שאלת קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ מעסיקה את האנושות זה אלפי שנים. לפי מחקר של מדענים מאוניברסיטת קיימברידג', שתוצאותיו פורסמו בשבוע שעבר בכתב העת המדעי 'The Astrophysical Journal', נמצאו סימנים שעשויים להעיד על חיים על כוכב הלכת K2-18b. מוביל המחקר, האסטרופיזיקאי פרופ' ניקו מדהוסודהאן, אמר כי "מדובר בסימן החזק ביותר עד היום לאפשרות קיומה של פעילות ביולוגית מחוץ למערכת השמש". לצד ההתרגשות מהתגלית, מדענים מזהירים מהסקת מסקנות חפוזה.

"צריך להיות זהירים", אומר ל'דבר' אילן מנוליס, אסטרונום ולשעבר מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע. "זה לא אומר שיש שם חיים, ואם בכלל – סביר למדי שאלו חיים חד תאיים. עם זאת עדיין מדובר בגילוי משמעותי".

באיזה כוכב לכת מדובר?
"מדובר בכוכב לכת הרבה יותר גדול מכדור הארץ, עם מסה גדולה פי 8. כוכב הלכת נמצא 124 שנות אור מכדור הארץ. זה קרוב מאוד יחסית, אבל צריך לקחת בחשבון שגם אם נשלח לשם שידור בגלי רדיו, הנעים במהירות האור, ובהנחה שיהיה מי שיענה משם, ייקח לנו 248 שנים לשלוח ולקבל תשובה חזרה, הלוך חזור.

"כפי שכדור הארץ מקיף את השמש שלו, כוכב הלכת הזה מקיף שמש, בשם K2-18. השמש שלו היא מטיפוס ננס אדום – כוכב שתוחלת חייו ארוכה בהרבה מזו של השמש שלנו, והוא פולט פרצי אנרגיה חזקים. בתלות באיזה סוג של ננס אדום מדובר, הדבר עלול לאיין את האפשרות לחיים על כוכב הלכת המדובר".

מה סימני החיים החדשים שהתגלו שם?
"התגלית החדשה היא שתי תרכובות שעל פני כדור הארץ נוצרות רק באמצעות חיים – דימתיל סולפיד ודימתיל דיסולפיד". לדברי מנוליס, זה ממצא חשוב אך לא חותך, כי ייתכן שבתנאים אחרים מאלו של כדור הארץ התרכובות יכולות להיווצר בלי קשר לחיים.

מנוליס מסביר שכבר ב-2019 התגלתה על כוכב הלכת כמות גדולה של מים – תנאי בסיסי לקיום חיים. K2-18b עונה גם על תנאי סף נוספים לקיום חיים. כוכב הלכת הזה נמצא ב"אזור הישיב" של השמש שלו – כלומר המרחק שלו ממנה הוא בטווח המתאים לכך שהטמפרטורות עליו יאפשרו קיום מים במצב צבירה נוזלי על הקרקע. כמו כן, יש לו ככל הנראה אטמוספירה שעשויה להתאים לקיום חיים. עם זאת, קיים חוסר ודאות לגבי תנאי הסף המרכזי האחרון: מקור אנרגיה מתאים. לא ידוע אם הננס האדום שכוכב הלכת מקיף מהווה מקור אנרגיה יציב היכול לאפשר חיים.

המחקר המדעי של האפשרות לקיום חיים מתבסס על ההנחה שהחיים בכוכבי לכת אחרים יהיו דומים לאלו שעל פני כדור הארץ, לפחות במידה מסוימת. ההנחה הזו קשורה למגבלות המחקר – ניתן לבדוק סימנים לצורות חיים שמוכרים בכדור הארץ, אך לא ניתן לבדוק כל אפשרות היפותטית שהיא לחיים מסוג אחר. יש טיעונים נוספים לטובת ההנחה הזו. במחקר 'גבולות יסודיים ללוגיקה של מערכות חיות', שהתפרסם בכתב העת 'Interface Focus' של החברה המלכותית הבריטית באוקטובר 2024, נטען שיש מגבלות טבעיות על הצורות שבהן חיים יכולים להיראות – כלומר, אם יש חיים ברחבי היקום, הם יהיו דומים למדי לחיים בכדור הארץ.

מה המשמעות של התגלית ביחס לחיפוש החיים ביקום באופן כללי? איפה עומד המחקר בתחום הזה?
"K2-18b התגלה באמצעות טלסקופ החלל קפלר ב-2015. מכאן האות K בשמו. הטלסקופ הזה אפשר לצפות במאות אלפי כוכבים, וצילם תמונה כל חצי שעה – במטרה לגלות כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. ואכן התגלו כאלה בעזרתו, אלפים יותר משהיה ידוע לפני שיגורו.

"השאלה היא כמה מתוכם דומים לכדור הארץ, ובפרט, דומים לכדור הארץ ונמצאים באזור הישיב של השמש שלהם. לפי הממצאים מדובר באחוזים בודדים מכלל כוכבי הלכת שהתגלו. עם זאת, בהינתן מספר הכוכבים העצום בגלקסיה, וההנחה שלרובם יש כוכבי לכת – עדיין מדובר במקרים רבים של כוכבים עם כוכבי לכת דמויי ארץ באזור הישיב".

טלסקופ החלל קפלר כבר סיים את משימתו, והתגלית החדשה נעשתה באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב ששוגר לחלל ב-2021. "המדע מתקדם מהר בתחום הזה", אומר מנוליס, "יש טלסקופ חלל מתקדם בשם אריאל, שאמור להיות משוגר ב-2029. וגם טלסקופ ג'יימס ווב ימשיך לפעול, ודרכו ינסו לגלות עוד פרטים".

יש מחקר גם לגבי האפשרות לחיים תבוניים?
"היו מאמצים רבים בניסיון לגלות את 'בני הדודים שלנו' בחלל. לנאס"א יש פרוייקט ארוך שנים של חיפוש אותות תבוניים מרחבי הגלקסיה. אבל לדאבוננו לא שמענו עד היום אף אות תבוני. יש מאות אפשרויות כהסבר לכך, אפילו בהנחה שיש יצורים תבוניים: אולי אנחנו לא מקשיבים טוב, אולי הם לא משדרים באורכי הגל שלהם אנו מאזינים… כמה אפשר לשבת להקשיב? אז התחילו לצמצם תקציבים".