"הנזק הישיר לחקלאים מהבצורת עומד על 287 מיליון שקלים ב-2025 ויגיע לכ-1.5 מיליארד שקלים בעשור הקרוב", אמר אתמול (שלישי) ראש מִנהל ביטחון המזון במשרד החקלאות, יובל ליפקין, בוועדת הבצורת, ועדת משנה משותפת למשרד החקלאות ומשרד האוצר. הוועדה המליצה להכריז על חלקים נרחבים במדינה זכאים לפיצוי. המשרד מבקש כ-400 מיליון שקלים ומקווה להגיע להסכם בהקדם עם האוצר ולתת מענה לחקלאים. שר החקלאות אישר את ההמלצה והעביר אותה לאישור שר האוצר.
על פי רוב, אזור הנגב הוא הזכאי היחיד לפיצוי ממס רכוש. השנה בגלל חומרת המצב המליצה הוועדה להרחיב את הפיצוי לשפלה, לגליל העליון, לעמק החולה ולבקעת הירדן. לפי "חוק הבצורת", המועד האחרון להכרזה על אזור נפגע בצורת ועל זכאות החקלאים הנפגעים לפיצוי נקבע ל-31 במאי.
"חוק הבצורת" שחוקק בישראל מ-1964 מאפשר לתת לחקלאים פיצוי על הפסד כספי שנובע מפגעי בצורת, כדי למנוע קריסה של משקים ולאפשר המשך ייצור מזון. החוק מבדיל בין אזור מוגדר בנגב, שבו תופעת הבצורת שכיחה, לבין שאר אזורי הארץ. בהתאם לחוק, במקרה של בצורת, חקלאים באזור הנגב זכאים לפיצויים על הוצאות הייצור בלבד, על כל גידולי הפלחה שאינם מושקים חיטה שעורה ותלתן, לפי תחשיב מס רכוש. במרחב שקמה בנגב, פיצויי הבצורת מאפשרים קיום חקלאות למרות תנאי אי-ודאות הכלכלית. בשאר חלקי הארץ הזכאות לפיצוי על הנזק היא חלקית בלבד, ביחס להפסד מוכח.
עונת החורף השנה הייתה מהיבשות ביותר מאז החלו מדידות המשקעים לפני יותר מ-100 שנה. על פי נתוני השירות המטאורולוגי הישראלי, נמדדה בישראל כ-50% בלבד מכמות המשקעים הממוצעת במרבית אזורי הארץ. זרימת המים בנחלים שמספקים מים לאזור אצבע הגליל, עמק החולה והגולן הצטמצמה ל-50%.
"יש חשש אמיתי לפגיעה בנחלים, בעיקר בנהר הירדן", אמר ד"ר אסף צוער, אקולוג ברשות הטבע והגנים. "זה יגרום לפגיעה באקולוגיה, לזיהומים ופגיעה בתיירות. אם יש חשש לבצורת בהמשך אז אנחנו יכולים לגרום לקריסה אקולוגית וצריך להכניס גם את השיקולים האלה. צריך עזרה לחקלאים, אבל גם לשמר את משאבי הטבע של הגליל העליון".
לדברי מרק פרל, מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה במשרד החקלאות ונציג המשרד בוועדת הבצורת, במרבית אזורי הארץ ירדו כ-30%-45% מממוצע הגשם הרב-שנתי. מפלס הכנרת עלה בחורף האחרון ב-18 ס"מ בלבד, והחל לרדת כבר בפברואר. מדובר בעלייה הנמוכה ביותר מאז החלה מדידת המפלס. לפי תחזיות רשות המים, עד סוף העונה יגיע המפלס ל-213-, כלומר לקו האדום התחתון. "אחרי חמש שנים רצופות טובות, בשנה אחת כל המאגרים וכל מה שהיה לנו נעלם", אמר פרל בדיון בנושא הבצורת והפיצוי לחקלאים שהתקיים בוועדת המשנה למנופי צמיחה לחקלאות בכנסת אתמול.
לפי נתוני רשות המים, אזור הצפון המנותק מרשת המים הארצית צפוי לחוות קיצוץ של 22 מיליון מ"ק השנה. המחסור בפועל מוערך ב-46.5 מיליון מ"ק ביוני-ספטמבר, שבהן נסמכים באזור על מי הנהרות שהגשמים שנצברו במהלך החורף.
ברשות המים רואים בבצורת החמורה אזהרה לקראת השנים הבאות. דני גרינוולד, סמנכ"ל רשות המים, צופה שהמחסור יורגש ביתר שאת ב-2026. "למערכת הארצית יש יכולת לספק את כמויות המים הנדרשות, אבל נסיים את השנה על הקווים האדומים", אמר גרינוולד בפאנל בנושא הבצורת ומשק המים בכנס החקלאות הקיבוצית. "לכן השנה אנחנו לא רוצים לעודד שימוש לא מושכל במים. חשוב לנו שהמשמעת תישמר. ברור ש-2026 תהיה קשה יותר כי נפתח אותה כנראה עם מאגרי מים ריקים". לדבריו, יש צורך לדאוג בעיקר לגליל העליון ולגולן, שם משתמשים במים שפירים להשקיית חקלאות, ללא חלופה של מי קולחין.
