"אין אכיפה בררנית בחקירות של עבירות הנוגעות למסירת מידע מידי עובד ציבור", אמרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הבוקר (ראשון) בדיון ועדת החוקה בכנסת. יו״ר הוועדה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מחה על דבריה: "אני חושב שלא היה ראוי לפתוח את דברייך באמירה שאין במדינת ישראל אכיפה בררנית". רוטמן הוציא מהדיון חברי כנסת מהאופוזיציה לאחר שצעקות רבות נשמעו בו, ואלה קראו לעברו "ביריון".

הדיון עסק בנושא "אכיפה בררנית בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות ובזכות היוועצות עם עורך דין על ידי גורמי החקירה ושב"כ", על רקע חקירת ההדלפות של איש שב"כ לעיתונאים. הדיון התקיים בהשתתפותה של בהרב מיארה, שהממשלה פתחה בהליך הדחה נגדה. ראש השב״כ רונן בר הוזמן לדיון, אך הוא נעדר ובמקומו הגיע סגן היועץ המשפטי של הארגון.

"הדיון הוא הזדמנות חשובה להציג בצורה מסודרת את העקרונות המנחים באכיפת עבירות שעניינן מסירת מידע על ידי עובדי ציבור", אמרה בהרב-מיארה. "אנחנו רואים בכך חשיבות רבה, בשל המעמד החוקתי של חופש הביטוי וחופש העיתונות ותפקידם החיוני בקיומה התקין של חברה דמוקרטית. בניגוד לכותרת הדיון – אין אכיפה בררנית. מערכת אכיפת החוק פועלת באופן עקבי, מקצועי וענייני על פי אמות מידה ידועות וקבועות. חופש הביטוי וחופש העיתונות הם עקרונות בעלי מעמד חוקתי, חיוניים לקיומה של חברה דמוקרטית. מערכת אכיפת החוק נוקטת זהירות רבה כאשר יש חשש כי פעולות אלה יגבילו אותם. מדיניות האכיפה ביחס לעבירות ביטוי היא מצומצמת וזהירה. עקרונותיה הוכרו בפסיקת בית המשפט העליון.

"החקירה נפתחה בנושא של מסירת מידע שיש בחשיפה שלו פגיעה באינטרסים ציבוריים חשובים כמו פגיעה במדינה, בביטחון המדינה, ביחסי חוץ וכאלה, ויש אינטרס להגן עליו ולמנוע את חשיפתו", אמרה בהרב-מיארה ביחס להחלטה לחקור את איש השב"כ. ״במקרים האלה יש ערך רב שגובר על שיקולים אחרים לבדוק מה מקור הדלף, יש עניין לנקוט פעולות במציאת מקור הדלף. ככל שמדובר במידע שפורסם – המקבל את המידע, העיתונאי, הוא לא העניין בחקירה.

"יש לשמור על המידע וביטחון המידע ועל חופש העיתונות, שהוא נייר לקמוס של מדינה דמוקרטית. הקווים המנחים: מידת הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים; תוחלת החקירה והחשיבות שלה; וחופש העיתונות והחשיבות שלה. כאשר עובד ציבור עוסק בגילוי מידע, זה מידע שנגנב ונלקח ללא סמכות ממערכות ציבוריות באופן שעלול לגרום נזק אדיר. שאלת הנזק נבחנת על בסיס חוות דעת של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, במקרים רבים מדובר בגורמים בגופי הביטחון. כשהמידע לא בעל פוטנציאל לגרום נזק – אין הנחיה לפתוח בחקירה".

"לצד הנזק", הוסיפה היועצת המשפטית, "נבחנת תוחלת החקירה. היכולת להגיע לחקר האמת. לא תיפתח חקירה שאין בה תוחלת, שהסיכוי לגלות במסגרתה את הגורם שהעביר את המידע ללא סמכות הוא נמוך. כך למשל במקרה בו ישנם גורמים רבים שנחשפו במסגרת תפקידם לפריט מידע מסוים שנמסר לאחר, ואין בידנו אינדיקציה בנוגע לזהות הגורם מוסר המידע. במצב דברים זה יהיה צריך לנקוט פעולות חקירה ביחס לכלל הגורמים הרבים שהיו חשופים לפריט המידע. חקירה כזו, המכוונת אל מספר רב של אנשים, היא על פי רוב חסרת תוחלת משום שהיא אינה ממוקדת, והיא תביא לפגיעה בפרטיות של רבים ולהחשדתם, ללא בסיס".

