
טקס הדלקת המשואות בהר הרצל הפותח את אירועי יום העצמאות, ייערך השנה בסימן 'גשרים של תקווה'. בטקס, שיחל מחר (רביעי) ערב יום העצמאות בשעה 19:45, ישיאו משואה 35 משיאים, ביניהם ביניהם רחל אדרי מאופקים, שורד השבי אלי שרעבי, הזמרים מיכה שטרית וזהבה בן, הכדורסלן דני אבדיה וההיסטוריונית לבנה זמיר. שרת התחבורה, מירי רגב: "את המשואות ידליקו אנשי חזון ומעש, שמזכירים לנו בפועלם שרב המחבר על המפריד בינינו, אנשים המהווים גשרים לפיתוח ולחיזוק יתדות התקווה בכל תחומי החיים בישראל".
אלי טהר אב ואח שכול וסגן יו"ר ארגון יד לבנים, יקריא את קריאת יזכור. בנו של טבר, בנו יוסי-חי ז"ל, קצין בשייטת 13 ולוחם בכיר בשב"כ, נפל בקרב ב-7 באוקטובר ואחיו, סא"ל יוסי טהר ז"ל, נהרג בפעילות מבצעית בלבנון ב-1982. בנו רועי נהרג בתאונת אופנוע לפני כ-20 שנה. את השכול האישי הפך למחויבות ציבורית עמוקה, להנצחה ולחיזוק משפחות השכול בישראל.
השרה רגב: "אלי טהר הוא מופת של רוח ישראלית איתנה. קריאתו בטקס הלאומי מבטאת את גבורת המשפחות השכולות, ואת מחויבותנו להנציח ולא לשכוח".
רחל אדרי (66) הפכה לסמל מוכר בכל רחבי תבל בזכות התושיה יוצאת הדופן שהפגינה מול המחבלים שהחזיקו בה ובבעלה כבני ערובה בשבעה באוקטובר. במשך קרוב ליממה הצליחה רחל לדבר אל ליבם של המחבלים ולרכוש את אמונם ובכך תרמה רבות להצלחתו של מבצע החילוץ שהציל את חייה ואת חיי בעלה דוד ז"ל שהלך לעולמו מספר חודשים לאחר השבת השחורה.
השרה רגב: "גם הכותבים בעלי הדמיון הפורה ביותר לא היו יכולים להמציא דמות מופלאה כמו רחל מאופקים. אישה עוצמתית ומרגשת שבכוח התבונה, האומץ והעוגיות הצליחה להערים על המחבלים שפלשו לביתה ולהפוך לגיבורה של אומה שלמה. את הנחישות שלה והחיבור העמוק למקום הפגינה רחל גם בבחירתה לשוב לביתה שבאופקים ולבנות אותו מחדש. העם כולו נשא בהערצה את עיניו אל רחל ואני בטוחה שאף עין לא תיוותר יבשה כשהיא תשיא משואה בהר הרצל ביום העצמאות".
אלי שרעבי (53) "גיבור ישראלי שנכנס לליבה של המדינה כולה. אלי שרד בתנאים הקשים, גילה מנהיגות ותעצומות נפש, עודד את רוחם וסייע להם לצלוח את ההתמודדות הקשה מנשוא עם המציאות בשבי. לאחר שחרורו, גם לאחר שקיבל את הבשורה הקשה על רציחתם של אשתו, בנותיו ואחיו, הוא המשיך לפעול בגבורה ובצניעות למען השבתם של כלל החטופים ולמען חיזוק הרוח והחיבור בין כל חלקי העם", כתבה השרה רגב, "הבחירה באלי מייצגת את כמיהתנו ואת המחויבות האדירה שלנו לפעול ללא לאות למען השבתם של 59 החטופות והחטופים, חיים וחללים כאחים. אמרתי לאלי בשיחה שאנחנו מחויבים להחזיר את כולם ואנחנו מחויבים לחזק את הערבות ההדדית ואת הביחד הישראלי שנותן תקווה להרבה אנשים".
זהבה בן (56), ילידת באר שבע להורים יוצאי מרוקו, נעשתה לאחת הדמויות הבולטות בזמר המזרחי בישראל מאז הצלחת אלבומה הראשון 'טיפת מזל' ב-1989.
בן הגיבה על בחירתה: "המעמד הכי מדהים והכי מטורף שיכלתי לדמיין. אין לי מילים, אני מתרגשת כל כך. הילדה משכונת ד בבאר שבע שאפילו לא יכלה לחלום על רגע כזה – זה בשבילך. תודה תודה תודה. אני מתפללת בכל ליבי לשובם של כל 59 החטופים שלנו, שזה הדבר החשוב באמת".
השרה רגב: "היא אחת מאבני הדרך של הזמר הים-תיכוני בישראל, קול הזהב הייחודי שהצליח לפרוץ גבולות ולגעת בלבבות של כל שכבות האוכלוסייה. היא סייעה להפוך את הזמר הים-תיכוני לחלק בלתי נפרד מהקאנון והפסקול הישראלי. הוכיחה שניתן להישאר נאמנה לשורשים – ועדיין לפרוץ את תקרת הזכוכית, וכך לחבר בין קהילות ותרבויות".
