במהלך אליפות אירופה עד גיל 23, שנערכה בטאלין, אסטוניה, השיג הסייף הישראלי אלון שריד הישג מרשים כשזכה במדליית ארד בתחרות האישית והיה חלק מרכזי בנבחרת הגברים שזכתה במדליית זהב בתחרות הקבוצתית. עבור שריד, היה זה רגע של הגשמת חלום, אך גם רגע שבו הצלחה אישית וקבוצתית התערערה, בעקבות אקט פוליטי מזלזל מצד נבחרת שוויץ.

"זה היה רגע מרגש. הצבנו לעצמנו מטרה והצלחנו לעמוד בה. בשביל זה אנחנו עושים את זה, בשביל זה אנחנו בספורט. זה חודשים של עבודה קשה שמתקבצים ליום אחד. אין יותר מרגש מלקטוף את הפרות של כל מה שעבדת בשבילו", סיפר שריד על תחושותיו בעת השמעת ההמנון על הפודיום. השמחה הייתה עצומה, אך חברי הנבחרת לא ידעו על הדרמה שהתרחשה מאחורי גבם במהלך טקס המדליות.

לאחר שהנבחרת הישראלית גברה על שוויץ בקרב הגמר וזכתה בזהב, יצאה הנבחרת לחגוג במסעדה גיאורגית מקומית. אולם, כאשר חזרו למלון, נודע להם כי במהלך טקס המדליות, בחרה נבחרת שוויץ לזלזל בהמנון ובדגל ישראל, כשהם לא הפנו את פניהם אל הדגלים בעת השמעת התקווה. "אנחנו לא ידענו על זה בכלל. כאשר הגענו למלון שאלו אותנו מה קרה שם? ובהתחלה לא הבנו בכלל על מה מדברים ורק אז הראו לנו את התמונות מהטקס".

חברי הנבחרת היו המומים וכואבים מהמניפולציה הפוליטית שהתרחשה. "אמרנו לעצמנו, מה זה אומר? באיזה קטע הם עשו את זה? בהתחלה דיברנו, אולי זה טעות, אולי לא הבנו, אבל ככל שחשבנו על זה, אני זוכר שאני אמרתי להם, איך הם יכולים לעשות את זה? אנחנו מכירים אותם, סייפנו איתם, ואפילו בקטע הספורטיבי כלפינו, איפה הכבוד? זה באמת כואב לחשוב שלא מקבלים אותנו בתחרות".

אכזבה בסין, הצלחה באירופה

שריד הגיע לאליפות אירופה עד גיל 23, אחרי שהשתתף רק שבוע לפני באליפות העולם לנוער בסין. שריד פתח טוב את אליפות העולם עם חמש ניצחונות והפסד בודד בשלב המוקדם. שריד דורג במקום ה-23 וניצח בשלבי הנוקאאוט יריבים משוויץ ויוון. לצערו, בשלב 32 האחרונים, פגש שריד את סמואל ימרק האמריקאי, המדורג שביעי בעולם בבוגרים.

"בשבילי אליפות העולם לנוער הייתה המטרה העיקרית של השנה, לצערי חודש לפני הטיסה לסין, נקעתי את הקרסול ולא יכולתי להתאמן וללכת. אחרי המון פיזיותרפיה יצאתי לתחרות ועד המפגש מולו סייפתי טוב. מבחינתי לא עמדתי במבחן התוצאה, אני יכול להגיד שהפסדתי למדורג הראשון בעולם לנוער בנקודה (15-14), אבל מבחינתי כיוונתי הרבה יותר גבוה, המטרה הייתה לזכות".

ארבעה ימים בלבד אחרי, שריד היה צריך לאסוף את עצמו, לשכוח מהאכזבה ולטוס לאליפות אירופה עד גיל 23. "זהו מעבר שהיה קשה לעשות אותו. ישבתי עם עצמי וחשבתי הרבה על הקרב והתחרות. בסוף הגעתי למסקנה שאני מרוצה מהדרך שעשיתי. הספקתי להשתקם מהפציעה, סייפתי טוב והייתי מפוקס במהלך התחרות".

