משרד הכלכלה הטיל השבוע (שני) מכסים זמניים בשיעורים של 61%–146% על ייבוא אלומיניום, לאחר שמצא כי יצרנים סינים מייצאים סחורה זו במחירי היצף – מחירים נמוכים שמטרתם השתלטות על השוק המקומי. מכס זה מוטל לאחר עימותים בין שר הכלכלה ניר ברקת (הליכוד) ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) על היטל דומה על ייבוא קנאביס רפואי מקנדה, וברקע חשש בשוק העולמי מהתקדמות תוכנית המכסים של ממשל טראמפ. ברקת סימן כבר בשבוע שעבר במכתב לסמוטריץ' כי לא יהסס להטיל מכסים במקרים של ייבוא במחירי היצף.

המכסים הזמניים יוטלו על פרופילים וצינורות אלומיניום, המשמשים בין היתר לתעשייה ולבנייה. בהודעתו הסביר המשרד כי מדובר במניעה של ייבוא במחירי היצף, שמהווה פרקטיקה של סחר שאינה הוגנת ומהווה הפרה של הסכמי הסחר הבינלאומיים. טקטיקה זו, הכוללת מכירה לשווקים זרים, במחירים נמוכים עד כדי הפסדיים, יעילה עבור יצרנים גדולים לטובת השתלטות על נתח שוק במדינה זרה, תוך פגיעה בייצור המקומי של אותה המדינה. לעתים היא מיושמת במקרים של עודף ייצור.

החלטה זמנית זו נועדה למנוע פגיעה מיידית בתעשיית האלומיניום הישראלית, תוך המשך הבחינה והקידום של המהלך. משרד הכלכלה החל לבחון ביולי האחרון אם ייבוא האלומיניום הוא במחירי היצף, לאחר תלונות של חברות תעשייה ישראליות. עד כה מדינות רבות כבר קבעו היטלי היצף על ייבוא אלומיניום מסין: ארה"ב קבעה מכס בשיעור של 86%, האיחוד האירופי 32%, אנגליה 35%, ארגנטינה 75%, אוסטרליה 37%, וקנדה קבעה מכסים בשיעור של 101%.

בהודעת משרד הכלכלה הובהר כי "מדיניות המשרד והשר ברקת העומד בראשו תומכת בשוק חופשי, ללא חסמים ובמינימום התערבות ממשלתית. במסגרת מדיניות זאת קודמה רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' וצעדים נוספים". עם זאת, סייג שבמקרים של פרקטיקות סחר בלתי הוגנות שמפרות את החוקים הבינלאומיים עליו להתערב: "שוק שאינו מגן על יצרניו מפני הצפות סחורה במחירי היצף, פרקטיקות סחר לא הוגנות ותחרות מעוותת, סופו להתמוטט ולהישאר תלוי בחסדי אחרים".

ברקת מעמיק את מדיניות המכסים

הודעת משרד הכלכלה מגיעה לאחר שבחודש האחרון ברקת החליט להטיל מכסים בשיעור של עד 165% על ייבוא קנאביס מקנדה. סמוטריץ' החליט להתנגד למהלך ולעכב אותו, בטענה לסכנה בפגיעה בשוק החופשי ובמחירי הקנאביס, ובתגובה ברקת החליט כי הוא לא מקבל את התנגדותו מכיוון שלשר האוצר סמכות לעכב מכסים הנמצאים תחת אחריות משרד הכלכלה רק במקרים של השפעה רחבה על היכולת לממש את היעדים התקציביים של המדינה.

מכתב התגובה של ברקת, שנשלח בשבוע שעבר לסמוטריץ', עסק בין היתר בהבדל בין מחירים 'תחרותיים' ו'מחירי היצף'. על פי ברקת, לעומת מחירים תחרותיים, שעשויים להוריד מחירים ולדחוף יצרנים מקומיים למחירים הוגנים, מחירי היצף גורמים נזק משמעותי לתעשייה המקומית, והם נמוכים רק לתקופה זמנית, שאחריה יש מחירים גבוהים עם פחות תחרות מיצרנים ישראליים, ופגיעה בתעשייה הישראלית.

כדוגמא לסכנות של מחירי היצף הציג ברקת את ייבוא המלט. ב-2020 ישראל כ"ץ שכיהן כשר האוצר התנגד להטלת מכסים על ייבוא מלט במחירי היצף מטורקיה. הדבר גרם לסגירה של מפעל המלט 'הרטוב' וצמצום של מחצית מפעילות היצור של מפעל נשר. תוך 3 שנים מטרפוד ההיטל מחירי המלט בישראל עלו ב-40%.

על אף שהחל בבדיקתו לפני קרוב לשנה, משרד הכלכלה קושר בין ההיטל ובין הצורך להתאים את מדיניות סחר החוץ הישראלית לחוקי המשחק החדשים שטראמפ מכתיב, באיומיו במכסים גבוהים על כל העולם: "לא ניתן להתעלם מההקשר הגלובלי בעיתוי שבו ההחלטה מתקבלת, שכן העולם של היום אינו עולם של תמימות כלכלית, אלא שדה קרב גלובלי. מלחמת המכסים שמובילה ארצות הברית בימים אלה ממש ממחישה היטב: מדינות חייבות להגן על יצרניהן מפני סחר לא הוגן אם הן חפצות לשרוד ולהתחזק, בעוד מדינות שמפקירות את תעשיותיהן בפני תחרות לא הוגנת נרמסות ואובדות בתחרות העולמית."

נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, הגיב להודעת משרד הכלכלה: "אנחנו מודים למשרד הכלכלה על ההחלטה האחראית והאמיצה. תעשיית האלומיניום הישראלי נושמת לרווחה, אלפי בתי אב בישראל יכולים להיות מעתה בטוחים הרבה יותר במקומות העבודה שלהם וביכולתם להתפרנס בכבוד. משהוכח מעבר לכל ספק על ייבוא לא חוקי בהיצף ועל נזק עצום לתעשייה המקומית, לא היה מנוס מהטלת ההיטל. מדובר בצעד ציוני ומבורך".