ישראל תעבור בלילה (חמישי) לשעון קיץ. בשעה 2:00 בלילה, בין חמישי לשישי, יש להזיז את השעון שעה אחת קדימה לשעה 3:00. שעון הקיץ יישאר בתוקף עד ה-28 באוקטובר 2017.
בעלי סמארטפונים וטאבלטים מדגמים חדשים יחסית צריכים לוודא שהמכשיר מכוון למצב אוטומטי, כדי שהשעון יתעדכן לבדו.
שר הפנים, אריה דרעי, ציין כי "החל מסוף השבוע נהנה כולנו משעת אור נוספת, שתסייע למשק בעידוד המסחר והכלכלה ותביא לחיסכון באנרגיה. כלל הציבור ייהנה מכך".
שעון הקיץ הונהג בישראל לראשונה בתקופת המנדט הבריטי, אך תאריכי ההתחלה והסיום שלו השתנו פעמים רבות לאורך שנותיה של המדינה. בשנת 2013 אישרה הכנסת את הארכת שעון הקיץ והתאמתו לאירופה. שעון הקיץ חל מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מארס ועד יום ראשון האחרון של חודש אוקטובר.
על פי הנתונים שפרסם משרד האנרגיה לרגל המאורע, בזכות הארכת שעון הקיץ, חסך המשק הישראלי יותר מ-200 מיליון שקלים בארבע השנים האחרונות. על פי הנתונים, בשנת 2016 בלבד, חסך המשק כ-113 מיליון קוט"ש המשקפים חיסכון כלכלי של כ-57 מיליון שקלים.
שעון הקיץ הוחל למשך 219 ימים במהלך שנת 2016 בין החודשים מרץ-אוקטובר, וזו הייתה השנה הרביעית ברציפות שבה הוא מופעל במתכונת ארוכה. על פי הנתונים של האגף לשימור אנרגיה במשרד, עיקר החיסכון הכספי נובע מהחלת שעון הקיץ דווקא במהלך חודש אוקטובר. שעון הקיץ בחודש זה, שחל בעונת מעבר, יוצר התאמה בין שעות הפעילות של המשק לשעות היום, ובכך מאפשר ניצול מיטבי של אור טבעי ומפחית במידה ניכרת את הוצאות האנרגיה בשעות הפעילות. כמו כן, הפעלת שעון הקיץ במשך תקופה ארוכה יותר, מתאימה את שעת ההשכמה בבוקר לשעת זריחת השמש. הנתונים לגבי חודש אוקטובר לבדו מצביעים על חיסכון של כ-58 מיליון קוט"ש, שמהווים כמחצית מסך החיסכון בתקופה שבה הופעל שעון הקיץ, ונאמדים בכ-30 מיליון שקלים למשק כולו.
בדיקת פוטנציאל החיסכון באנרגיה חשמלית כתוצאה מהפעלת שעון קיץ, מבוססת על שני סקרים שנערכו במעבדה לסטטיסטיקה של הטכניון, אשר משקללים פרמטרים שונים, ובהם: כמות האור, טמפרטורה, מעלות החימום והקירור בשעה נתונה, זמני זריחת השמש וסוג היום (יום חול/ ערב שבת/ חג ושבת/ חג).