בצה"ל הורידו את יעדי גיוס החרדים שוב ושוב לאחר אי-עמידה ממושכת בהם, לפי פרסום הבוקר (שני) של כרמלה מנשה בכאן רשת ב'. בצה"ל כבר הכירו לאחרונה בכך שלא יעמדו ביעד הגיוס של 4,800 חרדים, ואף ציינו כי הגיוס למסלולים החרדיים צומצם, וכעת המספרים נחשפים.

בחטיבת החשמונאים המיועדת לציבור החרדי והושקעו בה מאות מיליוני שקלים לפי ההערכות, יעד הגיוס היה 280 לוחמים, אך לאחר שהבינו כי אין מספיק מתגייסים, הורידו בצה"ל את היעד ל-140, ועם הגיוס שהחל היום למסלולים החרדיים, היעד קוצץ שוב ל-80. לפי ההערכות, לחטיבה יגיעו בסופו של דבר לא יותר מ-50 חיילים שיוכשרו ללוחמה.

בצה"ל התייחסו הבוקר לנתוני הגיוס ואמרו כי אלו נמוכים בהרבה מהרצוי, ביחס לתכנון ולצורכי המערכת. מדובר ב"מפח נפש אל מול המספר הקטן של המתגייסים החרדים".

המצב דומה גם ביחידות חרדיות נוספות: לנצח יהודה הוותיקה ייעדו 140 מתגייסים והורידו את היעד ל-120; בפלוגת ח"ץ בצנחנים היעד ירד מ-30 ל-20; בפלוגת תומר בגבעתי מ-25 ל-20; ובמגן נגב מ-20 הורידו ל-15 בלבד.

"זה היה הצורך המבצעי המינימלי שהוגדר", אמר מקור ביטחוני לפי הדיווח ברשת ב'. "ואחרי שיחות הטלפון, הבנו שתגיע רק קבוצה קטנה. מה עושה הצבא? משנה את היעדים".

לאחרונה פורסם כי הגיוס לפלוגת 'אבנט' החרדית במג"ב הוקפא, וצה"ל הודיע לחרדים שביקשו להתגייס לשם שהם לא מתגייסים למג"ב אלא למסלולים חרדיים אחרים בצה"ל בשל הצורך של צה"ל בכוח אדם.

"חסרים חיילים ואנחנו מחכים להסכמת הרבנים"

בדיון ועדת החוץ והביטחון אתמול אמר המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, קובי בליטשטיין, כי יעדי הגיוס אומנם נגזרים ממחזור הגיוס החרדי של כ-14 אלף, אך מילוי השורות ייעשה מתוך כלל החרדים שנמצאים במעמד דחיית שירות, שעומד כרגע על 82 אלף. הדבר עורר ביקורת מצד היועצת המשפטית לוועדה, מירי פרנקל שור, שאמרה כי יש להתאים את היעדים לפוטנציאל הרלוונטי, וכי אם הופוטנציאל הוא 82 אלף – יש לנהוג בהתאם.

חברי הוועדה ביקשו לבחון את עקרונות הגיוס שהציג שר הביטחון, בהם השאלות אם יש לעגן את יעדי הגיוס בחקיקה; אם יש לכלול את השירות הלאומי-אזרחי ביטחוני ביעדי הגיוס; כיצד יש לחשב את שיעור העלייה של יעדי הגיוס משנה לשנה; וכן אילו עליות יהיו ביעדים השנתיים. עלתה גם השאלה אם יעדי הגיוס ייקבעו לפי מחזור גיוס ספציפי או בהתאם לפוטנציאל הגיוס הכללי.

"לגבי האכיפה, מטרת החוק הזה היא להגיע לסוג של הסכמה, עם הרבנים וההנהגה החרדית, ששלוחיהם נמצאים פה בכנסת", אמר בליטשטיין. "בהינתן שהחוק הזה יעבור בכנסת הנוכחית – אני מניח שהוא ייבנה מרוב שגם לחרדים יש ייצוג ברוב הזה".

