"בארבע אחר הצהריים הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה. גורלה בידי כוחות הביטחון", כך כתב ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ביומנו בערב 14 במאי 1948, יום הכרזת המדינה, בקטע שנחשף לרגל יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל.

המקור ליומן עדיין לא אותר, אך העתק בכתב ידו המקורי נחשף עתה לציבור. העותק אותר בארכיון בן גוריון, כחלק משיתוף הפעולה בין המכון למורשת בן-גוריון למכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המסמך מעולם לא פורסם בצורתו המקורית.

העתק מיומנו של דוד בן גוריון (צילום: ארכיון בן גוריון)

ביום הכרזת המדינה סיים בן גוריון מחברת יומן אחת והתחיל מחברת חדשה. האחת מסתיימת בשוליים מחוסר מקום, והשנייה נפתחת מייד לאחר טקס ההכרזה.

בהמשך מתאר בן גוריון את המצב הקשה בשטח: "ידיעות קשות על טורים משוריינים של הלגיון… הפציצו הלילה את תל אביב… כמעט כל אנשי המטה התנגדו לדעתי להסתער בכוח יותר גדול ובמרץ יותר עקשני על כיבוש המרחבים סביב כביש תל אביב-ירושלים… אני מרגיש שהחמיצו ומחמיצים כיבוש הקובע גורל ירושלים – ואולי גורל המערכה כולה".

מחברת היומן המוקדמת נחתמה במילים המוכרות: "באחת מועצת העם. אישרנו הנוסח של הכרזת העצמאות. בארבע הכרזת העצמאות. בארץ צהלה ושמחה עמוקה – ושוב אני אבל בין השמחים, כביום 29 בנובמבר" – גם הן בכתב ידו של בן גוריון.

מנכ"ל המכון איתן דוניץ: "יומנו של בן גוריון מיום ההכרזה על הקמת מדינת ישראלהוא ההיסטוריה בהתגלמותה. כשהארץ חוגגת – הוא עוסק בשאלת קיומה של המדינה הצעיר וחרד לה עד מאוד. לקרוא את בן גוריון ברגע שבו המדינה קמה – זה לא רק מסמך היסטורי, זו חוויה אנושית. ביום חג, ביום של התגשמות חלום הדורות, הוא יושב ורושם ביומנו את המצב בשטח לאשורו, את הדילמות הביטחוניות ואת התחושה שאולי דווקא עכשיו, ברגעי השיא – אנחנו קרובים לתהום. חשיפת המסמך הזה מלמדת על עומק האחריות שבן גוריון חש ועל המנהיגות שבחרה לא לחגוג – אלא להילחם על קיום המדינה. בתקווה שלקראת יום העצמאות הבא נוכל להציג גם את דף היומן המקורי –  ממשכמו שקרה עם יומן הכיס מ-1947 ורשימת המכולת ההיסטורית של כ"ט בנובמבר".