בבוקר 7 באוקטובר הפך בסיס האימונים החטיבתי זיקים לאחד ממוקדי הקרב בעוטף עזה, אך מי שהצילו אותו באותן שעות גורליות היו חיילים שהתגייסו כמה שבועות קודם לכן, ובעיקר מפקדיהם, שגם שילמו על כך בחייהם. מפקדי וחיילי פלוגת 'תבור', פלוגת הטירונים של חטיבת החילוץ וההדרכה בפיקוד העורף, בלמו את המחבלים שניסו לחדור לבסיס.

בקרבות נפלו 7 חיילים ומפקדים מהפלוגה: מפקד הפלוגה רס"ן אדיר מאיר עבודי ז"ל; הסמ"פ סרן אור מוזס ז"ל; מפקד המחלקה סגן אדר בן סימון ז"ל; מפקד המחלקה סגן ינאי קמינקא ז"ל; מפקדת כיתת הטירונים סמ"ר עדן אלון לוי ז"ל; הלוחם ונהג החפ"ק סמ"ר עומרי ניב פיירשטין ז"ל; וחייל הפלוגה רב"ט נריה אהרון נגארי ז"ל. 9 חיילים נוספים נפצעו וכן אזרחית אחת שנמלטה מחוף זיקים.

לפי ממצאי התחקיר שהוצג למשפחות השכולות ולמשרתי הבסיס, הלחימה התנהלה בחמישה מוקדים עיקריים בבסיס וסביבו, והסתיימה בחיסול של 9 המחבלים שניסו או תכננו לחדור לבסיס באותו בוקר. בנוסף, בחמשת הימים שלאחר הקרב, הגיעו לפחות 15 מחבלים לאזור הבסיס וחוסלו במקום.

התחקיר מעלה גם מספר נקודות לשיפור בתחום ההגנה על בסיסי צה"ל, בפרט בסיסים הסמוכים לגבולות. הבסיס נמצא קילומטר וחצי מגבול עזה, וכמה מאות מטרים מקו המים של חוף זיקים, ממנו חדרו חלק מהמחבלים לישראל. התחקיר, שהתבסס על ראיונות, שחזורים, תצפיות וחומרי וידאו, בחן את השתלשלות האירועים בבא"ח זיקים ביום המתקפה. למרות ריבוי מוקדי הקרבות בעוטף עזה, הצליחו כוחות הבסיס לבלום את התפשטות המחבלים ולמנוע חדירה למוקדים אזרחיים סמוכים.

"מצב כוננות 3" תוך 8 דקות

בשעה 06:29, עם התרעות "צבע אדום", נכנסו כלל הכוחות בבא"ח זיקים למיגוניות עם נשקם. הפסקת חשמל שנגרמה מירי הרקטות השביתה את המערכות הטכנולוגיות בחמ"ל, ובאיכות תדרי הקשר. כבר בשעה 06:37 העריכו המפקדים כי צפוי מגע ישיר עם מחבלים, והחלו בעיבוי עמדות השמירה עם סגל הפיקוד.

לקראת 06:49, עם שמיעת ירי סמוך, הוכרז מצב כוננות 3, הגבוה ביותר, והמפקדים תפסו את עמדות השמירה לצד הטירונים, שהועברו לעמדות אחוריות יותר. בשעה 07:00 התקיימה שיחת ועידה להנחיות נוספות, בזמן שאזרחים נמלטו מחוף זיקים והוכנסו למיגוניות הבסיס.

ב-07:14 דווח על תשעה מחבלים שרצים לעבר עמדת הכניסה. כוח תגבור שזיהה ירי מעבר לגדר פתח בקרב יריות ממושך, למרות תפקוד חלקי של מערכות האבטחה. הלוחמים ניהלו לחימה ממושכת תוך פינוי פצועים תחת אש.