מעבודת ועדת הבצורת שהוצגה בוועדת המשנה לחקלאות בכנסת עולים נתונים מדאיגים: בשנה הקרובה צפוי ייבוש של כ-38 אלף דונם גידולי שדה ופגיעה ב-55 אלף דונם מטעים. הערכת הנזק הישיר הכולל לחקלאים ב-2025 עומדת על 287 מיליון שקלים, ובעשור הקרוב צפוי הנזק המצטבר לעמוד על 1.5 מיליארד שקלים.
במשרד החקלאות צופים פגיעה אנושה בחקלאות בשל המחסור החמור בגשמים. רשות המים הודיעה על שימוש מוגבר במים בינואר-פברואר ביותר מ-10%-15% מ-2024, מגמה שתתחזק בשנה הקרובה. הנזק הישיר לחקלאים שהמחסור בגשמים אילץ אותם להשקות נאמד ב-185 מיליון שקלים, בשל תוספת מים בגובה 12.5% מעבר להקצאה, בתעריף החריגה ל-2025.
"אין סיבה לחכות לסוף מאי עם ההכרזה על בצורת"
לדברי ליפקין, ללא התערבות ממשלתית, הפגיעה בחקלאות הצמחית ובענף החלב בישראל, ובביטחון המזון, תהיה אנושה. השלכות הפגיעה בייצור החקלאי יתגלגלו לתעשיית המזון, שתספוג פגיעה באספקת חומרי הגלם בגידולי השדה. מדובר ב-10,000 טון תירס לתחמיץ (למאכל פרות) שאין אפשרות להחליפו בייבוא, 6,800 טון תירס מתוק שיוחלפו בייבוא, 11,600 טון ו-11,600 טון עגבניות לתעשייה שיוחלפו בייבוא מוצרים תעשייתיים.
אם לא די בכך, צפויה ירידה גם ביבולי המטעים: כ-84 אלף טון תפוחים ו-62 אלף טון פירות קיץ כמו דובדבן, אפרסק, נקטרינה ומשמש. את המחיר ירגישו לא רק החקלאים, אל גם הצרכנים בקיץ הקרוב.
לפי נתונים שהציג ליפקין בפני הוועדה, אזורי המרכז, השפלה וההר ואזור הנגב שמחוברים לרשת המים הארצית יקבלו מענה, גם אם לא מלא, לצורכי המים השונים. החשש המרכזי נוגע לאזורים שמנותקים מהרשת הארצית ואזורים שנסמכים על קידוחים, כמו חבל אילות, הערבה וכיכר סדום, שבהם התשתיות מיושנות. הגברת השימוש בתשתיות באזורים אלה צפויה להעמיק את אתגרי הספיקה והשאיבה.
המחסור במי גשמים יתגלגל גם לפגיעה במגדלי הצאן והבקר במרעה ובכוורות הדבורים, שנסמכים על מרעה טבעי. ענף הדבש ואספקת שירותי האבקה יתמודדו עם אתגר קיומי: הבצורת צפויה להוביל לתמותה של כ-50% מהדבורים שתוביל לפגיעה בכ-30% מהגידולים הדורשים שירותי האבקה – ירקות ופירות – ב-2026.
"מכיוון שעונת הגשמים הסתיימה, אין סיבה לחכות לסוף מאי עם ההכרזה על בצורת", אומר ל'דבר' מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן. "יש להכריז על בצורת בהקדם. אין מחלוקת באשר לגודל האירוע. יש דברים שחייבים להתחיל לעשות עכשיו. מבחינת המדינה עדיין לא קרה כלום ולחקלאים אין ודאות".
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) נחוש לקדם את מימוש התוכניות להקמת תשתיות מים שפירים בגליל העליון. שוסטר, שמכהן כיו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה לחקלאות, קרא למשרד החקלאות ולרשות המים למצוא פתרון מהיר, תוך ימים עד שבועות, לאישור השימוש החורג במים לחקלאות. בישיבת הוועדה בשבוע שעבר הנחה שוסטר את אגף התקציבים ומס רכוש לסכם עם משרד החקלאות בהקדם את ההכרזה על בצורת. "צריך להבטיח מענים לחקלאים בשל אי-גידול גידולי שדה והפגיעה במטעים. נבקש עדכון על המשמעות הסביבתית של ההחלטות וההשלכות על נושאי המזון, כוורות ומספוא. הוועדה מצפה להשלמות תקציב קרן הבצורת ודיון על הטמעת רכיב הבצורת בקנ"ט".