מיכה שטרית (62) הוא מהיוצרים המובילים והמשפיעים בתולדות המוזיקה הישראלית. הוא נולד במעברה בנהריה, גדל ביוקנעם ולמד בפנימייה בבית הספר החקלאי בנהלל. בסוף שנות השמונים הכיר במגדל העמק את ארקדי דוכין, ויחד הקימו השניים את להקת החברים של נטאשה.
במסגרת הפעילות בלהקה ובקריירת הסולו שלו כתב והלחין שירים כמו 'על קו הזינוק', 'טבריה', ו'בגלל הרוח' שביצע שלומי שבת. שטרית הוא גם היוזם והיוצר של פרויקט 'עבודה עברית', שבמסגרתו ביצעו עשרות אמנים ישראלים גרסאות כיסוי לשירי עבר.
השרה רגב מסרה: "מפעל חייו של מיכה מורכב מעשרות רבות של גשרים מוזיקליים שחיברו בין קהלים, יוצרים, סגנונות וחבלי ארץ. לאורך שנות דור של עשיה הוא הפגיש בין מזרח ומערב ובין המזרח לפריפריה. פסיפס השירים ושיתופי הפעולה ולא פחות מכך עשייתו הענפה למען הלומי קרב, נוער בסיכון ומשפחות שכולות מהווים עדות מרגשת לתרומתו האדירה של מיכה לחברה הישראלית ולחיבור העמוק שלו לנופיה האנושיים והפיזיים של הארץ".
הכדורסלן דני אבדיה (24) שנבחר ב-2020 כשנבחר למקום התשיעי בדראפט ה-NBA – הדירוג הגבוה ביותר אליו הגיע שחקן ישראלי אי פעם. בשנה האחרונה הגיע להישגים במדי קבוצתו פורטלנד טרייל בלייזרס.
רגב: "דני הוא מנהיג יוצא דופן על המגרש ומחוצה לו. הוא הוכיח עמוד שדרה ערכי יוצא דופן כאשר ברגעי מבחן גדולים הצהיר לעיני העולם כולו: הלב שלי עם כל משפחות החיילים שנפלו ועם משפחות החטופים. בכך חיבר את ההצלחה האישית שלו לכאב הלאומי שלנו. דבריו של דני שנאמרו בשיא הקריירה הפכו לסמל של מחויבות וזהות עמוקה. בדמותו, דני משמש מופת לנוער הישראלי: דוגמה לכך שאפשר לשאוף הכי גבוה – מבלי לאבד את השורשים, הערכים והאחריות הלאומית".
דנה אינטרנשיונל זמרת בין-לאומית ואייקון תרבותי, פרצה דרך והביאה לישראל את הניצחון באירוויזיון 1998 עם השיר 'דיווה'. מעבר להישגיה המוזיקליים, דנה הפכה לסמל של קבלה, שוויון וגאווה, והובילה לשינוי תפיסות חברתיות בנוגע לקהילת הלהט"ב ולמגדר בישראל ובעולם.
השרה רגב: "דנה אינטרנשיונל היא דמות פורצת דרך, אחת הזמרות האהובות בישראל ואחת המצליחות בעולם אשר תרמה רבות לקידום ערכי הסובלנות והקבלה בחברה הישראלית. הבחירה בדנה להשיא משואה היא הכרה בתרומתה הייחודית וביכולתה לאחד לבבות סביב ערכים של שוויון וכבוד הדדי".
לבנה זמיר (וידאל) (87) ילידת קהיר, היסטוריונית, חוקרת ומרצה בנושא יהדות ארצות ערב והאסלאם. היא ייסדה והובילה את האגודה לידידות ישראל-מצרים ועסקה בחיזוק הקשר עם יהדות ארצות ערב. היא זכתה לאורך השנים בפרסים רבים, כולל פרס ראש הממשלה לעידוד והעצמת קהילות ישראל בארצות ערב ואיראן.
השרה רגב מסרה: "מפעל חייה של לבנה הוא מופת של נתינה המחברת בין קהילות יהודיות בדגש על יהדות מצרים בעת החדשה. לבנה שעלתה בילדותה ממצרים וחוותה את המעברה, נשאה בליבה לאורך כל הדרך את זיכרונות התקומה ואת קסמה המרהיב של תרבות יהדות המזרח. קולה מזכיר לנו: הסיפור אינו רק עבר — הוא מצפן לעתיד. הבחירה בה מייצגת את חובתנו כמדינה להביא את הסיפור היהודי השלם לתודעה הקולקטיבית".
