"אנחנו מגינים על ביטחון המזון והממשלה מאיימת לפגוע בנו באמצעות הורדת מכסים. אנחנו מגנים על הגבולות ולוקחים לנו את הנשקים" — אמר אתמול (שני) ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, בכנס החקלאות של התנועה בים המלח. "במכונת הרעל מגדפים אותנו, גם את החטופים והנטבחים. אנחנו מגינים על מדינת ישראל שלנו ולא בשביל לקבל מאף אחד שבחים. זו המדינה שלנו, אין לנו אחרת, זה העם שלנו, נגן עליו בחירוף נפש".

חקלאים ממאות קיבוצים ברחבי הארץ התכנסו אתמול בכנס החקלאות של התנועה הקיבוצית. רבים מהם הגיעו מקיבוצי הנגב המערבי והגליל. למרות שחלק מקיבוציהם עדיין מפונים מאז פרצה המלחמה, כבר יותר משנה וחצי, ענפי החקלאות שלהם לא הפסיקו לעבוד לרגע. כפי שהדגישה שרה עברון, מזכ"לית הקיבוץ הדתי, בפתיחת הכנס: "בשביל אנשים מסוימים עד התלם האחרון זה רק ביטוי. בשבילנו זאת דרך חיים. אנחנו נמצאים בקרב על חייה של החקלאות ואנחנו בחזית שלה תרתי משמע. נעשה את זה בכישרון ובנאמנות כי זה תפקידנו".

בכנס נדונו סוגיות מרכזיות שמטרידות את העוסקים בחקלאות הישראלית: נגישות למים, שימוש בקרקע, אנרגיה ורגולציה.

בחזית הרגולציה שמטרתה להבטיח את היכולת לקיים חקלאות ישראלית עומדים חברי השדולה למען החקלאות בכנסת. אחד ממאפייניה הייחודיים של השדולה הוא היותה חוצת מפלגות: בשדולה חברים מכל רחבי הקשת הפוליטית. "בענייני חקלאות אין בינינו קואליציה ואופוזיציה. יש משימות שעומדות לפנינו. יש לנו הרבה כוח ביחד ואין בינינו פערים", אמר ח"כ ששון גואטה (הליכוד) בכנס. "ניהול המתחים מול הממשלה לא פשוט, אבל אני נאמן לדרך שלי ולא מוכן למכור את הדרך שלי ואת המקום שממנו באתי".

ח"כ ששון גואטה. "בענייני חקלאות אין בינינו קואליציה ואופוזיציה, יש משימות שעומדות לפנינו" (צילום: דוד טברסקי)

אחד המבחנים המרכזיים שעומד בפני חברי השדולה החקלאית בימים אלה, ובמיוחד בפני חברי הקואליציה מביניהם, הוא החלטת שרי האוצר והכלכלה על פטור מהיטלים על יבוא תוצרת חקלאית מארה"ב: "אני אצביע נגד", הדגיש גואטה, "לא הסכמתי להצביע נגד החקלאים בממשלה ואעשה מה שצריך כדי לפעול נגד שר האוצר אם ימשיך לקדם את זה".

שיתופי הפעולה והקואופרציה שמאפיינים את השדולה למען החקלאות הם יוצאי דופן במסדרונות הכנסת. חבר השדולה ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) אמר: "יש עשרות נושאים משותפים, אלה לא הדברים הכי בוהקים ואטרקטיביים, אבל זה חשוב. כדי לחיות בגבולות ולעבוד צריך להשיג הסכמות סביב נושאים כמו מים לחקלאות, קרקע, מכסים".

ח"כ אלון שוסטר. "צריך להחליט על היום שאחרי – גם בעזה וגם בביטחון המזון" (צילום: עודד קרני/לע"מ)

שוסטר לא חסך ביקורת מהממשלה: "בממשלה יש ויכוחים על נושאים כמו גיוס חרדים ונושאים נוספים, אבל יש הסכמה וציפוף שורות למען שרידותה של הממשלה". עם זאת, שוסטר מכיר במחיר ששילמה החקלאות הישראלית גם בממשלת בנט-לפיד, שבה שימש שר החקלאות: "שילמנו מחיר גדול על קיומה של הקואליציה בממשלה הקודמת ונשארנו בלי המכסים ובלי קואליציה".

"צריך להחליט על היום שאחרי בביטחון המזון"

שוסטר מתח ביקורת על קיצוץ בתקציב החקלאות של מנהלת תקומה. "אנחנו סומכים על הסכמים שמתקיימים. האוצר לא מקיים את ההסכמים. אם אנחנו נותנים את כל מה שאפשר ואנשי האוצר נותנים לטראמפ לעשות את העבודה בשבילם ומחככים את ידיהם בהנאה – אנחנו נילחם בהם. הימין רואה בחקלאות אחראית לתפיסת הקרקע והמורשת, בעוד השמאל רואה בה את המקור למזון וההגנה על הגבול".

"אחרי 7 באוקטובר חייבת להיות חשיבה לטווח ארוך", הוסיף שוסטר, "צריך להחליט על היום שאחרי – גם בעזה וגם בביטחון המזון. בשני המקרים הספיק לנו מהיתקלויות קצרות טווח". לדבריו, אפשר היה להימנע מפינוי חלק מהיישובים בגבול הצפון. "החקלאות הישראלית בדרום ובצפון התגלתה במלוא גדולתה, הודות לחקלאים שלנו. צריך פשוט ליישם את ההחלטה על התוכנית לביטחון המזון שכתבה הוועדה הבין-משרדית. יש הכרח לאומי היסטורי לכך שהממשלה הבאה – שתבוא עלינו בהקדם – תעסוק בהסכמות".

"הימין הכלכלי רע לחקלאות הישראלית", קבע ח"כ רם בן ברק (יש עתיד). "שוק פתוח טוב אולי לדברים אחרים, אבל לא לחקלאות. אפילו בארה"ב המדינה דואגת לחקלאים. זה תחום חיוני לחיי האנשים". לדבריו, תפקידה של השדולה הוא להיות לובי לחקלאות כחול-לבן ולא לחקלאים. "מדינה שרוצה להאכיל את התושבים שלה חייבת להיות מסוגלת לגדל את האוכל שלה בעצמה. אדמה צריכה לייצר מזון. חקלאות היא מרכיב בביטחון הלאומי".

בן ברק מאמין שמאז 7 באוקטובר הציבור הישראלי מבין את חשיבותה של החקלאות המקומית. "בעבר היה קמפיין נגד החקלאים והחקלאות. אי אפשר שכל ממשלה וכל שר אוצר חדש יטיל עלינו רפורמה כזו או אחרת. צריך להפסיק עם המטוטלת של איום על ענף החלב, הביצים והצומח". השדולה למען החקלאות מסמנת, לדבריו, את היכולת להגיע להסכמות סביב מרכז משותף: "אנחנו מסכימים על 80% מהדברים. אסור שמי שיכתיב את סדר היום יהיה מי שנמצא בשוליים הקיצוניים. צריך להוציא את הקיצוניים מהתמונה".

לדברי בן ברק, צריך לדאוג שהחקלאים ימשיכו לעשות חקלאות ולהרוויח מהעבודה שלהם. "אם סיפור המכסים לא ייסגר, לא יהיו מטעי תפוחים בצפון. אם לא תהיה שם חקלאות – לא יהיו יישובים. היעד מבחינתי הוא שהמדינה תוכל לייצר אוכל בעצמה ושהחקלאי ירוויח מזה".