בית משפט השלום בתל אביב קיבל את עמדת הפרקליטות והרשיע היום (חמישי) לאחר הליך הוכחות, את חנוך צחר – מתכנן חניון הברזל בתל אביב, באשמת גרימת מוות ברשלנות של שישה פועלים ופציעתם של 23 פועלים נוספים באסון קריסת החניון שאירע בשנת 2016.

אסון חניון הברזל התרחש ב-5 בספטמבר 2016 ברמת החייל בתל אביב, כאשר חניון תת-קרקעי בן ארבע קומות קרס במהלך שלבי הבנייה האחרונים, כשלושה שבועות טרם פתיחתו לציבור הרחב. באסון נהרגו שישה עובדים ו-23 נפצעו. חקירת המשטרה העלתה כי הקריסה נגרמה כתוצאה מליקוי רשלני בתכנון.

התוצאה הייתה 'כשל חדירה': חיבורי התקרות לעמודים לא היו די חזקים ויציבים, כך שהתקרות קרסו ונערמו האחת על השנייה, בעוד העמודים נותרו כמעט שלמים. קריסת החניון נגרמה בשל עומס, שהיה כשליש מהעומס בו אמורה הייתה התקרה לעמוד על פי התקן – זאת כאשר החניון אמור היה להכיל כ-500 מקומות חנייה, ומעליו אמורה הייתה לקום גינה ציבורית ואף לעבור הרכבת הקלה.

צוותי מד"א פועלים בזירת אסון קריסת החניון ברמת החייל בתל אביב, 2016 (צילום: דוברות מד"א)

באסון נהרגו אולג יעקובוב, בן 60 מתל אביב; אולג מישאלוב, בן 45 מעכו; עאהד רימאווי, בן 34 מבית רימא; מוחמד דוואבשה, בן 29 מדומא; רוסלן איסקוב, בן 28 מעכו; ודניס דיאצ'נקו, בן 28 מאוקראינה.

כתב האישום הוגש בדצמבר 2020 נגד המהנדס צחר ומשרדו 'מילר, שנבל, צחר ושות"' ונגד המהנדס אריאל בבג'נוב שהיה אחראי על הבטחת האיכות בתהליך הבנייה, והחברה בה הועסק 'ירון-שמעוני-שחם מהנדסים ויועצים'. את התיק ניהלו עוה"ד אסף שביט, אריאל גטניו ואור גוטמן מפרקליטות מחוז ת"א (פלילי). אריאל בבג'נוב וירון-שמעוני-שחם נטלו אחריות והודו במחדלים שיוחסו להם בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בתחילת ההליך המשפטי.

כעת, תשע שנים לאחר התאונה מצא בית המשפט כי צחר, כיום בן 90, אשם בכשל הנדסי חמור שהוביל לאסון והטיל עליו אחריות למותם ולפציעתם של הפועלים. בית המשפט קבע כי הנאשם הפר את החובות שהוטלו עליו במסגרת תפקידו כמהנדס, ומחדלו החמור התבטא באי-עריכת בדיקה הנדסית בסיסית, לרבות בדיקות ממוחשבות בתוכנת סימולציה, שהייתה עשויה להבטיח את יציבות המבנה ולמנוע אבדות בנפש.

קו ההגנה אותו נקט צחר, ביקש לקבוע כי התכנון שביצע היה תקין וראוי, וכי ההתמוטטות אירעה, בשל התנהלות "ביצועית" באתר ו"עומסים חריגים" על התקרה: ערימת אדמה בגובה 2.5 עד 3 מטרים שהוערמה על התקרה וכן כלי עבודה כבדים שנסעו עליה התקרה במסגרת העבודה באתר. בית הדין שלל קו זה והבהיר כי ביום האירוע, העומסים שהיו על תקרת החניון ושהובילו לכשל החדירה ולהתמוטטות התקרה היו עומסים צפויים, ונמוכים משמעותית מאלו שצופה לתכנן את המבנה לעמוד בהם. "מעבר לכשל הבסיסי והחמור שהוביל להתמוטטות המבנה, היו בתכניות הנאשם כשלים הנדסיים נוספים, כמו למשל אי עמידה בתקן בהיבט של מניעת התמוטטות בשרשרת – כשל שהוביל להתמוטטות נרחבת של המבנה", נכתב בהכרעת הדין.

"צר לי על הנאשם", כתב השופט אור ממון, סגן נשיאת בית המשפט בהכרעת הדין. "מדובר באדם שאינו צעיר לימים, מאחוריו היסטוריה מקצועית מפוארת, אך בתיק זה, כפי שסקרתי עד כה, ביצע הנאשם שורה של טעויות קריטיות ומשמעותיות שהובילו לקיפוח חיי אדם. ובחינתו בדיעבד את הדברים, לא הובילה לקבלת אחריות על טעויותיו הרבות, אלא חלף זאת, הנאשם יצר 'תזות חלופיות' שאינן תואמות את המציאות ומסר תשובות מתחמקות, מתוך מטרה לחמוק מאחריות".

מהפרקליטות נמסר: "בית המשפט העביר מסר חד וברור לעוסקים בתחום הבנייה, באשר למידת אחריותם לחיי אדם ולסטנדרט הזהירות הנדרש מהם".