65% מהסטודנטים החרדים למדו במסגרות ייעודיות ומופרדות מגדרית בשנת תשפ"ג (2022-2023) – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שלישי). לפי הדו"ח, 16% סטודנטים נוספים למדו באופן עצמאי באוניברסיטה הפתוחה, ורק 19% השתלבו בקמפוסים רגילים של מוסדות אקדמיים.

במשרד המבקר ציינו כי מספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה בשנת תשפ"ד עמד על 17,380, שהם 86.5% מהיעד שהציבה המועצה להשכלה גבוהה עד שנת תשפ"ב, שעמד על 19 אלף. זאת, בעוד בשנת תשע"ו נרשמו 11.5 אלף מתוך יעד של 14 אלף, שהם 79%. טרם התוכנית הראשונה לשילוב חרדים באקדמיה, בשנת תשי"א, ציינו במבקר המדינה, נרשמו רק כ-6,000 סטודנטים חרדים באקדמיה. בשנת תשפ"ד היוו הסטודנטים החרדים 5% מכלל הסטודנטים, בעוד שהחברה החרדית מהווה כיום 12% מאוכלוסיית ישראל.

69% מהסטודנטים הן נשים חרדיות ורק 31% – גברים, זאת בעוד בקרב כלל הסטודנטים נשים מהוות 60% וגברים 40%. שיעור מסיימי התואר הראשון בקרב גברים חרדים שהחלו ללמוד עמד על 69% בלבד, בהשוואה ל-77% בקרב גברים שאינם חרדים. שיעור הנשים החרדיות שסיימו תואר ראשון עמד על 82%, לעומת 85% בקרב נשים לא חרדיות.

יותר ממחצית (53%) מבוגרי התואר הראשון החרדים למדו חינוך והכשרה להוראה – זאת לעומת 15% בלבד מהסטודנטים שאינם חרדים. רק 5.8% מהבוגרים החרדים היו בתחומי המתמטיקה והמחשב, לעומת 8.2% בשאר האוכלוסייה. 3.2% מהבוגרים החרדים למדו הנדסה או אדריכלות, לעומת 13.3% בשאר האוכלוסייה.

התקציב הייחודי שהקצתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג-ות"ת) בשנת תשפ"ד (2023-2024) להנגשת השכלה גבוהה לחרדים, עמד על כ-120 מיליון שקלים, ששימשו עבור מימון מכינות קדם-אקדמיות, מלגות לימוד ותשלום למוסדות אקדמיים שהפעילו תוכניות ייעודיות לחרדים, הכוללות מעטפת תמיכה וליווי לסטודנטים. מבקר המדינה ציין כי התקציב עבור סטודנטים חרדים צמח בכ-2.5% לעומת שנת תשפ"ג – וכי הוא נוצל במלואו.

במבקר המדינה ציינו כי החרדים הזכאים להשתתף בתוכניות ייעודיות במל"ג הם בוגרי החינוך החרדי בישראל, כשישנה אפשרות לוועדת חריגים של עד 15% מתלמידי שנה א' ועד שליש מהסטודנטים בכל מסגרת – וזאת על מנת לתת מענה לחוזרים בתשובה ולבוגרי חינוך חרדי בחו"ל. החל משנת 2024, המוסדות רשאים לבקש הגדלת ההחרגה בין 5-10%, בהתאם לגודל המוסד. מבקר המדינה המליץ שהמל"ג תתחיל לאסוף נתונים לגבי מועמדים חרדים שלא התקבלו ללימודים במסגרת התוכניות הייעודיות, ועל תוכניות לימוד שלא נפתחו עקב אי התאמה של המועמדים להגדרה – על מנת לבחון בעתיד את ההגדרה ולשקול האם יש מקום להרחיב אותה.