סיפור חייו וסיפור מותו של מוטי זוארמן רצופים בשאלות. כ-30 איש התקבצו בראשון בערב לשמוע, להכיר ולכבד, באירוע "מנציחים ביחד" של תנועת "קוּמוּ", בשכונת נאות אפקה א' בצפון תל אביב. "חשבנו לעשות את זה בבית שלנו בפתח תקווה", סיפר בנו של מוטי, בן זוארמן, שהנחה את האירוע, "אבל החלטנו שלדבר על אבא אפשר רק בתל אביב, כי אבא זה תל אביב".

זוארמן נרצח בפסטיבל נובה והוא בן 73. זו לא טעות, הוא היה כנראה הבליין המבוגר במסיבה. תחילה חשבה משפחתו שנורה על רחבת הריקודים, אבל מאוחר יותר התגלו ממצאים אחרים, ועד היום התמונה אינה שלמה.

רוב המשתתפים באירוע ההנצחה היו בני משפחתו של זוארמן. והבן, לפני שהתחיל לספר את סיפורו, שאל אם יש אנשים שלא הכירו את אביו. הסתכלתי סביבי. כמוני עוד שלושה-ארבעה אנשים הצביעו. הנסיבות הנוראות של שבעה באוקטובר הפכו אירוע משפחתי פמיליארי, עם עמדת שתייה חמה, כיבוד ויין, לאירוע פתוח. "הערב הזה יהיה בעיקר עבורכם, האנשים שלא זכו להכיר את אבא", אמר בן, והבטיח שנראה הרבה תמונות ומעט חולצות. "ולמרות האירוע הטרגי", הוא אמר, "מותר לצחוק". צחקנו.

"האבא של רחבת הריקודים"

מוטי זוארמן נולד בחיפה ב-1950 למשפחה דתית, ולקראת גיוסו לצבא בחר לחיות חיים חילוניים, אבל נשאר אדם רוחני. אחרי שירות בצה"ל כמדריך צניחה עבר לתל אביב והכיר את אתי, שאיתה הקים משפחה. הם הולידו שני ילדים, בן וטל, עסקו בייבוא אופנה והקימו את החנויות "פל נעליים" ו"פל ארנקים" ברחוב דיזנגוף, שהיו מוסדות אהובים במיוחד על הברנז'ה של שנות ה-80.

אחרי שהתגרשו ב-1996, יצא זוארמן למסע לחיפוש עצמי, שכלל טיולים ארוכים להודו, השתתפות בסדנאות ולימודים באשרם של אושו. הוא נחשף לסצנת הטראנס, החל לצאת למסיבות ולפסטיבלים ברחבי העולם וכונה "האבא של רחבת הריקודים". בן היה יוצא איתו למסיבות, ושומע תשבוחות על אביו שגם בעשור השישי והשביעי לחייו המשיך לרקוד.

הקעקוע של זוארמן – לוגו התנועה שהקים "גו גלובל": האותיות באנגלית יוצרות את המשפט You Are OK, "אתה בסדר" (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק שלו)

דירת הגג של זוארמן בשכונת פלורנטין הייתה לאתר עלייה לרגל, והוא היה מעין גורו של צעירים לענייני רוח. בערב הושמעו הקלטות שלו הוגה בפילוסופיית החיים, ובן סיפר שאבא גם ניסה להקים תנועה עולמית בשם "גו גלובל" וניסח עבורה אמנה, אבל מה שנותר ממנה היה בעיקר קעקוע צבעוני וגדול על בטנו – לוגו התנועה עם האותיות U, R, O ו-K, שיוצרות ביחד את המשפט You are OK ("אתה בסדר").

לזהות את אבא לפי הקעקוע

הקעקוע הזה חזר בסיפור ברגע כואב: ב-9 באוקטובר 2023, אחרי שבני המשפחה הבינו לפי איכוני הטלפון ולפי הכרטיס לנובה שמצאו על המחשב בדירתו, כי ככל הנראה הוא אינו בין החיים. הם הגיעו למחנה שורה. בכניסה נאמר להם שזוארמן נורה בראשו, ולכן המראה קשה. הם הציעו שיראו להם רק תמונה של בטנו כדי שיזהו אותו לפי הקעקוע, וכך היה.

אלא שגם אחרי שהבינו שנרצח, עדיין לא הצליחו לחבר את כל החלקים לכדי תמונה שלמה של סדר האירועים. הגרסה הראשונית שלפיה זוארמן נורה בראשו בזמן המסיבה הופרכה, כשבטלפון שלו נמצאו תמונות מ-06:40 שבהן מופיעות מכוניות בחניון רעים ויירוטים בשמיים. מאוחר יותר הגיעו עדויות וסרטונים נוספים, שמהם הבינה המשפחה כי זוארמן היה ברכב עם קשת קסרוטי כלפה ז"ל. לימים הבינו כי ניסה להביאו לבית החולים, אך מחבלים ארבו לו בצומת שער הנגב ורצחו אותו.

סיפור בלי סוף

סבא של אבא, סיפר בן, נרצח בשואה. "יש כמה גרסאות לסיפור", הוא אמר, "אבל ממה שאנחנו מבינים, הוא כבר כמעט עלה על הרכבת, אבל אז ירד לרציף לעזור לאישה, ונורה למוות בידי הנאצים".

הסבא רבא נרצח, האבא נרצח, והבן שואל מה בדיוק קרה שם, לא באירופה, כאן בישראל. יושבת משפחה – ילדים, חתנים, נכדים – ולא יכולה להשלים את הסיפור. אדם יצא לחגוג וחזר מת, ולא ברור מה בדיוק קרה. זה לא רק עניין של אשמים או אחראים. זה קודם כול עניין של חקר האמת, של רצון למצוא את החלקים החסרים בפאזל, להבין איך נראו השעות האחרונות בחייו הסוערים של מוטי זוארמן.

שבר אישי וסיפור לאומי

קומו היא "תנועת שטח לאומית א-מפלגתית שהוקמה מתוך השבר על ידי משפחות שבעה באוקטובר", ומפעל "מנציחים ביחד" מבקש לתת מקום לסיפורי הקורבנות של 7 באוקטובר והמלחמה, כדי "להפוך את השבר האישי לסיפור לאומי רחב של כאב ותקווה", לדברי התנועה, שבין מייסדיה יונתן שימריז, אחיו של אלון שימריז, שנחטף לעזה ונהרג בשוגג מאש חיילי צה"ל. הכאב שעלה בערב הזיכרון שערכה משפחת זוארמן דורש ריפוי. ריפוי שיגיע מתוך הכרה באובדן, ובחשיבות של קשירה סופית ומאחדת של כל הקצוות הפרומים.