בית המשפט העליון הכריע היום (ראשון) בפרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא. בית המשפט קבע כי הזוג שגידל את התינוקת סופיה יוגדר כהוריה מבחינה משפטית. בעליון גם הורו כי בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, תיקבע "מתכונת מתאימה" לקשר בין סופיה להוריה הגנטיים.

השופטת יעל וילנר כתבה את חוות הדעת העיקרית, ובעמדתה תמכו גם השופטים יחיאל כשר ועופר גרוסקופף. וילנר נימקה את דבריה בהיקש מהכתוב בחוק הפונדקאות, אף שהחוק אינו נותן תשובה מפורשת בעניין זה, וכן בטובת הקטינה. כשר הדגיש את הבחינה "נגטיבית", המשווה את ה-"מחיר" שיישא כל אחד מהצדדים במקרה שייפסק נגדו, על פני בחינה "פוזטיבית" המתייחסת ל"תרומת" כל צד ללידתה של סופיה).

השופט שטיין קבע כי "הורי הקטינה הם האם היולדת ואביה הגנטי", אך כי "טובת הקטינה מחייבת כי האפוטרופסות והמשמורת ביחס אליה תופקדנה, באופן מלא ובלעדי, בידי הוריה המגדלים — האם היולדת ובן זוגה — תוך קביעת הסדרי שהות להורים הגנטיים".

בדעת מיעוט, השופטת דפנה ברק-ארז סברה שיש לקבוע את ההורים הגנטיים כהורי הקטינה. היא הביעה תקווה ש"מתכונת הקשר שתיקבע בינה לבין ההורים הגנטיים אכן תאפשר להפוך אותם לחלק מחייה, מאחר שהם ראויים לכך, ואף היא זכאית לכך". היא הדגישה את השאלה "מה הביא את הצדדים לפנות להליך של הפריה חוץ-גופית", וקבעה כי התשובה "נעוצה בשאיפתם להביא לעולם ילד שלו זיקה גנטית להורים".

סופיה נולדה ביום באוקטובר 2022, לאחר שנהרתהּ בהפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא בראשון לציון. בעת שהאם היולדת הייתה בשבוע ה-28 להריונה נתגלה מום בליבה של העוברית, שבעקבותיו נערכה לאם היולדת בדיקת מי שפיר, שכללה גם בדיקה גנטית. תוצאות הבדיקה העלו כי אין התאמה גנטית בין העוברית לבין האם היולדת ובן זוגה – מה שאומר שבטעות הושתלה ברחם האם היולדת ביצית מופרית שאינם שלה ושל בן זוגה. לאחר הליכי בדיקה, נערכה בספטמבר 2023 בדיקת רקמות שחשפה את זהות ההורים הגנטיים של הקטינה.

מכאן התחיל מאבק משפטי: ההורים הגנטיים תבעו לקבל את האפוטרופסות על סופיה ולהירשם כהוריה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את התביעה. האם היולדת ובן זוגה ערערו על כך, ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, וקבע יש להותיר אצלם את התינוקת. ההורים הגנטיים ערערו לעליון, וזה דחה היום את העתירה ואישר את החלטת המחוזי, שלפיה ההורים המגדלים יוגדרו כהורים מבחינה משפטית.