בדו"ח מבקר המדינה שפורסם הבוקר (שלישי) עולה כי עשור מקביעת האו"ם על 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא, החלטה שבה תמכה גם ישראל, ההתקדמות לעבר יישום לוקה בחסר. משרדי הממשלה לא התאימו את עבודתם למדידה ביחס ליעדים בענייני סביבה, דיווח שנתי המחויב על פי חוק לא הוגש משנת 2019, ולא הוקצו משאבים לקידום ההחלטה. לפי המבקר, משרד החוץ והמשרד להגנת הסביבה, אשר אמונים על קידום ההחלטה, לא יכולים לבצעה.

בשנת 2015, האו"ם הצביע פה אחד על החלטה 'אג'נדה 2030' להטמעת 17 יעדים לפיתוח בר-קיימא (SDG), עד שנת 2030. ב-2019, התקבלה בישראל החלטת ממשלה לקידום היעדים בעבודת הממשלה. משמעות ההחלטה היא שעל כל משרד להגדיר לעצמו מטרות על פי יעדים סביבתיים, חברתיים וכלכליים אלה, ולאחר קביעת המטרות, להראות את התקדמותו באמצעות מדדים ברורים, שמאפשרים מעקב ברמה מדינית ובינלאומית. עשור להחלטת האו"ם, ושש שנים להחלטת הממשלה, דו"ח מבקר המדינה מוצא כי התקדמות הממשלה בנושא בלתי מספקת.

בלי הערכת מצב ועם יכולת מוגבלת

המבקר מצא כי לא הוצגה הערכת מצב אסטרטגית כלכלית-חברתית בהתאם לעקרונות ה-SDG, על אף שהחלטת הממשלה כללה הנחיה למועצה הלאומית לכלכלה להציגה. יחד עם זאת, במהלך השנים 2020 ו-2022 גובשה הערכה כזו, אך לא ניתן אישור להציג אותה לממשלה. בנוסף, משרדי החוץ והגנת הסביבה לא הגישו דיווח שנתי לממשלה ולאו"ם מ-2019, בניגוד להחלטת הממשלה.

משרדי החוץ והגנת הסביבה הביעו ספק לגבי יכולתם לקדם את הטמעת היעדים בכלל משרדי הממשלה, לפני הטלת התפקיד עליהם. המבקר מצא כי לא הוענקה לשני המשרדים הסמכות הנדרשת לקידום המהלך, וכי יכולתם לקדם אותו מוגבלת. ניסיונות של שני המשרדים לקידום פעולה של כלל משרדי הממשלה הצליחה באופן מועט, צוות בין-משרדי בנושא פעל בשנים 2020-2022, במהלכן קיים שלושה מפגשים בלבד. מיפוי של הצוות הצליח בסקירת תשעה מתוך 40 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים בלבד שהתכוון לבדוק (22%). משרדי החוץ והגנת הסביבה לא פעלו לשיתוף פעולה עם ארגוני חברה אזרחית והמגזר הפרטי, על אף שהוקמה ב-2018 קואליציה אזרחית של כ-70 ארגונים אזרחיים במטרה להטמיע את 17 היעדים. המבקר מדגיש כי מדינות אחרות קיימו שיתוף פעולה זה, ביניהן: יפן, קנדה, אירלנד, אוסטריה, גרמניה ופינלנד.

עוד שיקף המבקר, כי בהחלטת הממשלה בנושא הוחלט שלא יוקצו לה תקציבים ייחודיים, ללא בדיקה מקיפה אם נחוצים משאבים לצורך הטמעת היעדים. הטמעה של תוכנית מסוג זה מצריכה גיוס של כוח אדם מקצועי, פיתוח מתודולוגיות (שיטות מחקר) והקצאת משאבים להכנת דיווחים לממשלה ולאו"ם. אי תקצוב ההחלטה מחליש את יכולת הביצוע שלה, ואף עלול לרוקן אותה מתוכן.

