"מצפים שתילחם, ואז תקפוץ ללבנון, שתהיה גיבור, שתקבל מדליה, עיטור. מצפים שתיתן ותמשיך הלאה. ומה עם אלה שהשארנו שם?", אמר יובל לוי, קצין במילואים, בטקס ערב יום הזיכרון של פרויקט 'רסיסים'. לוי לחם בקרב על שכונת הכרם בבארי בבוקר שבעה באוקטובר 2023, ואיבד בו 5 מחבריו.

הכתבה כוללת תיאורים קשים

"ומה עם אלה שנפצעו?", הוסיף לוי, "ומה עם הפצועים בנפשם? יש כאלה אצלנו בפלוגה עשרות. הרי דילגנו על גופות של משפחות שלמות, ראינו את הרוע בעיניים, פחדנו פחד מוות, סרקנו את פניהם המרוטשים של חברנו, ירו עלינו מכל הכיוונים, נפרדנו בראש מהמשפחות, מהאהובים. איך אפשר שזה לא יישאר?"

טקס 'לנופלים ולחיים' של פרויקט 'רסיסים' בעמותת נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) נערך אמש (שלישי) במוזאון ת"א לאמנות, בהשתתפות נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה ובנוכחות אנשי טיפול. לצד הנצחת החללים והנספים, הטקס ביקש להזכיר שיש מי שחזרו מהקרב בגוף, אך נפשם נותרה שם. בטקס השתתפו גם אמנים: הלהקות 'לולה מארש' ו'שאזאמאט', והזמרות דניאלה ספקטור ודנה ברגר.

"החיים מלאי געגוע והפצע לא מפסיק להיפתח", אמרה טליה שפירא, אחותו של סא"ל איתי זיידן ז"ל, שנפל בתאונת אימון טיס במהלך שירות מילואים בנובמבר 2020. היא מתחה ביקורת על היחס שקיבלה מצה"ל: "מהרגע ששמעתי את שמונה המילים המקוללות שבישרו לי על מות אחי הקטן, לא יצר איתי קשר שום גורם צבאי או מקצועי. הרגשתי בודדה, הכול נשמט מתחת לרגליי. אבל הייתי 'רק האחות', לא ההורים ולא האלמנה. הייתי שקופה וחשופה".

"ב-4 וחצי השנים האחרונות בחרתי בשביל חדש", סיפרה שפירא, שכיום מלווה משפחות שכולות ונפגעי טראומה לאומית. "למדתי לתת לעצמי את הזמן להתאבל, ולתת חיבוק, יד ותקווה לאחרים".

במסגרת פרויקט 'רסיסים' מופעלים מרחבים המאפשרים ללוחמים, למשפחות שכולות ולשורדי אירועי טרור ומלחמה לעבד ולשתף את חוויותיהם. בנט"ל שואפים לקדם באמצעות הפרויקט שיח חברתי ותרבותי לגבי תגובות קרב ופוסט טראומה.

"עברתי הרבה דברים מאוד קשים ביחידה, אבל אירוע אחד נצרב בי" סיפרה ליטל לוזון, מנהלת נבחרת ישראל בכדורגל נשים ומראשונות הלוחמות ביחידת עוקץ. לוזון נשלחה עם כלבתה טקסל ב-2008 לגבול לבנון לסרוק את ארונותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל, שהוחזרו בעסקה עם חיזבאללה, כיוון שהיה חשש שהארונות יהיו ממולכדים.

"טקסל ואני עמדנו שם מול הארונות, מאחורינו חיילים, תקשורת, משפחות, וכל מדינת ישראל. טקסל נעצרה פתאום ליד הארון, ולא הבנתי מה קרה. התקרבתי אליה והבנתי – הריח. הריח של הגופות חריף, הן היו בריקבון מתקדם. טקסל הקיאה קצת ליד הארון, אני שמרתי את הקיא לאחר כך. במקלחת שפשפתי את עצמי כל כך חזק, עד כדי כך שימים אחר כך לא יכולתי ללבוש את הווסט והנשק".

שקט גמור שרר באולם בזמן האירוע, שנמשך יותר משעה וחצי. התחושה הייתה שיש מקום לכל נפש ומה שמתחולל בה, שמותר לבכות, ומותר גם לחייך. בדוברים ניכר הרצון לשתף בחוויותיהם, ובסוף הטקס התרחש 'פאנל הפוך', שבו הייתה הזדמנות לכל מי שרצה לספר.

נועה טברסקי, בת זוגו של סרן יובל זילבר ז"ל, שנפל בצפון רצועת עזה בנובמבר 2023, סיפרה על בחיר ליבה, ועל הגעגועים הלא פוסקים. "בזמן הקצר מדי שבו היינו זוג למדתי כל כך הרבה. על אהבה, חברות, מוסר וערכים, איך להקשיב ואיך לדבר, איך לאהוב באמת".

"יובל היה איש חינוך במהותו, עם חיבור עמוק למדינת ישראל ולעם היהודי. כשפרצה המלחמה היינו בתאילנד, והוא חזר ועלה על מדים במהירות האפשרית. עד הרגע האחרון הוא היה האדם האופטימי ביותר שהכרתי".