על פועלם האזרחי בתקופת המלחמה, ישיאו משואה – צ'יקי אלגניאן, שי גראוכר, בן קרסו, בלנקה גוט. הזמרת ירדנה ארזי נבחרה גם היא להשיא משואה, והחליטה לדחות את ההצעה, לאחר שהסכימה לה. ישיאו משואה גם שורדת השבי אמילי דמארי; איש הג'ודו אורן סמדג'ה; נציגי צה"ל, סא"ל פאיז פארס וסא"ל (מיל') חגית אלון אלחרר; ואיש התקשורת היהודי-אמריקאי בן שפירו, שבחירתו זכתה לביקורת מארגוני הקהילה הגאה.
צ'יקי אלנגיאן (84), עולה חדשה שנולדה בטהרן בשם שקופה (פרח האביב), התגוררה רוב חייה בארה"ב ועלתה בשנים האחרונות לישראל, הפכה את דירתה במרינה שבהרצליה לחמ"ל בישול לחיילים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. כשהמיזם שלה התפרסם, החלו מתנדבים רבים להצטרף אליה.
השרה רגב מסרה: "סיפורה של צי’קי הוא סיפור יוצא דופן של נתינה והתגייסות. הנערה שברחה בשנות השבעים מאיראן עלתה ארצה בעשור התשיעי לחייה והקימה משפחה לתפארת ומפעל יוצא דופן. דרך האוכל המשובח שממנו נהנו אלפים רבים של לוחמים מבטאת צי'קי את הכרת התודה שהעם כולו רוחש לאנשי כוחות הביטחון הניצבים על המשמרת. המשואה שהיא תדליק ביום העצמאות היא דרכו של העם בישראל לומר לה תודה בחזרה".

שי גראוכר (35) הקים את מפעל החסד 'ביחד ננצח' התומך באנשים שנפגעו בגופם ובנפשם במלחמה. בין היתר הוא יזם וארגן נופשים למשפחות שכולות, סייע לפצועים, תרם לשורדי שבי והפיק בריתות והפיק את פרויקט "מהפכת ימי הולדת" לילדים ששכלו את הוריהם.
"שי הוא נציגה המובהק של ישראל הרגישה, החומלת, ישראל שבליבה בוערת כמיהה לתיקון עולם", אמרה רגב. "הוא פועל לפי צו מצפונו ומתוך תחושת שליחות כדי לסייע לאנשים ששילמו את מחירה הכבד ביותר של המלחמה. בעשייתו הוא מוכיח שערבות הדדית אמיתית חושפת את פניה האנושיות של החברה. שי הוא ביטוי מרגש לחוט השדרה הערכי של החברה בישראל ולתחושת השליחות המפעמת באזרחיה".
11
בן קרסו (10) הוא הצעיר ביותר שנבחר להשיא משואה עד היום. במהלך המלחמה התגייס יחד עם אימו לטובת ההסברה הישראלית, העביר הרצאות ברחבי העולם ושיתף באנגלית על חוויותיו כילד ישראלי במלחמה. בנוסף יצר שורה של סרטוני הסברה מרשימים באנגלית והגיע לקהלים רבים בכל רחבי תבל, מקנדה ועד אוסטרליה, מברזיל ועד איראן.
השרה רגב מסרה: "בקולו המיוחד נושא בן קרסו את הציווי העתיק 'והגדת'. מתוך תמימות של ילדות ואמונה עמוקה בצדקת הדרך, הוא בחר להביא לעולם את סיפורם של ילדי ישראל בזמן המלחמה, את כאבם, תקוותם ואמונתם. בן הוא הקול המבטיח שהאמת לא תושתק ושהסיפור הישראלי ימשיך להישמע. בעשייתו הוא מייצג את ההבטחה והתקווה הטמונות בדור העתיד של ישראל והבחירה בו מביאה לידי ביטוי את החשיבות שאני רואה בחיבור דור העתיד לטקס המשואות".
בלנקה גוט (90) יזמה עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" תפירה וסריגה של ביגוד חם לחיילי צה"ל, ומאז היא ממשיכה לסרוג עבורם. "רוח ההתגייסות והנתינה של בלנקה לא עוצרת גם בעשור העשירי לחייה", מסרה רגב. "בידיה הטובות היא מתפעלת בהצלחה מרשימה מפעל מחמם לב. היא לא רק סורגת כובעים ומחממי לחיילות ולחיילים אלא גם רוקמת סולידריות לקרוב ולרחוק ומעבירה בכך מסר מעצים ומחזק שגיל איננו מכשול כשמבקשים להרבות אור ולסייע לאחר".
השרה רגב: "רוח ההתגייסות והנתינה של בלנקה לא עוצרת גם בעשור ה-10 לחייה. בידיה הטובות היא מתפעלת בהצלחה מרשימה מפעל מחמם לב. היא לא רק סורגת כובעים לחיילות ולחיילים, אלא גם רוקמת סולידריות לקרוב ולרחוק ומעבירה בכך מסר מעצים ומחזק שגיל איננו מכשול כשמבקשים להרבות אור ולסייע לאחר".

