כ-100 האנשים שהגיעו לאירוע 'מנציחים ביחד' ברובע ד' באשדוד אתמול (ראשון) כדי לשמוע את סיפורו של חן בוכריס ז"ל מפי אחותו מצדה, נכנסו לבית המשפחה המארחת, התיישבו בדממה והותירו את שולחן הכיבוד הצנוע על כנו. בקהל היה אפשר לראות מגוון של אנשים, שלא הכירו את חן ומשפחתו, דתיים וחילוניים, משיער שיבה ועד צמות ארוכות.

את האירוע, ועוד רבים כמותו ברחבי הארץ, יזמה תנועת 'קומו'. עשרות משפחות שאיבדו את יקיריהן במתקפת 7 באוקטובר ובמלחמת חרבות ברזל פתחו במקביל את בתיהן ושיתפו בסיפוריהן.

מצדה בוכריס, אשת מילואים, עומדת במדים ונשק, כמעט בחושך מול הקהל, כשרק המקרן מאיר את תמונותיו של חן על המסך, ומדברת בקול רם ללא מיקרופון. היא מבקשת לא לדבר על עצמה ועל ההתמודדות עם הבשורה המרה, אך הכוחות המיוחדים שחשפה בעצמה והמילים שבחרה להגיד על אחיה חשפו גם מעט מהאופן שבו בחרה להתמודד עם האובדן. היא עוברת בין תחנות בחייו של חן, ומסכמת את המסר שיש לקבל מכל בחירה שביצע.

חן בוכריס היה מילדותו אדם שנאבק למען מטרה ומשמעות. כך התעקש לשמור שבת בגיל קטן, כך עזב את בית הספר החרדי ונאבק להשלים פערים בלימודים עד שעבר לכיתת מחוננים, כך עבד במפעל לבשר עופות במשך קיץ שלם כדי לממן ניתוח לעיניו, כדי שיוכל להתקבל ליחידה מובחרת. כך מונה לסגן מפקד יחידת מגלן בגיל 26, האדם הכי צעיר שמונה לתפקיד.

אפילו כשהתחפש לבאטמן כל שנה בילדותו, אומרת מצדה, זה היה מתוך חיפוש מודל של גיבור צנוע להשראה ולחיקוי. האח של סבתו, הרצל, היה בסיירת מטכ"ל ואז בימ"מ. תמונה גדולה שלו הייתה תלויה בבית סבו וסבתו. מאז שהכיר את דמותו, החליט שזה המסלול שעליו ללכת בו.

בשבעה באוקטובר, מהרגעים הראשונים, הוא גייס את היחידה והסתער לכיוון נחל עוז, מתוך מחשבה שהקיבוץ אינו צמוד למוצב ולכן אין מי שיגן עליו. המחבלים ארבו לכוח שלו בכניסה לקיבוץ. הוא הרג שבעה מחבלים, היא אומרת, תוך שמופעלת עליהם אש תופת. אישה בקהל מספרת שבני משפחתה הקרובים, בהם רבש"צ נחל עוז אילן פיורנטינו ז"ל, שנהרג בקרב מול המחבלים, היו בקיבוץ באותה עת. היא מודה לחן בקול רועד, ולמצדה שסיפרה את סיפורו, ומשמיעה תחינה לימים טובים יותר.

View this post on Instagram

A post shared by "וְיֵשׁ בָּךְ אֶת הַכּוֹחַ כָּל בֹּקֶר לְנַצֵּחַ אֶת עַצְמְךָ" (@remember_hen)

מצדה מספרת על משפטים שכתב לעצמו במחברת, והעיניים שלה מוארות. היא מדברת עליו, אבל מעבר לזכרו של חן, היא רוצה לסמן לקהל את דרכו: לחיות באמונה, לעשות מעל המצופה, "לנצח את עצמך", לעשות טוב לאחרים ולחיות חיי משמעות. המשפטים שכתב היו עשויים להישמע כקלישאות, אילולא הייתה מצדה מספרת איך הוא חי את חייו לאורם.

סיפור אחד שסיפרה עוסק בהתמודדות של בוכריס עם התנהגות פרועה של חייליו מול פלסטינים במחסום, בזמן שלא היה בארץ. הוא סירב להדיח את החיילים המתפרעים והתעקש להישפט ולהיענש בעצמו על מעשיהם. לאחר מכן כינס את החיילים ואמר להם את המשפט "מה ששנוא עליך אל תעשה לאחרים, ומה שאהוב עליך תגרום לאחרים לאהוב". הוא הסביר לחיילים כיצד התנהגותם עלולה ללבות שנאה וטרור בעתיד.

"אני לא דתי, אבל אני ירא שמיים", כך מצטטת מצדה את חן. "לחן הייתה יראה כלפי העולם, לא מפחד, אלא מכבוד, למקום ולעולם". רק לאחר מותו משפחתו גילתה שהעובדים באותו מפעל לבשר עופות שעבד בו בנעוריו באזור התעשייה באשדוד חקקו בו חוויה שהוא נשא עד יומו האחרון, והוא תרם עשירית ממשכורתו לאותם עובדים.

מצדה מבקשת, לסיכום הערב, שנדליק נר ביציאה ונעשה טוב לזכרו. "תדעו שהוא אהב אתכם בלי להכיר אתכם, אז תחיו חיים שראויים לאהבה שלו".

עמוד האינסטגרם לזכרו של חן בוכריס ז"ל.