העבודה המנטלית ששריד עשה השתלמה לו במהלך תחרות היחידים. שריד ניצח ארבע קרבות בשלב המוקדם. גבר על יריבים מליטא, שוויץ וצרפת בשלבי ההדחה, הפסיד בחצי הגמר ליאן חאורי משוויץ וניצח 5:15 את פיוטר אורבן מפולין בקרב על הארד. "זה היה מדהים. הרגשתי שהצלחתי לעמוד במטרה שהצבתי לעצמי, כאב לי להפסיד בחצי הגמר, אבל הייתי מאוד מרוצה מעצמי מהזכייה במדליה".

"הגענו עם מורל מאוד גבוה"

לאחר יומיים נערכה תחרות הנבחרות. את ישראל יצגו בתחרות אלון שריד, יהונתן מסיקה ואיתמר תבור ממועדון בית ספר לסיוף, ופיודור חפרסקי ממועדון מכבי חריש. ישראל דורגה במקום השביעי בתחרות וניצחה בשלב הראשון 38:45 את אסטוניה המארחת. "הגיע המון קהל לעודד אותם. היה לי קצת קשה להתאפס בקרב הראשון אחרי הזכייה במדליה האישית, אבל כל הקבוצה הייתה מאוד מפוקסת, וזה עזר לי גם להיכנס לעניינים".

בהמשך התחרות ישראל הרשימה עם ניצחון 33:45 על נבחרת שבדיה שדורגה שנייה. בחצי הגמר חיכתה להם משוכה גבוה יותר של איטליה החזקה. "ידענו שהם נבחרת חזקה, אבל לא פחדנו מהם. הרגשנו שאנחנו יכולים לנצח אותם והאתגר היה באמת להאמין בעצמנו. כשהקרב התחיל, היינו כולנו מפוקסים, תמכנו אחד בשני. עד הקרב השביעי היינו בתיקו, אני בקרב השמיני פתחתי פער של חמש נקודות ופיודור סיים את הקרב עם ניצחון גדול".

בקרב הגמר ישראל פגשה את נבחרת שוויץ ושריד הגיע לקרבות עם אקסטרה מוטיבציה אישית. "הגענו לקרב עם מורל מאוד גבוה. רצינו לזכות במדליית הזהב ומבחינתי היה לי עוד יותר חשוב לנצח את יאן חאורי שלא ינצח אותי פעמיים (גם באישי) ויזכה בשתי מדליות זהב". שריד וחבריו עמדו באתגר וזכו במדליית הזהב.

"מגיל צעיר זה היה ברור"

אלון שריד, בן ה-19, נולד וגדל בתל אביב. אמו, סינית ממלזיה, פגשה את אביו במהלך טיול בהודו. בעקבות האהבה ביניהם, החליטה אמו לעבור לגור בישראל, שם עברה גיור. שריד, אחותו הגדולה ואחיו הקטן נולדו בארץ, וכל שנה הם נוסעים לבקר את המשפחה בסין. כאשר שריד השתתף באליפות העולם לנוער בסין, משפחתו המקומית הגיעה לעודד אותו במהלך התחרות. כיום, אמו היא אמנית ואוצרת בגלריה, ואביו מנהל מפעל כימיקלים.

הגובה המרשים של שריד, 1.90 מטר, והאהבה לספורט, הועברו אליו מצד סבו שהיה שחקן נבחרת מלזיה בכדורסל. "מגיל צעיר היה ברור במשפחה שאני חייב לעסוק בספורט. בגיל תשע אמרתי להורים שלי שאני מעדיף ספורט יחידני ולא ספורט קבוצתי". אמו מצאה עבורו חוג סיוף, ושריד התחבר לענף מהרגע הראשון.