רנ"ג (במיל') איציק אקריש פיקד על מחנה זרוע היבשה במשך 17 שנה. הוא הטמיע את התוכנית 'שווים במדים', פעל ללא לאות למען שילובם של חיילים עם צרכים מיוחדים במסגרת 'גדולים במדים' בזרוע יבשה, ואף קיבל פרס מפעל חיים מראש אכ"א. גם לאחר פרישתו מצה"ל, לא הפסיק לפעול למען החיילות והחיילים, שממשיכים לראות בו דמות אב ומודל לחיקוי.
השרה רגב: "רנ"ג אקריש מייצג דור מופלא של מפקדים ששילבו בין קשיחות לרגישות, בין מקצועיות, יסודיות, אהבת הארץ ואהבת אדם . גם לאחר שפשט את מדיו וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה הוא מקפיד לסייע לכל חייל הזקוק לעזרה. עשייתו מייצגת את חוט השדרה הערכי של מפקדי צה"ל ואת תחושת השליחות המפעמת בהם".
עו"ד נטשה האוסדורף (35) בת לקהילת יהודי בריטניה ומומחית למשפט בין-לאומי, ניצבת בשנים האחרונות בחזית ההסברה המשפטית בעולם. היא מייצגת את ישראל בהצלחה אל מול כל הגורמים המנסים לקרוא תיגר על צדקת הדרך ועל זכותה של ישראל להגן על עצמה.
השרה רגב: "בקולה הצלול, הנוקב והלא מתנצל נאבקת נטשה בהצלחה בגורמים המבקשים להפיץ שקרים נגד מדינת ישראל ולהחליש אותה דרך הזירה המשפטית. נטשה מגנה על ישראל באולפני חדשות בין-לאומיים, בכתיבה משפטית ותקשורתית ובזירה האקדמית. היא מציבה חזית נחושה מול מבקרי ישראל, מפריכה את האשמות נגדנו ומציגה באוזני העולם תמונה מבוססת שמאפשרת לאמת לנצח".
רחלי טדסה מלקאי (33) המנהלת והמייסדת של קהילת נשים אתיופיות, המונה כ-16 אלף חברות. השרה רגב: "רחלי מנהיגה אמיתית, אבוקה מופלאה של תקווה שהאירה את הדרך לקהילה ענפה של בנות העדה האתיופית. הקול שלה הוא קול צלול הנישא למרחקים, קול הקורא לפעולה, והעניק לאלפי נשים מוכשרות בית ותחושת מסוגלות. בכך היא תורמת רבות לעיצוב דמותה של החברה הישראלית ולחיזוק חוטי האריג המחברים בינינו".
הרב שמואל סלוטקי בשבת השחורה פיקד הרב סלוטקי על פלוגה של יחידת סריקת החללים המטכ"לית שחיפשה נעדרים בדרום. באותה העת יצאו דרומה גם שני בניו, ישי ונועם כדי להגן על יישובי הנגב המערבי ולהילחם במחבלים שפשטו על יישובי העוטף. במהלך היום נותק הקשר עימם וכעבור מספר ימים התברר כי נפלו בקרבות. גם לאחר שגילה על האסון, המשיך הרב לעסוק ללא לאות במשימת הקודש של איתור הנעדרים וזיהוי הנרצחים. הוא פועל ללא לאות לחיזוק האחדות בעם ישראל בשורה של מיזמים יוצאי דופן, וזאת מתוך אמונה בצורך לקדם שיח ציבורי מאחה ומשקם.
השרה רגב: "בגבורתו ובהקרבתו מייצג הרב סלוטקי את כל היפה והנאצל שבארץ הזו. הוא שילם את המחיר הכבד ביותר בעבור חירותנו וגם לאחר בשורת האיוב שהתדפקה על דלתו פעמיים הוא המשיך להקדיש את כל כוחותיו לאיתור נעדרים ולהצלת חיי אדם והעניק כוחות אדירים ללוחמים ולכל אנשי הצוות שסייעו לו במלאכה. במעשיו וברוחו הוא מגלם את היכולת לצמוח מתוך השבר ולהמשיך לפעול לביצור בטחונה ואחדותה של המדינה שאנחנו כל כך אוהבים".
ריקי סיטון (46) אימא לעשרה ילדים המתגוררת בבני ברק, מנהלת את פרויקט 'חברותא' של ארגון 'איילת השחר', ומתנדבת על בסיס יומי בכיכר החטופים. בהתנדבותה, היא מקרבת לבבות באמצעות מעגלי שיח, תפילה, טקסים ומפגשים.
השרה רגב: "מיד לאחר הביקור הראשון שלה בכיכר החטופים פתחה קבוצת וואטסאפ 'חרדים לשבים שלנו', צירפה אליה נשים מכל המגזרים והתלוותה למשפחות למסעות תפילה בשורה של מדינות. ריקי מחברת בין חילונים וחרדים, קיבוצניקים ומתנחלים, צעירים ומבוגרים. כולם מחוברים יחד בכאב משותף, ומתאחדים מאחורי התפילה להשבת החטופים. החיבוק החם שהיא מעניקה למשפחות החטופים מחזק את העם כולו ומטפח את האמונה בכך שגשרים של תקווה אכן יכולים להיבנות".
