לאחר חודשים של משא ומתן אינטנסיבי, ארה"ב ואוקראינה חתמו על הסכם שותפות ארוך טווח בהשקעה במשאבי הטבע האוקראיניים, שצפויים להעביר לארה"ב עד מחצית מההכנסות העתידות של תעשיית מחצבי הטבע האוקראינית. ההסכם מהווה את ההישג הדיפלומטי הראשון בין הצדדים לקידום סיום המלחמה באוקראינה ובמקביל אליו ממשיך המשא ומתן על קידום הפסקת האש ויצירת מערך הערבויות הביטחוניות של המערב כלפי האוקראינים.

על פי ההסכם שנחתם ברביעי האחרון, הצדדים הסכימו על הקמת קרן בניהול משותף, שאליה יעברו כלל הכנסות תעשיית המחצבים האוקראינית ומחצית ממנה ישמשו את האמריקאים. הכנסות הקרן צפויות להגיע מפרויקטים עתידיים בתחום המתכות, הנפט והגז, שבחלקם יפותחו על ידי חברות אמריקאיות, שלהן, כך על פי נוסח החוזה, תהיה עדיפות בכל הקשור לפיתוח וניהול, על פני חברות אוקראיניות ואחרות. בשבועיים הקרובים ההסכם יעלה בהצבעה בבית העליון של אוקראינה (הראדה) ומשם צפוי להיכנס לתוקף כבר במהלך השנה הקרובה.

הסכם משופר לקייב

מבחינת האוקראינים, מדובר בהסכם משופר מזה שניסה לקדם ממשל טראמפ בשבועות הראשונים לאחר הצהרתו על כך שהמחצבי הטבע האוקראיניים, והרווחים מהם, יעברו כמעט לחלוטין לידיים אמריקאיות. בהסכם שנחתם השבוע, נכתב שאוקראינה תמשיך להחזיק בבעלות על חברות המחצבים הממשלתיות ושהמחצבים עצמם יירשמו כנכסים אוקראיניים. כמו כן, בניגוד לדרישתו של הנשיא דונלד טראמפ שהתמיכה האמריקאית באוקראינה (שמתחילת המלחמה עומדת על כ-123 מיליארד דולר) וכל סיוע עתידי ישמשו לה כחוב, הרווחים האמריקאיים של קרן המשאבים יהוו חלף לאותו חוב.

פריצת דרך משפטית נוספת עבור האוקראינים, תוצאה של עבודה של קבוצת משפטנים אמריקאית ששכרה קייב, קבעה שכל מחלוקת בין הצדדים לגבי רווחי הקרן וההשקעות האמריקאיות ידונו במסגרת מו"מ ישיר בין המדינות, ולא בפני בתי המשפט האמריקאיים – כפי שדרש טראמפ תחילה. חרף דרישת האוקראינים, ההסכם אינו מבטיח ערבויות צבאיות מצד האמריקאים אך גם לא אוסר עליהן מלהיכנס לתהליכי כניסה לאיחוד האירופי – כפי שדרש נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ובהתחלה התעקש על כך גם טראמפ.

המחצבים האוקראינים – מהם?

על פי סקרים גאוגרפיים של משרד הכלכלי האוקראיני וחברות אירופאיות ואמריקאיות. אוקראינה מחזיקה בכ-100 מחצבי ענק ברחבי המדינה, כחמישית מהן בשטח הכבוש כיום על ידי הצבא הרוסי שההסכם אינו מתייחס למעמדם העתידי – למרות שבקייב מתייחסים אליהם כאוקראינים.

בשנת 2024 אוקראינה ייצאה מתכות בשווי של 4.4 מיליארד דולר, כ-11% מכלל הייצוא שלה. בקייב ציינו שכלכלת המחצבים נפגעה משמעותית עקב המלחמה, עם מחצבים רבים במזרח ודרום המדינה שפסקו את עבודתם חלקית או לחלוטין. כך למשל, על פי הנתונים הרשמיים טרום המלחמה, הכנסותיה ממשאביה השונים עמדו על מספר כפול, של כ-8 מיליארד דולר בשנה.

משאבי הטבע מכווני הייצוא העיקריים של אוקראינה הם פחם, אלומיניום, עופרת ברזל, אורניום וטיטניום, המיוצאים בעיקר לתוך האיחוד האירופי ומשמשים אותו לתעשיית הכבדה, בניין, אלקטרוניקה והתעשייה הצבאית, שצפויה לגדול משמעותית בשנים הקרובות בעקבות המלחמה.

באוקראינה ישנן עתודות גדולות של מחצבי ליתיום; סוללות הליתיום הן מרכיב מרכזי בתעשיית הרכבים החשמליים שאירופה וארה"ב מנסות לחזק את כוחן התחרותי מול נסיקתה של סין בתחום. על פי מידע רשמי המתפרסם באוקראינה, מחצבים אלו נמצאים בתהליכי פיתוח ראשוניים, כאשר עלות פיתוחו של כל מרכז כרייה נעמדת בכמיליארד דולר ובאוקראינה מקווים שההסכם יצליח להזרים כספים לפיתוחם

לא התעשייה המרכזית 

למרות המאמץ הרב שהושקע משני הצדדים בקידום ההסכם, המשמעות הגדולה שטראמפ ייחס להם כתנאי להמשך התמיכה האמריקאית והמשברים הפוליטיים שנסובו סביבו (הזכור בהם הוא ההתפרצות של טראמפ על הנשיא האוקראיני, וולדימיר זלנסקי, בוושינגטון בפברואר האחרון, כשזה הגיע לחתום על הסכם המינרלים בגרסתו הקודמת) – ענף המחצבים האוקראיני נחשב לשולי בכלכלת המחצבים העולמית. הבכורה הולכת לחקלאות, שמהווה כ-60% מסך הייצוא שלה עם רווחים של בין 25 ל-30 מיליארד דולר בשנה, בעוד השעורה, החיטה והתירס האוקראינים מהווים בין 10% ל-17% מהייצוא העולמי. 

לעומתם, תפוקת רוב המחצבים האוקראינים נעה בין 0.1% (גרפיט) ל 3% (עופרת ברזל) כאשר יוצא הדופן הם מכרות הטיטניום, הממוקמים רחוק יחסית משדה הקרב במרכז המדינה, וסך הייצוא שלהם נעמד ב 5.8% מכלל התפוקה העולמית – בעיקר בגלל הביקוש הרב למתכת הקלה הזו בתעשיות הכבדות, המטוסים, הבניין והצבא של איחוד האירופאי. על פי בדיקה שנעשתה עבור הממשל האוקראיני לקראת ההסכם המינרלים, גם אם בעשור הקרוב אוקראינה תצליח לפתוח את תעשיית מחצבי הליתיום שלה, רווחיה יהיו צנועים, יחסים, מכיוון שגם בתפוקת שיא, עתודות הליתיום במדינה לא יהבו יותר מ1.7% מסך הייצוא העולמי.