ביל הואיזנגה, חבר בית הנבחרים האמריקני מטעם המפלגה הרפובליקנית, הגיש בשבוע שעבר הצעת החוק הקוראת לנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להתנגד להשתתפות קרן המטבע בהסדר חוב עתידי עם יוון. לפי ההצעה, יחויבו נציגי ארה"ב בקרן המטבע להצביע נגד המשך השתתפות הקרן בהסדר. ההצעה מוסיפה כי, במידה והמהלך ייכשל, תמנע ארה"ב מהקרן להעניק ליוון הלוואה נוספת עד שזו תחזיר את חובה הנוכחי.

חבר הקונגרס האמריקאני ביל האונזנגה (צילום: US House of Representatives/ Wikimedia).

הואיזנגה, חבר בכיר בוועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים, נתמך על ידי חברי "מסיבת התה", תנועה פוליטית, חוץ-פרלמנטרית, שמרנית שידועה בגישתה האנטי-ממלכתית, ותומכת בקידום מדיניות של צמצום תקציבי. לתנועה קשרים רבים בממשל האמריקנית, תודות לעובדה שהצליחו להביא לבחירתם של פוליטיקאים רפובליקנים רבים, המחויבים למדיניות אותה הם מקדמים.

הואיזנגה העלה טענה, שמושמעת לעתים קרובות מצד נציגי המפלגה הרפובליקנית, לפיה מדינות אירופה כופות הסדר חוב בלתי סביר על יוון. רפובליקנים רבים, בייחוד אלו הנתמכים על ידי "מסיבת התה", דורשים כבר שנים מממשלת ארה"ב לנסות ולמנוע את השתתפות קרן המטבע בהסדר. "קרן המטבע אמורה להיות נושה של מוצא אחרון, ולא עלה תאנה למדינות גוש האירו" אמר הואיזנגה.

כזכור, קרן המטבע התנגדה בחודשים האחרונים להסדר חוב אותו מקדמות מדינות האיחוד בהובלת גרמניה, בטענה כי זו "אינה ברת קיימא". לטענת אנשי הקרן, הבעיה בהסדר חוב זה נעוצה בהתנייתו בהחמרת מדיניות הצנע, המתבטאת בקיצוצים גדולים בהוצאה הציבורית.

הרפובליקנים גורסים שהקנצלרית, אנגלה מרקל, מעוניינת להביא להסדר עם יוון לפני הבחירות שייערכו בקיץ בגרמניה. לטענתם, מרקל צריכה את קרן המטבע כדי לשוות לה דימוי "מקצועי", וכי יש לה אינטרס סמוי באישור ההסדר לקראת הבחירות. "כבר שבע שנים משתמשים בכירי האיחוד האירופי בקרן המטבע כי להגן על עצמם מפני מצביעיהם" אמר הואיזנגה, והוסיף כי "דבר זה שחק את תדמיתה של הקרן, האריך את סבלו של העם היווני ודחה החלטות קשות שיש לקבל על עתידה של אירופה".

סגן נשיא ארה"ב, מייק פנס עם קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל בועידת מינכן לביטחון(AP Photo/Matthias Schrader)

מידת התמיכה להצעתו של הואיזנגה במפלגה הרפובליקנית, לא ברורה עדיין. זאת למרות שהיא עומדת בקו אחד עם המדיניות בה דוגל הפלג הימני במפלגה מזה שנים. אך אם תאושר והצעת החוק אכן, יהיו שתי חלופות לעתיד הסדר החוב של יוון.

החלופה הראשונה היא שגרמניה, ושאר מדינות אירופה, ייסוגו מהניסיון להגיע להסדר, בטענה כי ללא הקרן גרמניה לא יכולה להתחייב להסדר. מרקל טענה כבר בעבר כי גרמניה מתנה את השתתפותה בהסדר בהסכמתה של הקרן. זה תרחיש לא סביר, היות ויוון, אם לא תזכה בהסדר חוב נוסף, צפויה להגיע למצב של פשיטת רגל. ביולי הקרוב אמורה יוון להחזיר חלק ניכר מחובותיה. במידה ותרחיש זה יצא לפועל, יביא איתו חודש יולי השלכות הרסניות על האיחוד האירופי, וקיים חשש כי מדינות פריפריאליות מסוימות יבחרו לפרוש מהאיחוד.

חלופה אפשרית שנייה היא החלטה גרמנית להתקדם עם הסדר החוב, למרות התנגדותה של הקרן. במקרה הזה, יוסר הלחץ הממתן של הקרן על עיצוב ההסדר. במקרה הזה, לא יהיה דבר שיעמוד בדרכה של גרמניה לכפות על יוון מדיניות צנע מרחיקת לכת, שעתידה לפגוע ביוון, ובייחוד בשכבות החלשות בה.

בינתיים, באירופה

פורום שרי הכלכלה האירופאים, המכונה "יורוגרופ", נפגש ביום שני האחרון לישיבת ביניים בנושא התקדמות הסדר החוב עם יוון. מאז הסכמתה של קרן המטבע, בחודש שעבר, להמשיך במשא ומתן על הסדר עתידי, נמצאים שליחי הארגון ביוון, בשיחות על תנאי ההסכם העתידי.

קנצלרית גרמניה מרקל וראש ממשלת יוון ציפראס במסיבת עיתונאים ב16 לדצמבר 2016 (צילום: AP).

בישיבה הוצגו ממצאי הביניים בנוגע להתקדמות המגעים על תנאי ההסדר. בסיומה, אמר שר האוצר היווני, יוקליד טסקלוטוס, כי ההסכם הסופי בין יוון, האיחוד וקרן המטבע עשוי להתגבש כבר באפריל. "אני מאמין שיש באפשרותנו להתקדם לגבי כל הנושאים שנמצאים בדיון", הוסיף טסקלוטוס.

ירון דייסלבלום, שר האוצר ההולנדי, אמר כי השיחות בחודש האחרון מהוות התקדמות, אך "נותרו עוד נושאים עליהם אין הסכמה בין יוון לנושיה". פייר מוסקוביצ'י, שר האוצר של האיחוד, טען, אחרי הישיבה, כי הפרטים עליהם הצדדים לא מסכימים הם רפורמות בפנסיות הציבוריות ובשוק העבודה.