הרצוג אמר עוד: "יש לדור שלנו אחריות היסטורית, אחריות לשמור מכל משמר על הבית שלנו, על הנס היקר הזה, על מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. אחריות לעמוד בצו העליון שהורישו לנו אהובינו. אני עומד כאן היום, פסע מהמקום בו עשן האסמים הנשרפים נמהל בעשן חורבן הבית לפני אלפיים שנה – וזועק כנגד המשסים, המפלגים, המקטבים ושורפי האסמים: די. די לפלגנות, די לקיטוב, די לשנאה. אסור לנו להביא במו ידינו לחורבן הבית הלאומי שלנו".

הנשיא פנה אל החטופים שנמצאים בשבי חמאס בעזה 571 ימים: "עם שלם חסר אתכם, דואג לכם, זועק את זעקתכם. עם שלם מיוסר עד אין קץ. עם שלם יודע בכל נימי נפשו, החרוכה מגעגוע ודאגה, שהפצע לא יגליד עד שתשובו אליו, עד שתשובו אלינו. כאן, במקום שבו נשבעים חיילינו להגנת המולדת ולחירות ישראל, גם אנחנו נשבעים. גם אני נשבע: לא לנוח ולא לשקוט אפילו לא לרגע. לפעול בכל הכוח ובכל דרך. לעשות עוד צעד ועוד צעד נוסף. עד שכולכם תחזרו. כולכם. עד האחרון שבכם".

הרצוג התייחס בנאומו למעמדם של גופי הביטחון בחברה הישראלית, ועל החובה לשמור עליהם מחוץ לכל מחלוקת פוליטית. לדבריו, "ברגע הלאומי המזוקק הזה, אני קורא להוציא את צה"ל מחוץ למחלוקות שקורעות אותנו. להוציא את שב"כ, המשטרה, המוסד, וכל כוחות הביטחון וביטחון הפנים מחוץ לכל מחלוקת. במיוחד בעת הזאת, עלינו לחזק את יד מגיני ארץ קדשנו, כלשון התפילה, ולא חלילה להפך".

בהמשך דבריו תיאר הנשיא את סיפורן הכואב של שש משפחות שהשכול פקד אותן במלחמה הנוכחית ולא בפעם הראשונה. "משפחות שכולות אהובות ויקרות, אחיותיי ואחיי, האמת חייבת להיאמר – מעולם לא רצינו לחיות על חרבנו", אמר הנשיא. "לא תאבי מלחמה אנחנו. להפך, השלום היה ויהיה הכמיהה הגדולה ביותר של עמנו ושל מדינתנו. לעולם לא נוותר, ולו לרגע, על חובתנו להגן על עצמנו ועל זכותנו ההיסטורית והטבעית להיות ככל עם ועם – עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית".

הרצוג אמר גם כי "עלינו להקשיב למשפחות השכולות היּשראליות המרשימות, האמיצות, הנחושות; למשוך חוט של חסד מהימים הלאומיים הללו, עשרת ימי קדושה, לשאר ימות השנה. לתת אמון איש ברעהו, להושיט יד, להתעלות מעל המחלוקות: ולהפוך את הרגע הכואב הזה לרגע מכונן של בניין משותף. משפחות שכולות אהובות ויקרות, אימהות ואבות, בנות ובני זוג, אחיות ואחים, ילדות וילדים, סבתות וסבים, אהובות ואהובים – כנשיא מדינת ישראל, בשם מדינת ישראל, אני מרכין את ראשי בפניכם בתודה וביראה".

הרמטכ"ל זמיר התייחס בנאומו למחלוקות בציבור בסוגיית השוויון בנטל: "אנו ערים כל העת לכובד האחריות המונחת על כתפינו: נפעל על פי המצפן הערכי של צה"ל, תוך דבקות במשימה, חתירה לניצחון, ושמירה על חוקיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. צה"ל, צבא העם, מחויב לעמוד במשימותיו, ובעת הזו, יותר מאי פעם, אנחנו זקוקים לכולם. זהו כורח מבצעי ובה בעת צורך לאומי בשוויון ובאחדות גורל. אני קורא לכולם, להיכנס מתחת לאלונקה במסע ההיסטורי המשותף של עמנו. לעצמאות, חירות וביטחון. אין לי ספק, כי השותפות תעלה בקנה אחד עם השונות המיוחדת, שאפיינה את עם ישראל מאז ומעולם".