17 18
נשות התקשורת ליטל שמש (42) ונטעלי שם טוב (41) מביאות לידי ביטוי, כל אחת בתחומה "גשרים של תקווה". בעשייתן התקשרותית, שמש ושם טוב מהדהדות את העוצמה הנשית בתקשורת הישראלית ואת המורכבות לצד האור והערבות ההדדית, שבחברה הישראלית.
שמש פועלת שנים רבות בזירת ההסברה הישראלית ובמאבק באנטישמיות ומהווה גשר של תקווה, המנגיש את הסיפור הישראלי כנקודת עוצמה ואור. שם טוב, תושבת מטולה, עיתונאית ומגישת חדשות בערוץ 13, ידועה ומובילה בעמדותיה לשוויון חברתי ולתיקון עוולות ובעיסוקה בסיקור תקשורתי של הפריפריה בישראל.
מירי רגב: "הבחירה בליטל שמש ונטעלי שם טוב להנחות את טקס הדלקת המשואות השנה, בימי מלחמה, מבטאת גשרים של תקווה בעשיה תקשרותית אותנטית, המבקשת לעמוד ולהישיר מבט אל מול המורכבויות בהוויה הישראלית, כלפי פנים וכלפי חוץ, לצד העוצמות והרוח האיתנה, המחברת בין קהילות ויחידים בישראל. עיסוקיהן של ליטל שמש כמגישה ועוסקת בהסברה הישראלית לצד נטעלי כעיתונאית, מגישת חדשות ותושבת מטולה הפועלת למען הפריפריה, מביא לידי ביטוי את המכאובים, המחלוקות והאתגרים לצד העושר החברתי, העוצמה והגשרים של תקווה, הטמונים בחברה שלנו".
ירין אילוביץ די ג'יי, שורד הנובה ממתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, ירין אילוביץ, כי בחרה בו מקרב מומלצי הוועדה הציבורית המייעצת להשיא משואה בהר הרצל ביום העצמאות. אילוביץ הידוע כארטיפקס, היה הדיג'יי, שניגן את הטראק האחרון בפסטיבל הנובה בשבעה באוקטובר. ארטיפקס מייצג את הקהילה הגדולה בארץ ובעולם של שוחרי המסיבות. הוא שרד את המתקפה הנוראית בשבעה באוקטובר ומאז הוא לא מפסיק להנחיל את המוסיקה של שבט הנובה, שאיבד רבים מחבריו ומחברותיו במתקפת הטרור הנוראית בשבעה באוקטובר. מהנקודה שבה נעצר טראק המוסיקה האחרון במסיבה בשבעה באוקטובר, ירין ממשיך ואינו עוצר ומאמין בכוחה של המוסיקה לרפא את הנפש ולאחד בין אנשים וקהילות.
השרה רגב מסרה: "ארטיפקס ניגן את הטראק האחרון לפני שמוזיקת החיים נקטעה במסיבת הנובה בשבעה באוקטובר. מאז הוא ממשיך לייצר רגעים מופלאים של תקומה ומוכיח, שהמוזיקה והשמחה אכן יכולות לרפא את הנפש. הבחירה בו מייצגת את עולמם המוסיקלי של קהילות המסיבות, שהמונים בארץ ובעולם משתייכים אליהם. בנוסף, הבחירה בארטיפקס מבטאת את המחויבות שלנו, שלא לעצור את מנגינת חיינו ולהמשיך לעשות הכל כדי לייצר נחמה ותקווה גם בתוך הדרך המורכבת שאנחנו צועדים בה. למוסיקה ולריקוד הכוח לחבר בין אנשים, לאחד בין קהילות, לרפא ולחזק את הרוח".
עמרי כספי (36) כספי עשה היסטוריה עם הפיכתו לשחקן הישראלי הראשון שהגיע לNBA. הוא שיחק בליגה הטובה בעולם למעלה מעשור ומאז מהווה מודל להשראה ולחיקוי. מאז השבעה באוקטובר התגייס עומרי למאמץ ההסברתי של מדינת ישראל תוך שהוא משקיע משאבים רבים ומשתמש בקשריו הענפים בזירה הבינלאומית.
השרה רגב: "עמרי כספי שבר את תקרת הזכוכית כשהפך לישראלי הראשון ב-NBA. עמרי העניק השראה לדור שלם והוכיח שעם שילוב של כישרון, אמונה ואמביציה, אפשר לכבוש גם פסגות, שפעם היו נראות דמיוניות. אני גאה על כך, שעמרי ידליק בטקס את המשואה שבמרכזה גשר לעולם – משואה שמחברת בין אנשים, שהפכו לגשר בין ישראל לעולם ובין העם היהודי בכל קצוות תבל. עמרי התגייס למאמץ ההסברתי של ישראל מאז השבעה באוקטובר תוך שהוא נעזר במוניטין המצוין שלו כדי להביא לידי ביטוי את פניה הצודקות של ישראל".