מתחילת דרכו, שריד הראה ניצוצות של כישרון וסיים לא מעט תחרויות על הפודיום. קפיצת המדרגה האמיתית שלו התרחשה במהלך מגפת הקורונה. "במהלך הסגרים זכיתי בזכות להתאמן עם הנבחרת הבוגרת בוינגייט. התאמנתי ארבעה-חמישה ימים בשבוע, ורק בסוף השנה החזירו את התחרויות". באותה השנה, בגיל 15 בלבד, פרץ כישרונו. בעונה אחת הוא זכה בארבע אליפויות ישראל ליחידים בגילאים עד 15, עד 17, עד 20, והפתיע את כולם עם זכייה באליפות הבוגרים. "זה היה מאוד מיוחד, הייתי הראשון שעשה את זה".

לאחר ההצלחה בארץ, החל שריד גם להתחרות בחו"ל ולהשיג מדליות בתחרויות בינלאומיות לגילו. "אני זוכר שהתחרות הראשונה שלי בחו"ל הייתה בבודפשט. פתאום התחרות הייתה פי שלוש גדולה, היו שם כשלוש מאות סייפים מכל המדינות בעולם, וזה אירוע ענק. אמרתי לעצמי, וואו. כשהייתי מנצח תחרויות בארץ, הייתי מאוד מתרגש. אבל רק כשהגעתי לפודיום בחו"ל, פתאום הרגשתי שזה אמיתי. הבנתי שאני יכול להגיד שאני די טוב. זה פתח לי את העולם הזה".

רגע השיא בגילאים הצעירים היה הזכייה במדליית הכסף באליפות העולם עד גיל 17 ב-2022. שריד ניצח את כל מתחריו עד הגמר, בו הפסיד 15:9 לסמואל אימרק מארה"ב (שניצח אותו גם השנה). "זה היה מדהים. כאשר זכיתי במדליה באליפות העולם, הרגשתי שאני בשיא שלי, וזה רק גרם לי לרצות להמשיך ולהגיע להישגים עוד יותר טובים".

המטרה: לוס אנג'לס 2028

שריד צורף לאימונים של הנבחרת הבוגרת ובשנה שעברה החל להתחרות ביחד איתם בסבב הבוגרים. כרגע הוא מדורג במקום ה-90 בעולם ומשתתף בתחרויות גביע העולם. לשיאו הגיע עם העפלה לשמינית הגמר בתחרות בינלאומית בשוויץ וכעת הוא חלק מהנבחרת הבוגרת, שמטפסת בדירוג העולמי.

בחודש פברואר זכה שריד כחלק מהנבחרת במדליית הכסף בגביע העולם בגרמניה. "נכנסתי לנבחרת, ועשינו בזמן האחרון תוצאות מאוד יפות. יש לנו הרבה סייפים טובים שהגיעו להרבה הישגים. יש כרגע שמונה סייפים ויש בינינו תחרות בריאה על המקום בנבחרת. התחרות עוד יותר מחזקת אותנו ודוחפת אותנו להיות טובים יותר".

ההצלחה של אלון שריד לא נעצרה רק באליפות אירופה עד גיל 23, בה זכה בזהב עם נבחרת הגברים הצעירה. שריד המשיך להראות יכולות מרשימות גם בנבחרת הבוגרת, בה הוא מתחרה בתחרויות בינלאומיות כמו גביע העולם. המטרה הגדולה הבאה שלו היא אליפות אירופה לבוגרים, שתיערך בחודש יוני באיטליה. שני הסייפים הבכירים של ישראל, יובל פרייליך ויונתן כהן, צפויים להיות הבאנקר ברביעית הנבחרת, ושריד מקווה שבעקבות הישגיו יהיה אחד משני הסייפים הנוספים שיצטרפו אליהם.

"מבחינה אישית המטרות שלי הם להצליח באליפות אירופה ובאליפות העולם בוגרים, ולהתברג כמה שיותר גבוה בצמרת העולמית. ואם אני מסתכל לטווח יותר ארוך, אני מכוון כמובן לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028. מבחינת קבוצתית בשנה האחרונה זכינו כבר במדליה (כסף בגביע העולם בגרמניה) וסיימנו במקום הרביעי (בגביע העולם במרוקו). בעיניי אין סיבה שבעוד שלוש שנים, לא נעפיל לאולימפיאדה בתור קבוצה, שזה יהיה אפילו עוד יותר מדהים".