דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ט באייר תשפ"א 11.05.21
24°תל אביב
  • 23°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 23°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 29°אילת
  • 24°טבריה
  • 21°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מבקר המדינה

קק"ל / עסקה מן העבר

בשנת 1991 הועברו 50,000 דונם בגליל מהמדינה לקק"ל | הסיבה לעסקה: ככל הנראה כאמצעי למניעת "התפשטות" של ישובים ערביים | החוק מחייב אישור העברת קרקע מהמדינה לקק"ל בועדת כספים, אישור שכזה לא ניתן

דני עטר. יוסף שפירא. (צילום: גדעון מרקוביץ׳ / יונתן זינדל / פלאש90).
יניב כרמל

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום דו"ח משלים לדו"ח שפרסם לפני כחודשיים בעניין קרן קימת לישראל. הפרק שהתפרסם זה עתה, היה חלק מהביקורת שנעשתה בקק"ל בין השנים 2014 ל-2015, אך קק"ל ביקשה כי על הפרק המסוים הזה – העוסק בניהול הכספי של פעולות פיתוח קרקע במקרקעין של המדינה – יוטל חיסיון מטעמים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. הוועדה לביקורת המדינה דנה בבקשת הקק"ל, כנדרש על פי חוק, והחליטה שלא להטיל את החיסיון, ולכן מתפרסם הפרק הנוסף כדו"ח משלים עתה.

בליבו של הדו"ח עומדת עסקה משמעותית של העברת קרקעות מהמדינה לידי הקק"ל בשנת 1991. המבקר מציין כי על פי האמנה שנחתמה בין קק"ל והמדינה, קק"ל עשויה לבצע פעולות לפיתוח מקרקעין של המדינה על חשבונה, ואז לקבל החזר על הוצאותיה מהמדינה. על פי המבקר, בחלוף השנים לא טרחו הצדדים, לא המדינה ולא קק"ל, לבצע מעקב מדוקדק על הוצאות קק"ל בתחום פיתוח המקרקעין. כך, על פי טענת קק"ל הצטבר למדינה חוב. בתחילת שנות ה-90 סוכם בין הקק"ל והממשלה כי כמעין תשלום על חוב זה יועברו 50,000 דונם, ככל הנראה באזור הגליל, מהמדינה לידי קק"ל.

פסל של ציפור, בעיצובו של אליעזר ויסהוף, שהקרן הקיימת מציבה ביערותיה (צילום: Almog, ויקימדיה קומונס)

על פי פרטים שפורסמו בתכנית 'המקור' של רביב דרוקר בערוץ 10, מטרת העסקה שהתבצעה בתחילת שנות ה-90' הייתה מניעת התפשטות של התיישבות ערבית בגליל, וזו היא גם, על פי הטענה, הסיבה לבקשה להטלת חיסיון על הפרק הזה של הדו"ח – כאילו עצם גילויה של העסקה עלול להסב נזק מבחינה לאומית, או מבחינה בינלאומית. המבקר, בכל מקרה, מתעלם מן ההיבט של המניע לעסקה, ובוחן אותה מהיבטים חוקיים ומינהליים. על פי הדו"ח התקיימו מספר ליקויים בהעברת הקרקע מהמדינה לידי קק"ל.

העברת קרקע בין הבעלים הציבוריים של קרקע בישראל – המדינה, קרן קימת לישראל ורשות הפיתוח – מוסדרת בסעיף 2 (6) לחוק מקרקעי ישראל. על פי סעיף זה, ניתן להעביר קרקע מבעלות של גוף ציבורי אחד למשנהו אך ורק באישור של ועדת הכספים. אישור שכזה לא ניתן במקרה של העסקה המדוברת, אולי בשל הרצון להמנע מדיון ציבורי ואולי מסיבות אחרות. כמו כן מציין המבקר כי המדינה וקק"ל המשיכו שלא לבצע התחשבנויות ביניהן, ולכן לא ניתן לקבוע האם קק"ל חייבת כספים למדינה או שמא זוהי המדינה שחייבת כספים לקק"ל.

