הסתדרות המורים והאוצר הגיעו הערב (ראשון) לפשרה במשא ומתן ביניהם. לפי הפשרה, הקיצוץ בשכר המורים יופחת מ-3.307% ל-0.95%, ממאי עד סוף דצמבר 2025. המשמעות היא שהקיצוץ החודשי הממוצע בשכר המורים ינוע בין 86 שקלים לעובד הוראה מתחיל לבין 270 שקלים לעובד הוראה ותיק, במקום 330 שקלים ו-860 שקלים בהתאמה. עוד לא ברור עוד אם יש הסכמות נוספות שלא פורסמו.

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד: "אני רוצה להודות לראש הממשלה, למזכיר הממשלה, לשר החינוך שליווה את המשא ומתן מקרוב, למנכ"ל משרד החינוך, לממונה על השכר באוצר ולסגן הממונה על השכר באוצר – שהבינו שאכן נעשה עוול לציבור עובדות ועובדי ההוראה. לאור זאת, הם התגייסו להשיג את ההבנות עליהן הסכימו הצדדים ומנעו האפליה לרעה של עובדי ההוראה".

שר החינוך, יואב קיש, בירך גם הוא על הסכם הפשרה ואמר: "אני שמח לבשר שלאחר ישיבה ארוכה עם משרד האוצר – השגנו הסכם ראוי שמתקן את האפליה  כלפי המורות, המורים והגננות. לאורך כל הדרך עמדתי על כך שאין סיבה שעובדי ההוראה יופלו לרעה לעומת שאר המגזר הציבורי ואני שמח שהצלחנו בכך".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "אני שמח שיפה בן דויד ושר החינוך קיש התעשתו ונכנסו למשא ומתן זריז – כך שהקפאות השכר במגזר הציבורי יחולו בהסכמה גם על המורים. המורות והמורים בישראל חיים בתודעת שליחות, וידיעות הכזב שהופצו היום כעמדת מיקוח למשא ומתן שלא צלח, היו מיותרות לחלוטין".

ההסכם הושג במהלך דיונים שהתקיימו היום בין הצדדים במשרד ראש הממשלה. עוד הבוקר, הסתדרות המורים שיבשה את יום הלימודים והחלה אותו בגני ילדים, בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים ב-10:00, כאשר בשעות הבוקר התקיימו כנסי הסברה. יום הלימודים החל בשעה זו כפשרה של בית הדין לעבודה בין הסתדרות המורים לאוצר, לאחר שמשרד האוצר ביקש למנוע את המשך שיבוש הלימודים.

משרד החינוך הפיץ מוקדם יותר היום מכתב למנהלי המחוזות, בהתאם להוראת הממונה על השכר: "לא יוכרו היעדרויות בגין מחלה שנעשו במסגרת מאורגנת בין 2-4 למאי, והן לא ייחשבו כהיעדרות מוצדקת המזכה בשכר". זאת למעט עובדים שהיעדרותם מפאת מחלה החלה במועד המוקדם ליום העצמאות (1 במאי).

חלק מבתי הספר והגנים ביטלו את יום הלימודים לגמרי, בין היתר בתל אביב, קריית אונו, ערד וחריש. במוסדות אלו עובדי ההוראה שבתו בפועל מעבר לשביתה הרשמית של הסתדרות המורים. הרשויות המקומיות נערכו לימי שביתה, כפי שבא לידי ביטוי בהודעה של עיריית הרצליה להורים, המפרטת את הפעילות החלופית במתנ"סים ברחבי העיר בבקרים הקרובים.

הסיבה למאבק: דרישה לפיצוי המורים על הקיצוץ הרוחבי בשכר עובדי המגזר הציבורי

בניגוד למה שעשוי להשתמע בשיח הציבורי, המאבק של הסתדרות המורים לא דרש את ביטול הקיצוץ במשכורות עובדי החינוך, אלא קבלת פיצוי הולם בתמורה לקיצוץ. ובפרט, המורים דרשו שמונה ימי חופשה או שווים, כפי שניתנו להסתדרות בתמורה להפחתה במשכורת חברי ההסתדרות. בהסכם עם ההסתדרות שמונת ימי החופש באו לידי ביטוי בארבעה סופי שבוע במשך שנתיים.

משרד האוצר מתנגד לקישור שנעשה בין מתן ימי החופשה לקיצוץ בשכר, בטענה שאלו שני הסכמים שונים. האוצר גם טוען כי הסכם כזה לא אפשרי ביחס לשווי הגבוה למשק של ימי העבודה של עובדי ההוראה, לעומת עובדים אחרים במשק.

"חוק ההפחתות" נחקק לאחר חתימת הסכם קיבוצי הכולל להפחתות שכר על רקע המלחמה במגזר הציבורי. ההסכם נחתם עם ההסתדרות, המייצגת סקטורים רבים במגזר זה. החוק קובע שהפחתות שכר דומות יחולו עובדי המגזר הציבורי שאינם חברים בהסתדרות, כמו ארגוני המורים, הרופאים ועוד. הסתדרות המורים טוענת שנחתמו הסכמי שכר עם ארגוני העובדים האחרים, המעניקים לעובדים פיצוי בתמורה להפחתה. בית הדין לעבודה קיבל את הטענה הזו, ולכן דורש ממשרד האוצר לפצות את חברי הסתדרות המורים על הפחתת השכר.

הקיצוץ בשכר לפי חוק ההפחתות הוא בשתי פעימות. הפעימה הראשונה היא 3.307% משכר הבסיס, בין החודשים אפריל עד דצמבר 2025, כלומר השכר הופחת לראשונה במשכורת שניתנה בחודש הנוכחי. הפעימה השנייה תהיה בשיעור של 1.2% משכר הבסיס, ותתקיים מינואר 2026 לדצמבר 2026.

סוגיה נוספת המרגיזה את רבים מעובדי החינוך היא החרגת חלק מעובדי ההוראה החרדים. יצוין כי אלו לא כלל עובדי ההוראה החרדים: מדובר באלו העובדים במוסדות החינוך שעד 40% מתקציבם מגיע מהמדינה. בכך לא נכללים מוסדות החינוך של הרשתות החרדיות הגדולות, שאותם המדינה מתקצבת ב-100%.