תחקיר של וול סטריט ג'ורנל מפרט את עדותה של עורכת דין ממלזיה בשנות ה-30 לחייה שעבדה עם קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC). על פי ההאשמות, חאן, שהחל לתקוף להטריד את המתלוננת כבר במרץ 2023, כפה עליה בדצמבר 2023 יחסי מין לאחר שהזמין אותה לסוויטה שלו בניו יורק, ולאחר מכן המשיך בסדרה של תקיפות והטרדות מיניות במספר הזדמנויות בקולומביה, קונגו, צ'אד, פריז והאג. עורכת הדין סיפרה שחאן הזהיר אותה שאם תתלונן, הדבר ישבש את הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט: "הקורבנות יהיו שלושה – את ומשפחתך, אני ומשפחתי, והצדק של הקורבנות", כך אמר לה על פי הדיווחים, ולכן נמנעה מלהתלונן. מעט לאחר שהמתלוננת חשפה לראשונה את המעשים, הוציא חאן את הבקשה לצווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון דאז יואב גלנט ומנהיגי חמאס מוחמד דף ואסמאעיל הנייה.
חודשיים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, גבר הלחץ על קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, בעודו שוקל להגיש כתבי אישום נגד גורמים ישראליים על אופן ניהול המלחמה בעזה. פעילים פרו-פלסטיניים כינו אותו "מאפשר רצח עם", ובלוק המדינות המתפתחות בבית הדין דחפו את חאן לעימות עם וושינגטון ועם בעלות ברית מערביות נוספות של ישראל.
חאן בן ה-55 שהה בניו יורק בתחילת דצמבר 2023 לפגישת מועצת המנהלים של בית הדין במטה האו"ם. על רקע הלחץ, הוא הפך תוקפני יותר כלפי צוותו, לפי גורמים בבית הדין. אחת מהעוזרות שלו, עורכת דין ממלזיה בשנות ה-30 לחייה שלרוב נסעה עמו במסגרת תפקידה, ביקשה להיפגש עם חאן כדי לבקש ממנו להירגע. הוא קרא לה באותו ערב לסוויטה שלו במלון מילניום הילטון הסמוך לאו"ם. שם, לפי עדותה בפני גורמים באו"ם, החל חאן לגעת בה באופן מיני – דפוס התנהגות שלדבריה נמשך חודשים.
היא סיפרה שניסתה לעזוב את החדר מספר פעמים, אך הוא תפס את ידה ובסופו של דבר משך אותה למיטה. אז הוא הפשיט אותה ממכנסיה ואנס אותה, לפי העדות. "הוא תמיד אוחז בי ומוביל אותי למיטה", אמרה בעדותה שנסקרה בוול סטריט ג'ורנל, "זו תחושה של מלכודת".
האירוע הוא אחד ממספר מקרי אונס שהאישה האשימה בהם את חאן, לפי מסמכים, עדותה וגורמים המכירים את ההאשמות. המתלוננת, נשואה ואם לילד, טוענת שחאן ביצע בה מעשים מיניים לא בהסכמה במהלך נסיעות לניו יורק, קולומביה, קונגו, צ'אד ופריז. על פי העדות, חאן גם עשה זאת מספר פעמים בדירה שבבעלות אשתו בהאג, שם שוכן בית הדין. עורכי דינו של חאן מכחישים את האירועים, וטוענים כי "זה שקר גמור שהוא היה מעורב בהתנהגות מינית לא הולמת מכל סוג שהוא".
עורכת הדין נשארה בתפקיד, לטענתה, ממספר סיבות: היא לא רצתה לעזוב אחד מהמוסדות החשובים בעולם לחוק זכויות האדם, והוזהרה על ידי חאן שהתלונה עליו תשבש את הוצאת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. עוד חששה שלא תוכל לשלם את חשבונות הטיפול הרפואי של אמה, שחלתה בסרטן. היא גם חששה מנקמה מצד חאן, לפי ראיונות עם גורמים נוכחיים ולשעבר בבית הדין.
צו המעצר בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, שהוציא חאן ב-20 במאי 2024 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט, חיזק את תמיכתו של חאן בקרב מדינות בבית הדין המתנגדות לישראל, שצפויות לתמוך בו אם ההאשמות יתפרסמו, לפי גורמים בבית הדין.
הצו גם גרם לכך שהמתלוננת נמנעה לזמן מה מלהמשיך בהאשמותיה, כי היא תמכה בחקירה נגד המנהיגים הישראלים. כאשר האשמות ההתעללות נפוצו בקרב עובדי בית הדין ואחרים, חאן ניסה לכאורה לשכנע את המתלוננת לחזור בה, והזהיר שההאשמות יפגעו בחקירה הפלסטינית, לפי עדותה. הקורבנות של ההאשמות יהיו "הצדק של הקורבנות שנמצאים על סף התקדמות", כך אמר לה, לפי תיעוד שיחה שהוא כעת חלק מחקירה עצמאית של האו"ם. "תחשבי על צווי המעצר הפלסטיניים", אמר לה בדמעות בהזדמנות אחרת, לפי העדות.