"לספק את צרכי הדור הנוכחי מבלי לפגוע בדורות הבאים"

'אג'נדה 2030' לפיתוח בר-קיימא כוללת 17 יעדים, מטרות על, לפיתוח בר-קיימא (Sustainable Development Goals) בנושאים סביבתיים, חברתיים וכלכליים, במטרה למלא את הצרכים של הדור הנוכחי בלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם. בתחום הסביבה הוגדרו היעדים: שינויי האקלים, מים נקיים, חיים מתחת למים, וחיים על פני האדמה. בתחום החברה הוגדרו היעדים: מיגור העוני, אפס רעב, בריאות טובה, חינוך איכותי, שוויון מגדרי, אנרגיה נקייה ברת השגה, ערים וקהילות מקיימות, והיעד שלום, צדק וחוזק המוסדות. בתחום הכלכלה הוגדרו הוגנות תעסוקתית וצמיחה כלכלית, תעשייה חדשנות ותעשיות, צמצום אי השוויון, וצריכה וייצור אחראים כיעדים. עוד הוגדר יעד של שותפות להשגת היעדים האחרים.

בהתאם ל-17 היעדים נקבעו 169 מטרות, ויותר מ-230 מדדים שניתן לבחון את מידת העמידה בהם. לדוגמה, כחלק מהיעד החברתי 'בריאות טובה' נקבעה מטרה של הפחתה ניכרת של מחלות ומוות הנגרמים מזיהומים וכימיקלים מסוכנים המצויים באוויר, במים ובקרקע. לשם קידום מטרה זו, נקבעו שני מדדים ברורים הניתנים לכימות. הראשון, שיעור התמותה בשל זיהום אויר ביתי וסביבתי, והשני שיעור התמותה המיוחסת למים לא בטוחים, לתברואה לא בטוחה ולחוסר היגיינה. דרך היעדים, המטרות והמדדים אפשר להבין את תמונת המצב המשרדית, הלאומית והעולמית.

משרד מבקר המדינה מדגיש את החשיבות של הטמעת היעדים לפיתוח בר-קיימא במשרדי הממשלה: בהיבט המדינתי מדובר בכלי עבודה מקצועי שפותח בשילוב מדינות רבות, ואפשר להתאים אותו בקלות כדי ליישמו בישראל לקידום מטרות סביבתיות, חברתיות וכלכליות. בהיבט הבין-לאומי, היעדים צפויים להיות במרכז השיח, וככל שישראל תשכיל "לאמץ את שפת ה-SDG's" מוקדם יותר, היא תוכל למנף הצלחות בתחומים טכנולוגיים בתחום, להזדמנויות עסקיות ושיפור מעמדה הבין-לאומי.

לאחר אישור ההחלטה ב-2019, ראש הממשלה בנימין נתניהו הביע גם הוא את חשיבות אימוץ היעדים: "בחלק מהמדדים הללו אנחנו מאוד מתקדמים ומקדימים את האו"ם, בחלק לא וצריך להדביק את הפער. אבל אני חשבתי לפני שנה שזה דבר ראוי, דבר שנותן להצעיד את מדינת ישראל למקום שבו היא תהיה מן המובילות בעולם בתחומים חיוניים ולכן ביקשתי לשלב את זה בתוכניות הממשלה". בישראל ענפי טכנולוגיה רבים שביכולתם לקדם את היעדים לפיתוח בר-קיימא: חקלאות, מים, אקלים, מזון, חינוך, בריאות, אנרגיה, תחבורה ועוד.

מנכ"לית SDG בישראל, יעל גיני: "לצערנו הדברים שדו"ח מבקר המדינה מצביע עליהם כגון היעדר אסטרטגיה ותכלול, היעדר מדידה, היעדר חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח בראי הדורות הבאים ועוד, הפוגעים בחוסנה של מדינת ישראל ובתחרותיות של ישראל וחברות ישראליות בשווקים הבין-לאומיים ידועים לכל. הלקח שיש להפיק ממנו הוא שיש דחיפות לאומית להטמעת חשיבה בת-קיימא זו בתוך התוכניות הלאומיות האסטרטגיות המתהוות בימים אלו ממש כגון התוכנית הלאומית לביטחון מזון, התוכניות האסטרטגיות לשיקום תקומה והצפון ושאר פעילויות והחלטות הממשלה המצריכים ראייה ארוכת טווח ומדידת עלות, מול תועלת בהשקעותיה ובניהול נכון של משאבי הטבע שלה. רק תכלול והטמעה של ה-SDG's ואימוץ המדידה יאפשר בחינה והשקעה בחדשנות תוך הסטת השקעות ומתן מענה אמיתי לצורכי מדינת ישראל, אזרחיה והדורות הבאים. רק שפה ומדדים אחידים יאפשרו טרנספורמציה של מערכות חינוך, מים, מזון, אנרגיה, בריאות, פסולת, תחבורה ועוד למערכות מקיימות על ידי איגום משאבים, ויצירת שיתוף פעולה חוצי מגזר".