ד"ר אלי דוד עוסק במחקר וביישום של בינה מלאכותית במשך שני העשורים האחרונים. הוא היה שותף להקמת מספר חברות הייטק, בהן: Deep Instinct, המשתמשת ב-AI לזיהוי מדויק של איומי סייבר בזמן אמת, מכל מקור ועל גבי כל מכשיר, Marpai Health, המפתחת שירותי בריאות מבוססי בינה מלאכותית; ו-DeepCube, שהתמקדה בהאצת יישומי בינה מלאכותית.
על אף מתקפות ברשת, הצליח ד"ר דוד, באמצעות עמוד הX הפופולרי שלו, להפוך במהלך המלחמה לפעיל מרכזי מתחום ההייטק והבינה המלאכותית בהסברה הישראלית ולאחד מיזמי ההיי טק הישראלים המשפיעים ברשתות החברתיות.
השרה רגב מסרה: "בעת שנמשכה המתקפה הבוטה על זכותה של ישראל להגן על אזרחיה, אנשים אמיצים, כמו ד"ר אלי דוד, שתחום עיסוקם הרגיל אינו ההסברה הישראלית, ניצבים בבטחה ובהצלחה בחזית. זה לא מקרי, שחשבונו של אלי נחשב לאחד ממאה החשבונות המשפיעים ברשת החברתית מתחומי ההיי טק. זהו תוצר של מאבק עקבי ושיטתי למען האמת והצדק. אלי מינף את ידענותו ואת חשבון הX הפופולרי שלו כדי לספר ללא פחד את הסיפור הישראלי ואני גאה על כך, שההסברה הישראלית זכתה בשחקן חיזוק כמוהו, חוקר בעל שם בתחומי הבינה המלאכותית".
ענבר בן סימון מייצגת את נשות המילואימניקים, שנשארו לשמור ולטפח את הקן המשפחתי, בשעה שבן זוגם גויס למאמץ המלחמתי. ענבר תשיא את המשואה לצד בעלה, רז בן סימון, לוחם מילואים בחטיבת אלכסנדרוני, שנפצע בחודש יוני האחרון בזמן לחימה במסדרון נצרים. זמן קצר לאחר מכן, בחר רז לחזור להילחם לצד חבריו ומילא מאז חודשים ארוכים בשירות. חרף העומס הרב, ענבר רעייתו ליוותה אותו במסירות והיא תשיא משואה בטקס הקרוב כשרז לצידה.
השרה רגב: "הבחירה בענבר מייצגת את הכרת התודה, שאומה שלמה רוחשת לנשות אנשי המילואים, שמתעסקות כבר למעלה משנה וחצי בשמירה, על שגרת החיים במשפחה ובבית בעת, שהמילואימניקים נמצאים בחזית. נשות המילואימניקים הם העורף התומך והמגבה, המאפשר למשרתי המילואים לעמוד בהצלחה במשימת הקודש, המוטלת עליהם. מאחורי כל מילואימניק עומדת אישה, שלא רק מחזיקה את הבית, היא מחזיקה מדינה שלמה על הכתפיים. ענבר היקרה, אני מצדיעה לך ולכל נשות המילואימניקים".
רפאל ארווס אביו של סמ"ר שי ארווס ז"ל, חובש קרבי בחטיבת גבעתי, אשר נפל באסון הנמ"ר בג'באליה ב-31 באוקטובר. לאחר שפקד אותו האסון החליט רפאל להקדיש את חייו למען הנצחת בנו. מאז הוא פוקד באופן תדיר את בית העלמין בחולון שם הוא מנקה ומטפח את לוחות האבן, מחווה אישית ומרגשת שמאחוריה כאב עצום והוקרה עצומה לא פחות לנופלים ויקיריהם.
השרה רגב מסרה: "רפאל ובני משפחת ארווס שילמו את המחיר הכבד ביותר בעבור ההגנה על הבית. משפט אחד שאמר לאחר האסון לא יוצא לי מהראש: 'מי שחושב שיש לו צרות, שיבוא לחלקה מספר 10 בבית העלמין חולון, שבזכותם אנחנו פה', אותה חלקה שהוא מכיר כל אחד ואחד מהגיבורים הטמונים בה, חלקה שכשהוא פוקד אותה הוא אומר בגרון ניחר: "כל הילדים שלי פה". כגודל האובדן כך גודל המחויבות של רפאל להבטיח שאנחנו כחברה נעניק לכל אחת ואחד מהנופלים את הכבוד שהם כל כך ראויים לו".
משואת אנשי הצללים שלושה משרתי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים אשר הובילו את מבצע הביפרים בלבנון, כי הם נבחרו מקרב מומלצי הוועדה הציבורית המייעצת להשיא במשותף משואה בהר הרצל ביום העצמאות.
ר', בת 49 ממרכז הארץ פיקדה על מבצע הביפרים באגף המבצעי במוסד. במסגרת תפקידה היא הובילה את כלל הפעילות המבצעית, לרבות הפעלת סוכנים, הקמת תשתיות וחברות כיסוי. זאת לצד תיאום וסנכרון הפעילות המבצעית עם צירי הטכנולוגיה, המודיעין והתשתיות.