האו"ם חוקר גם אם חאן ניסה להפחיד או לנקום באישה ובגורמים נוספים שדיווחו על התנהגותו, לפי גורמים בבית הדין. דו"ח ממשרד הפיקוח הפנימי של האו"ם צפוי להתפרסם בחודשים הקרובים.
המתלוננת עבדה בבית הדין במשך שש שנים לפני שהצטרפה לצוותו ב-2023. היא אמרה שההטרדות החלו זמן קצר לאחר מכן, בנסיעת עבודה ללונדון במרץ 2023, שבה ניסה להחזיק לה את היד, לפי עדותה לחוקרי האו"ם. היא טוענת כי חאן כפה עליה יחסי מין במהלך נסיעה לקינשאסה בתחילת יוני 2023, לפי עדותה. כשחזרו להאג, חאן החל לגעת בה מינית כשהביאה אליו מסמכים לביתו.
האישה אמרה לחאן שהיא חווה מחשבות אובדניות. הוא הביע דאגה והשאיר אותה לבד לכמה שבועות, אך לאחר מכן החל לתקוף אותה שוב. היא אמרה שחאן מעולם לא השתמש בקונדום.
לקראת סוף אפריל 2024, חאן והאישה נסעו לוונצואלה ולקולומביה. בקראקס, חאן דפק על דלת חדר המלון של האישה בשלוש לפנות בוקר. היא העמידה פנים שהיא ישנה. למחרת, כשהיו בבוגוטה, קולומביה, חאן ביקש ממנה לבוא לחדרו במלון. היא אמרה לו שאינה מרגישה טוב, אך חאן הגיע לחדרה במקום זאת, נשכב לידה ותקף אותה מינית. "לא זזתי אפילו סנטימטר", אמרה מאוחר יותר לחוקרים.
ב-29 באפריל חשפה המתלוננת לראשונה את סדרת התקיפות המיניות, כשהתמוטטה בדמעות מול תומאס לינץ', יועץ אמריקני קרוב של חאן, ועמית נוסף, ואמרה שאינה יכולה לשאת זאת עוד, לפי גורמים בבית הדין. לינץ' ושני עוזרים נוספים התעמתו עם חאן בביתו ב-2 במאי, ואמרו לו שידווחו על כך למחלקת משאבי אנוש. חאן הגיב: "אני אצטרך להתפטר", אך הוסיף: "אבל אז יחשבו שאני בורח מפלסטין".
למחרת, פרסם משרדו של חאן הודעה לפיה "יש להפסיק מיד כל ניסיון להפריע, להפחיד או להשפיע שלא כראוי על בכירי המשרד". ההודעה לא ציינה את ההאשמות, אך הרעיון שהן חלק ממזימה לערער את סמכות בית הדין הפך לטיעון מרכזי בהגנתו.
ב-5 במאי פנו חוקרי הפנים של בית הדין אל האישה לגבי ההאשמות, אך היא סירבה לשתף פעולה או לאשר את דבריה. האישה, מוסלמית שתמכה בחקירה נגד נתניהו, גלנט וחמאס, אמרה לחבריה שאינה רוצה לסכן את צווי המעצר בתלונה נגד חאן. לאחר שאמרה לחוקרי הפנים של בית הדין שהיא אינה רוצה להשתתף בחקירה, מקורב שלח לה הודעת טקסט: "את רוצה שהוא יישא באחריות? או שפשוט שזה ייפסק ותעברי לעבודה אחרת?". "השני," היא השיבה.
בחודשים שלאחר מכן, חאן ואחד מיועציו בבית הדין, ממאדו רסין לי, ביקשו ממנה שוב ושוב להוציא הצהרה המבטלת את ההאשמות, לפי עדותה. "אז הוא יוכל להרגיש בנוח שזה נגמר סופית," אמר לה לי בפגישה בספטמבר, לפי תיעוד השיחה. בשיחת טלפון באוקטובר, הזהיר אותה חאן מפני ההשלכות של פתיחת חקירה. "הקורבנות, למרבה הצער, יהיו שלושה: את והמשפחה שלך, אני והמשפחה שלי, והצדק של הקורבנות," אמר לה חאן, לפי תיעוד השיחה.
