נראה שכל הכוכבים הסתדרו לזמרת גל דה-פז לקראת המופע בהפקתה לפסטיבל המוזיקה הנשית 'קווינטה' מבית הצוללת הצהובה בירושלים. היא נבחרה להוביל (לאצור) ערב שירה נשית, אחד משלושה, כשאת שני הערבים הנוספים אוצרות דנה ברגר והילה רוח. הערב של דה-פז מורכב משני מופעים, אחד מהם הוא מחווה לזמרות הגדולות בישראל, והשני מופע מתוך האלבום החדש שלה, שבו היא מארחת את הרכב הנשים 'בנות ציון-העבריות' מדימונה. "זאת סגירת מעגל אדירה עבורי", אומרת דה-פז ל'דבר', "אימא שלי שרה איתן כשהייתי בבטן שלה וגם כשהייתי ילדה קטנה, ויש לי זיכרון מובהק של זה".

"באופן טבעי הנהגתי"

דה-פז (37) בנקודת שיא בקריירה. היא הספיקה לחמם את להקת אירוסמית', להופיע עם אומנים גדולים ולהוציא שישה אלבומי להקה וסולו. את החזרות למופע היא מנהלת ביד רמה ומעורבת בכל, מבחירת הטקסטים, ועד הזמרות, הנגניות והעיבודים.

היא מפגינה סבלנות ודייקנות של מורה למוזיקה, קצת בשונה מהדימוי של הדיווה עם השיער הנפוח ונעלי הפלטפורמה. "תמיד הייתי כזאת", אומרת דה-פז, "זה מגיע מהלימודים ברימון ואחר כך בעבודה בלהקה ('גל-דה פז בנד'). באופן טבעי הנהגתי את הדברים, ואני אדם מאוד יסודי. אני כאילו נראית כזה רוקנרול סטלנית, אבל הרבה שנים הייתי לידרית של להקה וגם היום כמורה לפיתוח קול זה מוציא ממני את גל המוזיקאית, למרות שעדיין אני עושה הרבה דברים בשליפה מהמותן".

בחלק הראשון של הערב, דה-פז בחרה להציג תמונה פנורמית של שירים ישראליים שהפכו לקאנון ונתנה להם עיבודים חדשים. זאת בחירה קצת מפתיעה, מכיוון שדה-פז כותבת ושרה באנגלית. "אני מאוד אוהבת מוזיקה עברית. מאוד מתחברת אליה וגדלתי עליה. אבל בגלל שאני לא כותבת את השירים שלי בעברית, אז אני לא עושה אותה בעצמי. אבל זה תמיד הבסיס שלי וכבוד לחזור אליהם בכל פעם".

בחירת השירים התחילה דרך בחירת הזמרות?
"כן. כמובן שאי אפשר לבחור בכולן. דפנה ארמוני, מירי אלוני, יש מלא זמרות מדהימות שלא נכנסו לערב לצערי. אבל חשבנו על מבצעות ותיקות וצעירות. הצעירה ביותר היא אורית שחף מ'היהודים', זהבה בן, נורית גלרון, יהודית רביץ, גלי עטרי ומזי כהן. קודם בחרנו את הזמרות, ואז חשבנו מה השירים הכי אייקוניים שלהן".

ואיך נבחרו המבצעות?
"קודם כל הן חברות שלי. אבל גם מאוד שונות אחת מהשנייה. כל אחת מביאה משהו אחר לערב. בהתחלה, בגלל שכולנו גם נגניות, חשבתי לעשות מופע להקה בסגנון אינדי, שכל מבצעת תביא את הגרסה שלה לשיר שתבחר. אחר כך החלטנו שהערב יהיה אקוסטי, זה יותר מיוחד. בעצם הפשטנו את השיר, לשמוע שיר ערום זה מאוד מיוחד בעיני ומצליח לבדל את השיר מהביצוע המקורי שלו. אם אתה מרחיק אותו קצת מהמקור הוא פחות גרסת כיסוי ויותר פירוש שלך".

דה-פז עצמה שרה בערב, בעברית, והיא נשמעת נהדר. "האלבום הראשון שלי היה בעברית ומאז שרתי כמעט רק חומרים באנגלית. לשיר בעברית עבורי זה יותר חשוף מלשיר באנגלית. זה דורש קדושה כלשהי למילים. אני מאוד אוהבת לשיר בעברית, זה תמיד כבוד בשבילי לחזור לשירים כאלה. זה השירים הכי יפים וגם יש הרבה מוזיקת נשמה בעברית".

בחלק השני של הערב דה-פז מגשימה חלום ומעלה מופע להקה גדול בסגנון גוספל. החלק הזה יהיה בעצם דה-פז שואו?
"בדיוק. נופיע עם האלבום החדש, שהוא מאוד ווקאלי גם ככה ובנוסף למקהלה שיש הוספתי תפקידים חדשים, בסך הכול שמונה זמרות והלהקה. ננגן את האלבום החדש ושירים נוספים שלא נמצאים באלבום. לקחנו שירים ישנים יותר, שעשיתי עם דה-פז בנד, הלהיטים מה שנקרא, ועשינו להם הסבה למשהו קצת יותר R&B, גוספלי, היפ-הופ, פופי".

המופע מבוסס על האלבום?
"כן. החלטתי להשתמש בהזדמנות הזאת כדי להגשים איזה חלום שתמיד היה לי לשיר עם בנות ציון מדימונה, מה שעשיתי באלבום האחרון שלי ('Very That') שאיתו גם הופעתי בבארבי. בנות ציון הן הדבר הכי קרוב שיש לגוספל בארץ".

יש לך היכרות מוקדמת איתן?
"כן. אימא שלי הייתה שרה איתן כשהייתי בבטן שלה וכשהייתי ילדה. אני ממש זוכרת, יש לי זיכרון ממש מובהק שלה שרה איתן כשהייתי ממש קטנה, וכשהגעתי לחזרה איתן, אז אמרתי להן את זה, שהיא הייתה שרה עם שבחיה, ואז אחת מהן אומרת לי 'אני זוכרת אותה', 'אני הבת של שבחיה'. אז הייתה שם איזה סגירת מעגל כזאת".

פסטיבל 'קווינטה' מבית הצוללת הצהובה ירושלים, יתקיים בין התאריכים 15-13 במאי. פרטים וכרטיסים באתר הפסטיבל.