תופעת ההיעדרויות הנרחבת של מורות וגננות רבות מרחבי הארץ, שדיווחו על ימי מחלה במחאה על הסכמי השכר, מעלה שאלות רבות ביחס לזכויות עובדים ודיני העבודה. למשל, האם עובדת שדיווחה על ימי מחלה בזמן מחאה כזו מוגנת מניכוי שכר, או חשופה להליכים משמעתיים? מה מותר ומה אסור למשרד החינוך ולמעסיקים בכלל לעשות במצב כזה.
חשוב להבין שלאורך השנים הוכרו כבר אירועי 'מחלה מתואמת' כשביתות אסורות. שביתות שכאלה עשויות לחשוף את העובדים להפחתות שכר, דין משמעתי ואף לפיטורים. בהודעה שהוציא הממונה על השכר אפי מלכין למשרד החינוך ולרשויות המקומיות, כתב כי: "בהמשך להודעות בתקשורת על כוונה של גננות, בהיקף רחב, להודיע על מחלה (…) עובד הוראה אשר ייעדר מעבודתו בימים אלו עקב דיווח מחלה בזמן השביתה, לא יהיה זכאי לשכר בין התקופה שבה נעדר מעבודתו".
האם המדינה אכן תפעל לפי הצהרותיה לנכות שכר ממורים וגננות שהכריזו מחלה בימים האחרונים? בשלב זה קשה לדעת. הרי סביר להניח שלצד המורים שהכריזו מחלה כמהלך מחאתי, ואפילו בבתי ספר שבהם הדבר נעשה באופן מאורגן, ישנם גם מורים שבאמת נזקקו ליום מחלה בימים האחרונים כיוון שהרגישו לא טוב, או כיוון שטיפלו בילד חולה.
במקרים קודמים בהם בתי הדין קיבלו החלטה כי הכרזה קולקטיבית על מחלה היא בגדר שביתה לא חוקית, הם הורו לעובדים להיבדק על ידי רופא מטעם המעסיק. אולם בהיקפים עליהם אנחנו מדברים היום, קשה להעריך שניתן יהיה לעשות מהלך דומה. לפיכך, ייתכן מאוד שהמדינה תתקשה 'להעניש' את המורים השובתים באופן רוחבי. במקרה כזה המדינה עלולה לנסות ולפעול באופן נקודתי, נגד מי שייתפס על ידה כמובילי המהלך. במקרים בהם תוכל המדינה להוכיח, באמצעות הצהרות בתקשורת או פרסומים ברשתות החברתיות, כי מורה מסוים הכריז על יום מחלה כחלק מההתארגנות המחאתית – ייתכן מאוד שתוכל לנסות ולקזז משכרו את ימי השביתה, ואף להעמידו לדין משמעתי. מומלץ למורים שנעדרו מעבודתם בימים האחרונים להצטייד באישור רפואי, רצוי בדיקת רופא ולא רק אישור אוטומטי מהקופה – וכדאי לשקול התבטאויות ברשתות החברתיות העשויות להתפרש כקריאה לשביתה לא חוקית או השתתפות בה.
גם התפטרות מאורגנת, כפי שמציעים מובילי המחאה כעת – נאסרה כבר בעבר על ידי בתי הדין לעבודה (במחאת הרופאים המתמחים). במקרה של התפטרות המונית כצעד מחאה, בית הדין עשוי להוציא צווים המבטלים את ההתפטרות ולהורות על חזרה לעבודה, כך שהפרת הצווים עשויה להוות ביזיון בית הדין ולהביא להטלת קנסות.
עם זאת, הזעם האותנטי שהוליד את היוזמות להשבתת גנים ובית ספר, מבטא את מצבה הקשה של מערכת החינוך, ששכר המורים בה נע בין 14% פחות מהשכר הממוצע במדינות ה-OECD למורה ותיק ו-30% פחות למורה צעיר, ושהצפיפות בכיתות שלה היא מהגבוהות בעולם. גם בבית הדין לעבודה, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד הבהירה כי השטח עצמו בוער. שעה שבית הדין חייב לעצור את השביתה ה'רשמית' שהוכרזה ביום ראשון בבוקר, והבהיר כי לא יאפשר שביתה כל עוד מתקיים המשא ומתן בטענה כי גם שביתת נגד חקיקה שמכוונת במובהק לפגיעה בתנאי העבודה, מהווה 'שביתה מעין פוליטית', שיש להגביל את היקפה.
גם אם האירוע לא יסתיים בהתפטרות המונית מחאתית – ככל והאוצר יבחר לפעול נגד עובדי הוראה ששבתו או מובילי המחאה, סביר להניח שפעולות אלו לא יסייעו להרגעת השטח, כמו שייתרמו להגברת השחיקה והעלבון בקרב צוותי ההוראה, ויידחפו בסופו של דבר עובדים נוספים לעזוב את המקצוע, אם לא בקול רעש גדול, אז בקול ענות חלושה. את המחיר ישלמו תלמידי ישראל והחברה הישראלית.