לינץ' טוען שחאן נקט גם נגדו פעולת נקם, בכך שהעביר אותו מהמשרד של חאן, שנחשב למשרד היוקרתי ביותר בבית הדין, כך לפי גורמים. בימים שאחרי שלינץ' דיווח על ההאשמות, אשתו של חאן, שיאמאלה אלאגנדרה, עורכת דין שאינה עובדת בבית הדין, ביקשה להיפגש עם לינץ'. היא אמרה לו ששמעה שמועה שלינץ' מנהל "מערכת יחסים לא הולמת" עם עמיתה לעבודה, לפי הצהרה שמסר לחוקרי הפנים של בית הדין. לינץ' השיב שזה אינו נכון. "בשלב זה, התחלתי לראות את דבריה כלפיי כמאיימים והרגשתי מאוד לא בנוח," לפי הצהרתו של לינץ'. אלאגנדרה הכחישה בתוקף שאמרה ללינץ' דבר שיכול להתפרש באופן סביר כאיום, לפי עורכי דינו של חאן.
במהלך הקיץ נפוצו שמועות על ההאשמות, ואדם אנונימי שלח מיילים לעיתונאים בנושא. המייל כלל את מספרי הטלפון של האישה ושל לינץ', לצד המילה העברית "טלפונים". בסביבות אוגוסט, העובדת הפכה למיוסרת יותר ויותר מהלחץ המתמיד לומר ששום דבר לא קרה, לפי גורמים בבית הדין. היא פנתה לחברי מועצת המנהלים של בית הדין כדי לדון בהאשמותיה. "נאבקתי כמה שיכולתי כי לא רציתי לחרב את צווי המעצר הפלסטיניים," לפי עדותה. מועצת המנהלים של בית הדין לא ביקשה מחאן לפרוש בזמן שהחקירה נמשכת. הוא ממשיך להיפגש עם גורמים ודיפלומטים בהאג ולנסוע ברחבי העולם.
"אמרו לי לעמוד מול האיש הזה," אמרה האישה בשיחת ועידה בפברואר עם נשיא המועצה, "אבל כולם, כולל נבחרי ציבור, נראים מאוד מפוחדים ממנו ואומרים שאין מה לעשות [כדי לגרום לו לפרוש] כי הוא מסרב".
הפרשה נחשפה מעט לפני בקשת צווי המעצר לנתניהו וגלנט. כשמשרדו של חאן שקל את הצווים באביב 2024, הוא התכונן לנסיעה חשובה לישראל ולרצועת עזה והטיל על לינץ' לתאם את הנסיעה, ונעזר בפרופסור אלן דרשוביץ, משפטן המקורב לנתניהו, שתיווך פגישה דיסקרטית עם ראש הממשלה. גורמים אמריקאיים, כולל מזכיר המדינה אנטוני בלינקן והיועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן, לחצו על ישראל לאפשר לו כניסה, כי ראו בביקור הזדמנות לשכנע את חאן שצווי המעצר אינם הצעד הנכון.
חאן אמר לבלינקן כי ביקורו בישראל ובעזה יהיה הזדמנות חשובה להבין את המצב בשטח, לפי תמלול שיחה מ-3 במאי 2024 שנסקר בוול סטריט ג'ורנל. הוא אמר שיזדקק לזמן לנתח את המידע שייאסף בטרם יקבל החלטה. בלינקן טען שלישראל מערכת משפט עצמאית שיכולה לחקור הפרות של המשפט הבינלאומי ללא מעורבות בית הדין. חאן השיב שמערכת המשפט הישראלית עיוורת לנושאים מסוימים, בעיקר לנושא החסימה של אספקת סיוע הומניטרי כאמצעי לוחמה. בלינקן אמר שארה"ב לוחצת על ישראל להכניס יותר סיוע, והזהיר שצווים עלולים לפגוע במגעים לשחרור בני ערובה. כעת פורסם כי בעת השיחה עם בלינקן, חאן כבר עודכן שעומדות נגדו האשמות על תקיפה מינית.
ב-19 במאי הודיע לפתע חאן לעוזריו שהוא מבטל את נסיעתו לישראל ולעזה, שהייתה אמורה להתרחש בשבוע של 27 במאי. לינץ' אמור היה לצאת למחרת להכין את הביקור. במקום זאת, ב-20 במאי, הודיע חאן על בקשת צווי המעצר. ההכרזה הפומבית הייתה חריגה בהיסטוריה של בית הדין ומנוגדת לעמדת תובעים בכירים בבית הדין. זו הפעם הראשונה שבה הוצא צו מעצר נגד מנהיג מדינה דמוקרטית המזוהה עם המערב.
חאן, דרך עורכי דינו, אמר כי "לא התקבלה הצעה מישראל שתאפשר כניסה לעזה לצורך מעורבות עם כל הצדדים", ולכן לא הייתה גישה. באותו זמן, בית הדין כבר סגר את החקירה הפנימית נגדו, מה שמוכיח שלטענתו אין קשר בין הדברים. עוד טענו שעצם פרסום ההודעה לא היה חריג, זכה לתמיכה מרוב המעורבים, ותובעים בכירים אף עמדו לצידו בעת ההכרזה.