ד' הינו מוביל טכנולוגי באגף טכנולוגיה למבצעים במוסד. הוא הוביל צוות טכנולוגי אשר נשא באתגרים הטכנולוגיים הרבים שדרש מבצע הביפרים והפגין יכולות פורצות דרך במטרה להבטיח את חשאיותו של המבצע לאורך זמן ואת הפעלתו בסנכרון, בעוצמה ובדיוק ברגע האמת.
נ', הוא קמ"ן במנהלת המודיעין אשר יזם וקידם עשרות פעילויות ומבצעים מודיענים לפגיעה בארגון הטרור חיזבאללה. הוא הוביל את המענה המודיעיני בשותפות רבים מאנשי ונשות המודיעין והאיסוף החל משלב הגיית הרעיון של מבצע הביפרים, דרך פיתוחו ותכנונו ועד מימושו יוצא הדופן.
מכלוף אוחנה (68) מנהל בית העלמין בקריית שמונה, נושא במשך שנות דור בעבודת קודש במסגרתה הוא מביא למנוחות עולמים את תושבי אצבע הגליל. בתקופת המלחמה עשייתו הפכה למורכבת במיוחד. מכלוף הפגין אומץ ואנושיות שאין למעלה מהן. הוא עשה כל שביכולתו כדי להשלים את הלוויות ואף סיכן את חייו כדי לממש את שליחותו.
השרה רגב: "מכלוף הוא אחת הדמויות המסורות והמרגשות בנוף האנושי היפהפה של קריית שמונה. מאז פרוץ המלחמה הוא פועל באומץ ובנחישות כדי להעניק כבוד אחרון לאלו שהלכו לעולמם ובתוכם גם האנשים האהובים שאיבדנו במסגרת חרבות ברזל. ברגעים הכואבים ביותר של משפחות, זמן קצר לאחר שהבשורות הקשות מכל התדפקו על דלתותיהן, מצאו מולם תושבי האזור את מכלוף שתמך בהם ברגישותו יוצאת הדופן ובאהבת האדם הנדירה שלו. במעשיו הוא לא רק קידש חיים אלא גם פעל בנחישות כדי להציל חיים על ידי הגבלת התקהלות בימים של הפצצות. זוהי גמילות חסד במובן העמוק ביותר של המילה".
גל חמרני (32) מדליסטית הפראלימפית וקפטן נבחרת ישראל בכדורשער נשים. חמרני נולדה עם לקות ראייה קשה שהחמירה עם השנים ובגיל 25 איבדה את ראייתה. אך גם אובדן הראיה לא מנע ממנה להגיע לפסגות הספורטיביות הרמות ביותר. בגיל 13 החלה להתאמן בכדורשער בבית הלוחם בפרויקט אימוץ מיוחד שאותו יזם ארגון נכי צה"ל. שנתיים לאחר מכן כבר ייצגה לראשונה את ישראל באליפות אירופה. מאז הייתה גל שותפה להישגים בין-לאומיים רבים כולל מדליות באליפויות עולם והשתתפות בשלושה משחקים פראלימפיים. באולימפיאדה האחרונה בפריז זכתה במדליית הכסף ונשאה בגאון את דגל ישראל על הפודיום".
השרה רגב מסרה: "גל היא אלופה במובן העמוק ביותר של המילה. לאורך כל הדרך היא שבה וחזרה על כך שאין דבר העומד בפני הרצון ושהעיוורון הוא אתגר ולא מגבלה. את המוטו הזה הפכה לדרך חיים יוצאת דופן. סיפורה של גל הוא סיפור של נחישות, אמונה, התמודדות עם אתגרים והפיכת חלומות למציאות. גל וחבריה הספורטאיות והספורטאים הפראלימפים מהווים השראה ומקור חוסן לרבות ורבים שנפגעו במהלך המלחמה ומוצאים בספורט נתיב לריפוי ושיקום עצמי.
ג'ני סבידיה (42) פסיכולוגית ארגונית במקצועה המתגוררת בעמק חפר, היא שורדת נובה שסייעה לחלץ פצועים תחת אש בזמן מתקפת הטרור האכזרית על המסיבה ברעים. במתקפה נהרגו אחיה שלומי ובת זוגו ד"ר ליליה (לילי) גורביץ' שבילו עימה במסיבה. זמן קצר לאחר שקמה מהשבעה, יצרה ג'ני מיזם שמעניק תמיכה וטיפול למשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן בשבעה באוקטובר. במקביל היא המשיכה להיאבק בחזית ההסברה ויצרה שורה של סרטונים שהציגו לעולם את האמת המחרידה על זוועות השבעה באוקטובר. כמו כן עשתה רבות להנצחת חללי הטבח ובהם גם אחיה האהוב שלומי.