המבקר מטיל ספק ברישומים הקיימים ברשות מקרקעי ישראל בדבר הסכומים ששולמו על ידי קק"ל למדינה בעבור חלקות קרקע שונות, ומציין כי בביקורת מדגמית שעשה מצא רישומים לא סבירים, המעידים על צורך לעשות רישום מסודר של נתוני המקרקעין של קק"ל ברמ"י.

מקק"ל נמסר בתגובה:
"קק"ל מאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. הנהלת קק״ל הנוכחית מחויבת לעקרונות של שקיפות, כללי מנהל תקין מחמירים, פיקוח ובקרה ותמשיך בדרך זו, כדי להגשים את חזונה וייעודה למען העם היהודי ומדינת ישראל.

התוספת לדו"ח, מתייחסת להסכם שנתחם בשנת 1991 והוגדר בשעתו על ידי ממשלת ישראל כ"סודי" ואף ציינה שחשיפתו תפגע ביחסי החוץ של מדינת ישראל. קק"ל עודנה מאמינה, כי השיקולים שעמדו בבסיס הטלת החיסיון נכונים גם בימינו אנו, אך ההחלטה בנושא נמצאת בסמכות ממשלת ישראל וכנסת ישראל, ומשהוחלט על ידי גופים אלה לפרסם הדו"ח, אנו מכבדים זאת."

ביקורת מוזרה

כפי שציינו בעבר, הביקורת של מבקר המדינה בעניין קק"ל מעלה יותר שאלות מתשובות, בבחינת מגלה טפח ומכסה טפחיים. עצמם סמכותו של המבקר לבקר את קק"ל היא תמוהה – קק"ל היא אמנם גוף ציבורי, אך איננה גוף ממשלתי, ולמבקר לכאורה כלל אין סמכות לבדוק אותו. אך למעלה מזאת, ההתעסקות הדווקנית של המבקר בהתחשבנות של המדינה מול קק"ל ולהיפך מעלה את החשש כי מרוב ביקורת לא רואים את אי הסדרים.

לפני כ-9 חודשים חשפנו כאן כי הממשלה וקרן קיימת לישראל חתמו באופן חשאי על הסכם להפרטת קרקעות קק"ל, בהיקף של עשרות אלפי דונמים ובשווי של מיליארדי שקלים לפחות. ההסכם נחתם בסוף 2015, טרם כניסתו לתפקיד של יו"ר קק"ל הנוכחי, דני עטר, והוא מתבסס בין היתר על הסכם עקרונות מ-2009, שנחתם בין הצדדים אך לא אושר לבסוף במוסדות קק"ל.

הדו"ח הראשוני של המבקר עסק בהיבטים שוליים למדי של ההסכם מ-2015. אך חרף העובדה שהסכם 2015 בין הממשלה וקק"ל כולל גם מנגנון התחשבנות כספית וגמר חשבון על חובות עבר, אשר מתבסס על ההפרטה העצומה של עשרות אלפי נכסי מקרקעין, וחרף העובדה שהסכם זה היה גלוי בפני המבקר בעת שערך את ביקורתו, אין איזכור לנושא זה בדוח הביקורת המשלים. תחת זאת בוחר המבקר לעסוק בעסקה משנת 1991. הפרטת הקרקע של קק"ל, אשר לכאורה מנוגדת לתקנונה ומהווה נסיגה של הממשלה מהאמנה שבין המדינה וקק"ל, היא פיל עצום מימדים הניצב במרכזו של חדר לא גדול. אולם המבקר מצליח, איכשהו, לא לראותו. לנו זה הזכיר את הקטע הזה של מונטי פייתון, מהסרט 'החיים על פי בריאן'.

הפנינו שאלה בנושא זה למשרד מבקר המדינה, וקיבלנו בתגובה את התשובה הבאה:
"לא היה אף הסכם בין המדינה לקק"ל מ-2009 שנוגע לעניינים שנבדקו בדו"ח". תשובה זו לעניות דעתנו אינה מדוייקת כיון שכאמור, ב-2009 נחתם הסכם בנוגע לחילופי קרקעות בין קק"ל והמדינה – הכולל הפרטה של קרקע קק"ל והתחשבנות כספית בגינה. הפנינו שאלה נוספת בעניין זה למשרד המבקר, וככל שתתקבל תגובה נפרסמה כאן.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות