איך נערכתם למאבק מפני שריפות במשרד לביטחון פנים בתקופתך כמנכ"ל?
"ממשלת בנט-לפיד הושבעה ביוני 2021, שם התחלתי את תפקידי. באוגוסט, חודשיים לאחר מכן, הייתה שריפה גדולה בהרי יהודה, שההשתלטות עליה הייתה מוצלחת, אבל זה יצר באז בממשלה. בנט, ואחר כך לפיד, כראשי ממשלה, היו עם הרבה תשומת לב על מוכנות למקרי חירום: שיטפונות, רעידות אדמה ושריפות. זאת הייתה ממש 'אובססיה' שלהם. בנינו את התוכנית הלאומית להתמודדות עם שריפות יער, חורש ושטחים פתוחים, שעוגנה בהחלטת ממשלה תוך כמה חודשים, בפברואר 2022".
התוכנית עסקה במספר תחומים: קווי החיץ, שבילים רחבים מסביב ליערות, שמונעים את התפשטות השריפה ביערות ולתוך שטחים בנויים. רשות הטבע והגנים וקק"ל עשו את זה, אבל חלק מהשטחים הם ברשויות מקומיות שלחלקן אין את התקציב לקדם את הפרויקט. עוד קודמו תוכניות כמו "שומרי היערות", ומערכות טכנולוגיות כמו "כיפת אש".
מרכיב נוסף הוא הכיבוי האווירי. בטווח המיידי קודמה השמשת מטוסי הרקולס (שמשון) צבאיים, שמאפשרת להם להטיל מטעני כיבוי. "הפרויקט היה פעיל כבר בשריפה הנוכחית השבוע, הם הטילו חמש הטלות בלילה הקשה של רביעי, והייתה להם השפעה מכריעה בהשתלטות על האש, בתור כלי הכיבוי האווירי הישראלי היחידי שיכול לפעול בלילה". אך צעד חשוב לא פחות שקודם היה רכישת ארבעה מסוקי בלאק-הוק עבור מערך הכבאות הצבאי. "במאי 2022 הגשנו הצעה לרכישת המסוקים, ובנט אישר את התוכנית, והתחלנו בדיונים מול האוצר. תוך זמן קצר הממשלה נפלה, ולמעשה לא יכולנו לתקצב את רכישת המסוקים בתקציב 2023. הייתה רק תוכנית מוכנה ליישום של הממשלה הבאה, כולל מכרזים וספק בארצות הברית".
"לרכישת המסוקים אין קשר למפכ"ל"
לדברי לוטן, לממשלה הבאה, והשר שהגיע עמה, איתמר בן גביר, היו תוכניות אחרות. "יום אחד אנחנו קמים בבוקר ורואים כתבה שבה מדובר על 'המסוקים הבזבזניים של המפכ"ל'. המהלך התקשורתי הזה, שהמידע בו היה שגוי מיסודו, עצר את הפרויקט הזה". בתקופת הכניסה לכהונת בן גביר היו עימותים בינו ובין המשטרה, והנושא עלה בדיון בכנסת על העברת סמכויות אליו מהמשטרה.
"יותר מכך שלא מדובר ברכישה בזבזנית של מסוקים, אלא באלה שנמצאו הכי יעילים בוועדה מקצועית – אין להם קשר למפכ"ל. הרכישה קודמה בשיתוף המשרד לביטחון פנים ומערך הכבאות, ולא היה לו קשר לפרויקט. זה היה מדובר בכלי ניגוח פוליטי".
בערוץ 14 טענו שבתקופה של השר בר-לב ושלך הרכישה לא קודמה, ושדווקא בן גביר החל ברכישה ב-2024, תהליך שלוקח שנתיים. גם בן גביר עצמו טען שהוא זה שתיקצב את רכש המסוקים ב-160 מיליון שקלים.
"אז קודם כל, זה פשוט חרטוט. לא יכלנו לתקצב את הרכישה בתקופת בחירות. הוא בעצמו אומר שהתהליך לוקח שנתיים. תשים לב לטיעון שלו – ב-2022 המסוקים האלה היו מבחינתו בזבוז, או 'המסוקים של המפכ"ל', והפרויקט נבלם לשנה וחצי. אבל לפני כמה חודשים הוא החליט לרכוש אותם בעצמו. בסוף היום אנחנו בנקודה של שריפות כל כך קיצוניות כמו זו שהייתה השבוע, בלי האמצעי הקריטי הזה, שיכל כבר להיות אצלנו.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בכנס המשילות והביטחון האישי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יש היום חוסר הסכמה אפילו ברמת המסגור של האירוע – חלק מסתכלים עליו כאירוע הצתת טרור לאומני, חלק כמכה של משבר האקלים, וחלק כמחדל.
"ראינו אתמול את ראש הממשלה מדבר על 18 עצורים, דבר שהופרך על ידי המשטרה. לא ראינו כתבי אישום על הצתות בזדון בשנים האחרונות, אבל כן על רשלנות, וזה המקרה הנפוץ יותר. יש שריפות בכל המזרח התיכון, ובישראל גם שריפות מסיבות שאינן הצתות, למשל מנפילה של טילים, שברים ורסיסים. עוד מוקדם לדעת מה קרה בירושלים, ואני סומך על מערך הכבאות ומי שחוקר את האירוע. אבל הסטת נושא השריפות לנושאים של סכסוך, הפלסטינים והאוכלוסייה הערבית, מסיטה את הדיון מהמוכנות של הממשלה. אנחנו צריכים להיות טובים בכיבוי. נקודה."
"להאיץ את קווי החיץ"
כתבת ברביעי ברשת X שמינוי בן גביר היה צעד מסוכן וחסר אחריות, ונראה שעוד לפני כניסתו לתפקיד זה הטריד אותך כמנכ"ל המשרד. ביום כניסתו לתפקיד התפטרת. איך אתה רואה את תקופת הכהונה שלו כרגע?
"בעקבות הרקע שלו, העברייני והפוליטי, ידעתי שהוא יהיה שר גרוע. אבל לא האמנתי עד כמה. המהירות בה דברים קרסו וראינו הידרדרות: אלימות נגד נשים, מאבק בפשיעה הערבית, נרצחים יהודים בטרור, גניבות רכבים ועבירות רכוש נוספות, וגם נושא השריפות. המהירות בה המדדים נסקו אפילו הפתיעה אותי. אנחנו בשנתיים אולי הכי קשות שהיו למדינה, אבל נושא ביטחון הפנים הוא אחת הטרגדיות היותר גדולות. כואב לי על זה."
מה היית מייעץ לממשלה לעשות עכשיו בנושא מניעת שריפות? במיוחד כשאחרי החורף האחרון צפויים חודשים יבשים במיוחד.