"איזו הסכמה?!", שאלה ח"כ מרב כהן (יש עתיד), "זה בלתי נתפס שחסרים חיילים ואנחנו מחכים שהרבנים יסכימו לגייס". בליטשטיין לא הגיב על כך וציין כי ב-2025 נראתה "עלייה דרסטית במספר המעוכבים בנתב"ג", אך לפי הנתונים, שבליטשטיין אימת, העלייה האחוזית אומנם גבוהה, אך הכמותית זניחה. "אם מתוך 300 אנחנו רואים שעוכבו 100, ובשנה שעברה עוכבו 90 מתוך 1,200 – אז זו עלייה".

בנוגע ליעדי הגיוס, ציין בליטשטיין את היעדים שמציע שר הביטחון ישראל כ"ץ: "50% תוך שבע שנים, בשנה הראשונה 4,800 ובשנייה 5,700". בליטשטיין מנה את המספרים שיעלו מדי שנה עד ל-9,000 מתגייסים ביעד לשנה השביעית. "זה משקף מחצית מבני ה-18 בחברה החרדית לפי הצפי". את כל מה שעובר מהשנה השנייה עד השביעית, הציע כי יישאר להחלטות הממשלה.

"אומרים שנגיע להסכמה על 50%, אבל אתה לא תגיע גם ל-20% גיוס כי אין הנהגה חרדית שמסכימה למספר כזה", אמר ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד).

ח"כ משה (קינלי) טור פז (יש עתיד): "גם הרמטכ"ל היה פה ואמר שאי אפשר להמשיך כשההנהגה החרדית שמה מקלות בגלגלים". טור פז שאל מדוע צה"ל לא מצליח לגייס 2,000 חיילים, והביע תמיהה על הכוונה להגדיל את היעדים. "איך בשנה הבאה תגייס 4,800?"

בליטשטיין השיב: "יש פה גם תהליך חברתי", והוסיף כי צה"ל מתמודד עם אתגרים בהגברת הגיוס החרדי, מה שעורר את זעמם של חברי הכנסת מהאופוזיציה. "יש פה חבר כנסת חרדי אחד שמוכן לחתום על 4,800 שיתגייסו?!" זעם שטרן "לא הוא ולא הוא מוכנים", אמר והצביע על ינון אזולאי (ש"ס) ויעקב אשר (יהדות התורה), שלא הגיבו לדבריו, אך אשר נשמע אומר לו בשקט "רק תגיד לי איפה לחתום".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר כי יש צורך להרגיל את הציבור החרדי לראות יותר חיילים חרדים בשירות. ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד) הסכים: "ברגע שיש יותר מתגייסים, אנשים רואים חיילים חרדים, זה הופך לנורמלי".

יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד): "כל הדיון הזה היה נחסך אילו התייחסו לאמירה הראשונה שאמרתי לשר הביטחון אחרי שראיתי את העקרונות שהוא הציג, כששאלתי אותו אם אנחנו סופרים בפאונדים או במטרים". אדלשטיין הוסיף כי צה"ל ממשיך להציג קשיים בקיום יעדי הגיוס החרדי: "איבדנו אוגדה, איבדנו עוד אוגדה. צריך לייצר פה עלייה דרסטית".

ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים): "איך נבחרו המספרים האלה? מי המליץ עליהם ואיך זה פוגש את צורכי צה"ל? אנחנו כבר ב-41 דיונים בנושא".

מנכ"ל השירות הלאומי, ראובן פינסקי, התייחס לתרומתו של השירות האזרחי והצביע על כך שמשרד הביטחון נותן עדיפות לשירות הביטחוני. "לשירות הביטחוני יש תרומה מכרעת לביטחון ישראל, אבל לא בעזה. השירות האזרחי הוא תרומה משמעותית, אבל הוא שני לצה"ל, שצריך להיות לפני השירות האזרחי. בהנחיית השרה אורית סטרוק, אנחנו מתעדפים את השירות הביטחוני, אבל זה מגיע על חשבון מקומות אחרים, כמו 'והדרת' שמסייעים לקשישים, ומקומות אחרים".