בהרב-מיארה סירבה להתייחס לשאלות שהועברו אליה לפני הדיון בנוגע לחקירות המתנהלות כעת: "ברשימה הופיעו שאלות שעוסקות בחקירות או בתיקים תלויים ועומדים, ואף הוספו לשאלות אלה הנחות חסרות בסיס על מוטיבציות מומצאות של מערכת אכיפת החוק. הנחייתי לאנשיי היא לא להתייחס לשאלות על תיקים תלויים שיש בהם להשפיע על חקירות או לגלות פרטים מתוכן".

יו"ר הוועדה רוטמן אמר ליועמ״שית: ״חלוקת ציונים על שאלות ח"כים היא לא במקום, זו לא פרקטיקה מקובלת בוועדה. התפקיד שלנו זה לבדוק. הדברים שלך הם התנגדות לפיקוח וזו אמירה לא לגיטימית".

בנוגע לזימון עיתונאים לחקירה אמרה היועצת המשפטית: "לא בכדי מספר הפעמים שעיתונאים נחקרו כחשודים בביצוע עבירות הוא זעום. חופש הפעילות של העיתונאים והגנה על מקורות הם עקרונות שמנחים אותנו בעבודתנו. כשם שעמדתנו היא שאין לקדם חקיקה או החלטות מנהליות הפוגעות בחופש הביטוי משום שהן מבקשות לצמצם פעילות של גופי תקשורת, כך גם אנו לא נותנים לפגוע בעיתונאים באמצעות אכיפה פלילית בעניינים המצויים בליבת עבודת העיתונאית".

היועמ״שית אמרה כי "פתיחה בחקירה היא על בסיס חוות דעת של גורמי הביטחון השונים – שב"כ, מוסד, אמ"ן. ההנחיה שפורסמה ב-2020, שמבוססת על החלטות בית המשפט העליון, משקפת מדיניות אכיפה סדורה, שוויונית ואחידה". רוטמן הגיב ליועצת המשפטית: "האמירה שלך שקולה לאמירה 'תסמכו עלינו'. האם עיסוק בתוכן הביטוי לא מביא הזמנה לאכיפה בררנית?". בהרב-מיארה השיבה כי "האינטרסים שיש לשקול אותם הם לשיקול בית המשפט העליון".

רוטמן השיב: "איך בית משפט יכול לפקח על אכיפה בררנית? את אומרת שאין אכיפה בררנית. האם יש גורם שמפקח על בית משפט? אנא נקבי בשמו. כאשר מתנהלות חקירות שלא מבשילות לכתבי אישום – בעצם החקירה יש אכיפה בררנית. יש מקרים ששנים החקירה נשארת פתוחה ולא מגיעה לבית משפט. למעשה, רוב החקירות לא מגיעות לבית משפט. המשנה ליועמ"שית נשאל כמה תיקים נפתחו וכמה הוגשו כתב אישום – והוא לא עונה". בהרב-מיארה השיבה: "ההנחיות והכללים שאנחנו פועלים לפיהם הם שוויוניים". רוטמן ענה: "בקיצור, אין תשובה".

לאחר שבהרב-מיארה עזבה את הדיון, דיבר בוועדה יזהר ליפשיץ, בנם של שורדת השבי יוכבד ליפשיץ ושל עודד ליפשיץ שנרצח בשבי. "לא הייתי רוצה להיות בכנסת כזאת שמנהלת כזה דיון, גם לא בחדר מורים כזה. דיון שהוא בושה", אמר. "אנחנו משפחות החטופים נמצאים במקום קשה מאוד, והדיון הזה הוא המצפן לכל מה שאנחנו אומרים. חשוב להבין את זה".

לפני כשבועיים נחשף כי א', איש שב"כ שנחשד בהדלפת מידע פנימי לתקשורת ולשר התפוצות עמיחי שיקלי, "חשוד בכך שניצל את תפקידו הביטחוני וכן את נגישותו למערכות המידע של שב"כ להעברת מידע מסווג לגורמים בלתי מורשים, במספר הזדמנויות ובאופן חשאי", כך על פי השב"כ, ועל כן נפתחה חקירה בנושא.