פסטיבל דוקאביב 2025 ייפתח בסוף החודש בתל אביב תחת הכותרת 'עולם במאבק'. "כפסטיבל הדוקומנטרי הכי גדול בישראל ובין הנחשבים בעולם, אנחנו לא יכולים להתעלם לא מהמצב בישראל ולא מהמצב בעולם", הסבירה המנהלת האומנותית מיכל ויץ (43) במסיבת העיתונאים שבה נחשפה תוכניית הפסטיבל. "במצב שבו יש מלחמות בלתי נגמרות, דמוקרטיות קורסות, הנהגות שמרניות – זאת תהיה מילה עדינה לומר".

בפסטיבל, שייערך בסינמטק תל אביב, במוזיאון תל אביב, במרכז סוזן דלל ובאודיטוריום עזריאלי שרונה, יוקרנו סרטים הנוגעים במלחמת רוסיה-אוקראינה, בהם הסרט שהוקרן במסיבת העיתונאים, "מר אף אחד נגד פוטין", שזכה בפסטיבל סאנדנס האחרון. הסרט עוסק במורה בעיירה ברוסיה, ובדרך שבה המסרים של השלטון הרוסי מחלחלים למערכת החינוך ולילדים. "לצערי, הסרט הזה רלוונטי לא רק לרוסיה", אמרה. "הוא רלוונטי גם לישראל, ולכן מצאנו חשיבות מאוד גדולה גם להקרין אותו פה היום, וגם להקרין אותו בפסטיבל. גם הבמאי של הסרט והמפיקה של הסרט יגיעו לפסטיבל, וזה מאוד מאוד מרגש אותנו".

מתוך הסרט "תחושה של אלימות" (צילום: Kim Mooyoung)

הדימוי הגרפי שנבחר לפסטיבל הוא יונה עשויה לוחות עץ אוחזת בפיה פלסטר. יצירה זו, של אומן הגרפיטי Dede Bandaid, מופיעה בשחור לבן על גבי רקע צהוב ונותנת ביטוי ברור לשבר שבתוכו הפסטיבל מתקיים. הסרט "תלושים" של נמרוד שפירא, שמספר על פרויקט כרזות החטופים של Dede Bandaid ושל ניצן מינץ, יוקרן בפסטיבל, ולפניו תתקיים שיחה עם האומן.

כרזת הפסטיבל (עיצוב: Dede Bandaid)

הכרזות שעיצבו אומני הרחוב Dede Bandaid וניצן מינץ תלויות בברוקלין, ניו יורק (צילום: AP Photo/Bebeto Matthews)

סרטים בולטים נוספים שיוקרנו בפסטיבל בסימן 'עולם במאבק' הם "לאחוז בליאת", הסרט הפותח של הפסטיבל, של הבמאי האמריקאי ברנדון קריימר, תיעוד אינטימי ומלא תקווה של בני משפחתה של ליאת אצילי עד שחרורה מהשבי; "פסטורליה אמריקאית", סיפור המאבק של קהילה בפנסילבניה סביב עתיד מערכת החינוך הציבורית; ו"תחושה של אלימות", מסה שמורכבת מארכיונים וצילומים עכשוויים שבוחנים כיצד הסנטימנט האנטי-קומוניסטי בקוריאה הדרומית נבנה דרך דימויים ואדריכלות.

מתוך הסרט "לאחוז בליאת" (צילום: (Courtesy of The Film Collaborative

בעד להתנגד, נגד חרם תרבותי

זו השנה הראשונה של ויץ בתפקיד. "שנה לא פשוטה", אמרה, "וכמובן גם היו לזה השפעות בפסטיבל ברמה של חרמות". בשיחה עם 'דבר' היא מרחיבה בנושא. "בעולם הדוקו האנשים מאוד מעורבים פוליטית, ולכן היו הרבה סירובים להקרין בישראל כחלק מחרם תרבותי רחב יותר. אני בעד להתנגד, אבל אני לא בעד חרם תרבותי. אני באמת מקווה שלא נידרש להתמודדות הזאת בשנה הבאה".

יש לה קריירה ארוכת שנים בתחום הקולנוע הדוקומנטרי בישראל: היא הפיקה סרטים וסדרות תעודה בערוץ 8 של HOT, בהם "החיים כשמועה", "חמש מצלמות שבורות" ו"הקיבוץ"; השתתפה בהפקת חמישה סרטים מסדרת "העברים"; הפיקה עם מורן איפרגן את הסרט "הקיר" שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב 2017; וביימה את הסרט "קופסה כחולה" על הסבא רבא שלה יוסף ויץ.

למרות החרמות, השנה יישבר שיא במספר האורחים שיגיעו לפסטיבל בזמן מלחמה, בהם לוסי קון, מנהלת מחלקת הדוקו ב-BBC; אלכס שלאט, לשעבר מנהל מחלקת הדוקו בארטה; אליסה סימון, מנהלת אומנותית בפסטיבל פאלם ספרינגס ומבקרת קולנוע ב"ווראייטי", כריסטיאן ביטס, העומד בראש חברת ההפקה הגרמנית הגדולה Beetz Brothers; דייוויד טבול, במאי הסרט "פרנסואה טריפו: תסריט חיי" ועוד.

הפסטיבל יתקיים ב-31-22 במאי. התוכנית המלאה