נתניהו אמר באירוע זיכרון במשכן הכנסת: "בישראל אסור שתהיה מלחמת אזרחים. לא עברנו את המסע המשותף מגלות לגאולה, כדי שאיש ירים ידו על אחיו. אנחנו חייבים לעמוד יחד ולהילחם יחד עד הניצחון".

משפחות שכולות התפרצו לדברי נתניהו ואוחנה בטקס ב"יד לבנים"

האירועים נפתחו מוקדם יותר בטקס הממלכתי בבית יד לבנים בירושלים, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג. במהלך נאומו של יו״ר הכנסת אמיר אוחנה, אב שכול התפרץ לדבריו. זאת, תוך שדרש ממנו שלא להתיימר לייצג בנאומו את בנו שנהרג במלחמה. לאחר מספר דקות הנאום חודש. אוחנה המשיך: "בנו של מר רווח, דביר, מפקד פלוגה בחטיבת הנח"ל, נפל בינואר השנה, וכולנו כואבים את נפילתו. אלמנתו הטרייה אור מצאה בין חפציו פתק ובו תפילה שכתב לבורא עולם. 'יהי רצון מלפנייך אדוני אלוהי, שתשלח לי ברכה במעשיי ושלח לי יכולת לקדש את שמך בעולם ולהצליח במעשיי לשמור על מדינתך הקדושה, וללמוד איך לנצח את מלחמות המצווה שמאיימות על עמך הקדוש. אנא אלי, עשני כלי לשיחותך, עזור לי לקדש שמך בעולם'.

ראש הממשלה נתניהו אמר בנאומו: "אחיי ואחיותיי, בני משפחת השכול, זוהי גם משפחתי שלי קרוב ליובל שנים מאז נפול אחי. לכל נופל היית אישיות ייחודית שאותה אנו זוכרים ביום המקודש הזה. איך צולחים את היום-יום? איך נושמים? כי ברגע קבלת הבשורה, שאין מרה ממנה, לא נשאר אוויר. הכל מתרוקן. וזוהי המשמעות הכבירה של חיבוק העם. העם והמדינה שלמענם נפלו גיבורינו. רק בזכות עמידתנו המשותפת יחד כתף אל כתף אנו לומדים מחדש ללכת, ואנו צועדים בדרכם של יקירינו להבטיח את נצח ישראל״.

"למדנו שדור המסכים, דור הטיקטוק כפי שקראו לו, הדור הזה יודע לצאת מהמסך ולהתחבר למציאות. אחרי טבח 7 באוקטובר משרתי צה"ל התגלו במלוא תפראתם. הם מסתערים על מבקשי נפגשנו בכל החזיתות לוחמים כאריות להשגת הניצחון. הם מוסרים את נפשם כדי ליצור את התנאים להחזרת חטופינו היקרים, שנמצאים כל הזמן לנגד עינינו. השבתם הביתה היא משימה קדושה ולא נרפה ממנה. כולנו מבינים מול מי אנחנו נלחמים ועל מה אנחנו נלחמים".

משרד הביטחון עדכן את מניין חללי מערכות ישראל משנת 1860 ועד היום, העומד על 25,420 חללים. הנתון כולל חלל צה"ל וחלל משטרת ישראל שנפלו בסוף השבוע בקרבות בעזה וחלל נוסף שנסיבות נפילתו עדיין בבדיקה. בשנה שחלפה מאז יום הזיכרון תשפ"ד נוספו 319 חללים למניין הנופלים ועוד 61 נכים שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל.

אירועי יום הזיכרון – רביעי בבוקר ובצהריים