השרה רגב מסרה: "ג'ני מעניקה תקווה וכוח לניצולים, למשפחות הניצולים ולמשפחות השכול. העובדה שהיא גם שורדת הנובה וגם אחות שכולה מאותו אירוע אפשרה לה להנציח את שלומי דרך הסיפור האישי שלה. בשנה וחצי האחרונות מנותבים כל כוחותיה למאמצי השיקום, הריפוי וההחלמה של נפגעי המלחמה והיא עושה זאת בהצלחה הראויה לכל שבח".
אלישע מדן לוחם מילואים וממייסדי היישוב "אביגיל" במועצה האזורית הר חברון, נפצע קשה בפיצוץ בבית הצמוד למסגד בצפון רצועת עזה, באירוע קשה בו נהרגו ארבעה מחבריו למילואים. בעקבות הפציעה איבד את שתי רגליו. למרות הפציעה הקשה שעבר שב, מדן התעקש לדבר ולחזק את עם ישראל תוך שהוא קורא שוב ושוב ומעל כל במה לאחדות בעם.
השרה מסרה: "תהליך השיקום של אלישע לאחר פציעתו הפך למסע מעורר השראה במהלכו העביר מסר מהדהד על הלכידות בחברה הישראלית ועל השינוי שחל בתפיסותיו לאחר שנלחם לצד לוחמים מכל הקשת הפוליטית. ביום הזיכרון האחרון ריגש המונים בישראל כשדיבר על חוויותיו בקרב והזכיר לכולנו: "החיילים שנפלו השאירו לנו צוואה לקיים חייבים להיות מאוחדים, לבנות גשרים כדי להיות יחד, רק ככה ננצח".
חיים טייב מייסד את קרן 'מנומדין' המפתחת ומטמיעה מפות דרכים לאומיות ושינוי מדיניות בתחומי רווחה וחינוך בישראל. בנוסף, הקים את הקונגרס הישראלי לקידום אחדות רחבה, חיזוק המשפט היהודי-דמוקרטי, ואת תוכנית 'עאלאם' לצעירות וצעירים דרוזים בהענקת מלגות לסטודנטים דרוזים אשר משרתים במילואים. טייב מוביל מיזמים בעוטף עזה ובנגב המערבי וכן מקדם פעילות חינוכית מערכתית בנתיבות, בטבריה ובמועצות שדות נגב.
השרה רגב: "חיים מקדם את החוסן הלאומי והערבות ההדדית באמצעות שורה יוצאת דופן של תכניות רחבות היקף. בנוסף לפעילות הפילנטרופית שלו, הוא פועל ליצירת גשרים ליהדות התפוצות וכן למדינות אפריקה. חיים הוא שגריר אמת המטמיע טכנולוגיות ושיטות ישראליות באפריקה ובכך תורם רבות להעלאת קרנה של ישראל בעולם".
אורלי רובינזון עם פרוץ המלחמה ייסדה רובינזון עם ילדיה, עדיה ועידו את המיזם החברתי התנדבותי 'חזית הבית'. המיזם, שבמקור נועד לאבזר ולרהט בתים זמניים של מפונים, התרחב עם הזמן גם לעיצוב בתי משפחות חטופים, משפחות שכולות וחיילים שנפצעו במלחמה. אורלי נעזרה בליבם הרחב של ישראלים מכל רחבי הארץ שביקשו לסייע. היא גייסה האנגר עצום ולמעלה ממאה מתנדבים, יצרה קשר עם חברות מסחריות שעוסקות בעיצוב והשיגה רהיטים מכל הבא ליד במטרה לתרום אותם למפונים וכן למשפחות חטופים, לפצועים ולבני משפחותיהם.
השרה רגב מסרה: "המיזם הייחודי של אורלי העניק להמוני ישראלים הזדמנות לרהט את ביתם ובדרך זו גם לקחת מחדש את השליטה בחייהם לאחר הטלטלה שעברו. היא תרמה רבות להמוני מפונים ואפשרה לישראלים רבים למצוא מסגרת שאפשרה להם לתרום ולסייע לאלו שנעקרו מבתיהם. בכך היא מציבה מופת של סולידריות וראיית האחר ומציגה את פניה היפות של העם בישראל
בן שפירו (41) איש התקשורת אמריקאי-יהודי, פרשן פוליטי אהוד בעל השפעה נרחבת בארצות הברית. יש לו עשרות מיליוני עוקבים ברשתות החברתיות, ופרקי ההסכת האקטואלי היומי שלו, 'המופע של בן שפירו', זוכים למאות אלפי האזנות.
"מגדולי תומכיה של מדינת ישראל בעולם", נמסר מפי רגב, "לאורך כל שנותיו בתחום התקשורת וביתר שאת מאז תחילת המלחמה הוא מפגין את תמיכתו חסרת הפשרות בישראל, בצדקת דרכה ובזכותה להגן על עצמה. בן מביא את הקול הישראלי למיליוני עוקביו ברחבי תבל ועושה זאת ברהיטות, באומץ ובנחישות שלא יודעת גבולות. הבחירה בו כמשיא משואה מבטאת את הכרת התודה שהחברה הישראלית רוחשת לו על נחישותו להוביל את מאמצי ההסברה של ישראל אל מול כל מבקשי רעתה".


