בשבוע שעבר דנה הוועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים בתוכנית להרחיב את שכונת גילה. התוכנית "דרום מזרח גילה" תרחיב את השכונה לכיוון מזרח עד כביש המנהרות ותוסיף לה 176 דונם. במסגרת התוכנית ייבנו על שטחים פתוחים 1,900 יחידות דיור חדשות. 29% מהקרקע שיועדה נמצאת בבעלות פרטית, 12% הן של קרקעות מדינה ו-15% לאפוטרופוס לנכסי נפקדים. מרבית הקרקע (44%) היא שטח ללא רישום.

בחלק ניכר מהשטח המיועד לפרויקט יש מטעי זיתים עתיקים, שרובם שייכים לתושבי הכפר הפלסטיני בית ג'אלה. חלק ניכר מהמטעים נתפסו על-ידי ישראל באמצעות חוק נכסי נפקדים, המאפשר לה לקחת קרקעות ונכסים של פלסטינים שעזבו אדמותיהם או גורשו מהן במהלך מלחמת העצמאות או אחריה.

אביב טטרסקי, חוקר בעמותת עיר עמים, מסביר כי בעוד בית ג'אלה לא סופחה, אדמותיה החלקאיות סופחו. עם זאת, במשך השנים "המדינה לא נגעה באדמות האלה. במטעים עצמם לא נגעו, כי מבינים שזה שייך למישהו". לדבריו, עד הקמת גדר ההפרדה באזור, המשיכו תושבי בית ג'אלה לעבד את האדמות.

אביב טטרסקי (צילום באדיבות המצולם)

ב-7 במאי תדון הוועדה המקומית בתוכנית "מצפה תלפיות". התוכנית ממוקמת בין צור באהר לג'בל אל-מוכאבר. התוכנית, הכוללת 700 יחידות דיור, מתפרסת על פני 23 דונם שאינו בנוי ומרחיבה את ארמון הנציב לכיוון דרום, בקרבת אום ליסון. על השטח קיימת תוכנית מאושרת מ-2005 שכוללת תוספת של 180 יחידות דיור בלבד.

לכאורה מדובר בפתרון למצוקת הדיור הקשה בשכונות הסמוכות. אך טטרסקי חושש שמדובר בדירות שייעודו לקהל יהודי והשכונה תהווה חציצה בין השכונות הערביות במזרח ירושלים. אמנם אין בתוכנית דבר המעיד על הכוונה הזו, אך לדברי טטרסקי, "זה בא לידי ביטוי בדרכים פחות ברורות. דרך אחת זה השם שנותנים לשטח. זה כבר משפיע על מי מרגיש שם בנוח, מי לא מרגיש שם בנוח. והדבר השני זה איך ישווקו את זה".

טטרסקי בטוח כי לצד שיקולי תכנון ודיור, לתכניות יש היבט פוליטי ומדיני. "הסיבה היחידה שאפשר לטעון שבעלי המטעים הם 'נפקדים' היא כי ישראל סיפחה לעצמה את מטעי הזיתים שלהם, אבל את הבעלים השאירה כתושבי הגדה נטולי זכויות. השימוש הנרחב בחוק נכסי נפקדים לבניית התנחלויות בירושלים המזרחית הוא אחת הצורות הבוטות של המשטר הישראלי המפלה בעיר".