דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

כל אחד.ת והמשפחה שלו.ה

לפני כמה ימים נסעתי עם אמא שלי לכנס על הורות מודרנית. בין היתר, היה פאנל על משפחות רב-גוניות.
"מה ההגדרה למשפחה? מי הגדיר מה זה?" שאלה אחת הדוברות, "טוב, התשובה היא שאף אחד. אין אף הגדרה חוקית באף מדינה למה נחשבת משפחה."
היתה שיחה מעניינת וחשובה ודיברו על סוגים שונים של משפחות; עם הורים מאותו המגדר וממגדרים שונים ויותר ופחות משני הורים. דיברו על דת והבניה חברתית ועל איך עוצבה לנו משפחת-שני-הורים-ילדים-וכלב המוכרת.

א.נשים ממשפחות גאות נתקלים כל פעם מחדש בשאלות שקשורות לטייפ-קאסט המוכר. אנחנו משליכים את המודל המשפחתי המוכר ומנסים להלביש אותו, בתור אמת אחת ויחידה, על על משפחה. לדוגמא, שני אבות למשל שיישאלו שוב ושוב "מי בינכם הוא האמא?" (בהמשך לשאלת "מי הגבר ומי האישה?" בכל מה שקשור ליחסי מין וזוגיות) ומשפחות בהן יש יותר או פחות משני הורים נתפסות בחברה כ"הזיה". משפחה ממוצאת.

ישבנו בכנס הזה באחת השורות האחרונות והנחתי את הראש על הכתף של אמא שלי שהזמינה אותי לשמוע יחד איתה עליי, בגדול. בשלב השאלות מהקהל מישהי מהשורה הראשונה שאלה "האם המחקרים כבר מצאו מה ההבדלים בין ילד ממשפחה 'כזאתי' לבין ילד נורמטיבי ממשפחה נורמטיבית?"
עוד לפני שהספקתי להתעצבן, אמא כבר צעקה "סליחה, מה זה נורמלי בדיוק? מי את שתגדירי מה זה נורמלי?" והזכירה לי את המשמעות של קשר עמוק. של למידה משותפת. של מלחמות משותפות.

זה החזיר לשיעור חינוך שהעברתי בכיתה ו' בחמישי האחרון ובשיחה על "כל אחד.ת והמשפחה שלו.ה".
דיברנו על משפחות שונות (עם הורים מאותו מגדר, עם יותר ופחות משני הורים, עם הורים שהגיעו מתרבויות שונות ועוד) וניסינו להבין יחד מה עושה משפחה למשפחה. "בבסיס של משפחה," הם אמרו, "יש אהבה חזקה מאוד. ההרכב לא מאוד משנה".
דיברנו על להט"ב ועל להקים משפחות מבחירה.

לחניכים שלי סיפרתי על הקבוצה שלי, הא.נשים שאני חי איתםן ועל משפחה חורג.ת (שהן עוד משפחות בחיים שלי) ושגם הבחירה שההורים שלהםן עשו (להתחתן, להתגרש, להביא ילדיםות) היתה בחירה במשפחה מסוימת.

בנאום קצר, לא הרבה אחרי הטבח במועדון הפולס באורלנדו, רופול (מלכת דראג אייקונית ואייקון להט"בקי) נואם ומדבר על ההתמודדות עם החושך והאלימות אל מול האור והאהבה. הוא אומר "כקהילה גאה, אנחנו בוחרים את המשפחות שלנו. והמשפחה הנבחרת שלי כוללת גברים ונשים אמיצות ברחבי המדינה הזאת וברחבי העולם. אל תתעסקו עם המשפחה שלי."

יש קסם בילדיםות. שכשמנקים יחד את ההבניות והדברים שגדלנו עליהםן, הםן דווקא רואיםות את האמת באופן מאוד בהיר.
כמה משפטים שנאמרו באותו כנס הזה הזיזו כל מיני א.נשים בכיסא וגרמו להםן להרגיש לא נוח. אלה בדיוק הדברים שהחניכיםות שלי רואים כמשפחה. מדהים כל פעם מחדש להבין איך תוכן שנחשב רדיקלי יכול להיות עבור ילדיםות פשוט, מציאות.

בשבוע שעבר יצאה כתבה של ערוץ 7 סביב חוש"ן והכניסה למסגרות לגילאים צעירים יותר. הם ממש מבועתים. בכתבה האחרונה הם "חושפים" (לוקחים תוכן מתוך אתר חו"שן) את דפי הצביעה שהוציאו חוש"ן, שמתארים (בין היתר) משפחות רב-גוניות וילדיםות שונים. בערוץ 7 מפחדים שהדפים האלה יסיתו את הילדיםות, יעבירו אותםן צד. שיש בזה כפייה.

הבניה חברתית-מינית-מגדרית פוגשת ילדיםות מגיל כלום. ההטרונורמטיבה מקיפה את כל תחומי החיים שלהםן והם סופגים ולומדים.
הם נחשפיםות לאבירים ונסיכות בסרטים, לבושים בצבעים לבנות ובנים שההורים שלהםן הלבישו אותםן ובימי שישי הם מתחלקים, לפי מין ביולוגי מולד, לזוגות של "אבא ואמא של שבת" שמלמדים אותםן מה הנורמלי ומאשרים את הקיים.
אבל מה הקטע עם ילדיםות? שהם יודעיםות. הם יודעים להגיד שהם "לא הדבר הזה" והם יודעים להגיד שהם רוצים לשחק בגומי ולא בכדורגל. הם יודעים שכשבן ובת מתנשקים מתחת לחופה מקוביות, הם רוצים לעמוד שם עם חבר מהגן.

זה בהם. הםן מרגישים את זה גם בלי שיגידו להם שזה קיים; כל כך יודעים את זה למרות שזה כל כך לא קיים, שהם יענו את עצמם במשך כל החיים על להיות דבר לא אמיתי, לא לגיטימי, לא מתקבל.

אל מול הניסיונות של ההטרונומה להכתיב את המציאות (אל תטעו, זה מאבק. המאבק של ה"נורמליות" להיות הקונצנזוס, המוסכמה היחידה, הוא מלחמה עיקשת שמנוהלת על ידי מדכאים שונים בכל יום, כל הזמן) קמות פעילות להט"ביות (ואחרות) ומציעות לילדיםות האלה אפשרות לאשר את עצמםן ולגלות מי הםן יכוליםות להיות; ילד רקדן, ילדה טרנס*, האפשרות להיות חבר.ה במשפחה מגוונת או להקים לעצמך כזאת. יש כאן שחור על גבי לבן (כי את הצבעים הילדים מוסיפים בעצמם) תקווה פרופר.

האפשרות לחיות חיים כמו שהיינו רוציםות מוצעת כאן לילדיםות בצורת דף צביעה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!