בשעה 07:40 דווח על מחבלים נוספים, והקרב נמשך מעל חצי שעה. בסביבות 08:13 פגעו רימונים וטיל RPG בעמדת השמירה, וארבעת הלוחמים שהגנו עליה נפלו בהגנה על השער. זמן קצר לאחר מכן חדרו שני מחבלים לבסיס.

בידיים חשופות

אחד המחבלים שפילס דרכו פנימה נכנס לאחד המבנים וירה בשני חיילים, שאחד מהם מת מפצעיו. בשעה 08:23, לוחם מהסגל, שהיה ללא נשק, הסתער בידיים חשופות על מחבל ואחז בנשקו בזמן שניסה להיכנס לחדר הסגל. בין השניים התנהל מאבק ממושך שהתגלגל אל מחוץ למבנה, במהלכו דקר המחבל את הלוחם. שתי דקות לאחר מכן הגיע לוחם נוסף וירה במחבל.

במהלך הקרבות נהרג מירי צלף מפקד הפלוגה, רס"ן אדיר מאיר עבודי ז"ל, ואת הפיקוד נטלה סגניתו, סרן אור מוזס ז"ל, עד שנפגעה גם היא ונפלה בקרב. במקביל, כוחות בעמדות שמירה חיסלו מחבלים נוספים שניסו לירות לעבר אזרחים שנמלטו מהבא"ח. בשעה 09:15 חיסלו לוחמים שהגיעו מהבית את המחבל הנוסף שחדר לבסיס.

בשעה 09:25 כונסו מפקדי הבא"ח להערכת מצב. לאחר ריכוז מאמץ ירי, חוסלו מרבית המחבלים בשטח. בשעה 10:00 כוח מגלן שהוזעק לתגבורת הגיע למקום ויחד עם כוחות מהבא"ח סרקו את השטח וחיסלו שני מחבלים נוספים.

לפי ממצאי התחקיר, הכוחות בעמדה הדרומית של הבא"ח לחמו זמן רב שאינו ידוע מול ניסיון חדירה של מחבלים, וחיסלו שני מחבלים מחוץ לבא"ח, אך בקרב זה נפלו שני חיילים בזמן שהגנו על הבסיס.

מאזור השעה 11:00 החלו פינויי נפגעים מוסקים ורכובים לבתי החולים. לקראת 13:30 פונו האזרחים מהמיגוניות בליווי כוחות סיוע, וב-14:30 הוכרז סיום הקרב בבא"ח זיקים. לפי הערכת צוות התחקיר במשך חמישה ימים לאחר מכן הגיעו כ- 15 מחבלים לאזור הבא"ח, וחוסלו על ידי הכוחות שהיו בשטח.

תכנית כיבוש הבסיס נבלמה: המסקנות והשיפורים הנדרשים

כיבוש של בסיס צבאי היה אחת המטרות האופרטיביות של חמאס ביציאה למתקפה, כך עולה מהערכות מודיעין גלוי וסמוי, וכן ממחקרים שנעשו על הנושא. כפי הנראה חמאס הבינו שכיבוש של בסיס טירונים שאינם לוחמים עדיין יכול להיות הישג משמעותי מבחינתם. תכנית המחבלים להשתלט על הבסיס ולבצע חטיפות סוכלה, הודות לפגיעות מוקדמות של כוחות צה"ל וחיל הים ולחימה עיקשת בתוך הבא"ח.

ממסקנות התחקיר עולה שכיבוש בא"ח זיקים נבלם מבלי ליפול לידי המחבלים, בזכות לחימתם של סגל המפקדים ולוחמי פלוגת תבור, וכי עיבוי העמדות על ידי מפקדים וניהול הקרב לאחר נפילת מפקד הפלוגה יצרו את התנאים לעמוד בהתקפה.

הקרב חשף את הצורך בשיפור מערכות השליטה והבקרה בבסיסים סמוכים לגבול, בהכשרת חיילים לכלי לחימה מתקדמים, ובחיזוק מערך העמדות והמכשולים שתפקדו היטב בהגנה על הבא"ח.