משרד החינוך הנחה אתמול (שני) את מנהלי המחוזות להפחית משכר המורים שדיווחו מחלה מיום שישי ה-2 במאי – גם במידה והציגו אישורי מחלה, למעט בתנאים ספציפיים והחרגות. ההנחיה מגיעה בעקבות פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שקבע כי חלק מהמורים דיווחו ימי מחלה 'שאינם אותנטיים' באופן מאורגן הנחשב לשביתה לא חוקית, במחאה על הפחתות השכר במגזר הציבורי. הסתדרות המורים הביעה אף היא התנגדות לניכוי הגורף של ימי המחלה. עשרות מורים פנו באמצעות עו"ד למשרד החינוך בדרישה לבטל את ההנחיה בטענה כי אינה חוקית.
במכתב שנשלח על ידי סמנכ"לית משרד החינוך ומנהלת אגף כוח אדם בהוראה סוניה פרץ ומנהלת אגף בכיר תיאום משכורות תמר כהן למנהלי מחוזות משרד החינוך, נכתב: "הנכם מתבקשים להודיע למנהלי מוסדות החינוך (בתי ספר וגני ילדים) כי ההיעדרויות הנרחבות של עובדי ההוראה החל מיום 2.5.2025 בגין 'מחלה', הן בגדר היעדרות בשל שביתה וככאלה אינן מזכות בשכר. אשר על כן יש לדווח את ההיעדרות עובדי ההוראה בקוד 1099 ('היעדרות ללא שכר')".
המקרים שהוחרגו מכלל זה, הינם עובדי הוראה אשר יציגו אישורי מחלה שהונפקו טרם יום העצמאות המתייחסים לפרק הזמן הכולל גם את הימים הקודמים ליום העצמאות – כלומר אישורי מחלה שניתנו ברצף החל מה-30 באפריל (שנפל ביום רביעי). משרד החינוך לא הבהיר במכתבו עד איזה תאריך בכוונתו לנכות שכר לעובדים שהציגו ימי מחלה. אולם יש להניח שהכוונה היא לשבוע שבין ה-2 ל-9 במאי, בדגש על ימי השבוע הראשונים, שבמהלכם התפרסמו קריאות רבות של מורים ברשתות החברתיות למחות ולא להגיע לעבודה.
עובדים נוספים שהוחרגו מניכוי ימי המחלה הם מי שקיבלו אישורי מחלה שניתנו על ידי רופא לאחר ביקור ובכלל זה הגעה למתקן רפואי לצורך טיפול או בדיקה – ואישורי המחלה ניתנו במועד הטיפול או הביקור. כמו כן לא ינוכה שכר לעובדים שאישור המחלה שלהם ניתן על ידי רופא על רקע פרוצדורה רפואית במרפאה, מרפאת חוץ, בית חולים או מתקן רפואי אחר לרבות בגין אשפוז, ואישורים בגין היעדרות על רקע הריון, שמירת הריון, טיפולי פוריות וכו' בהתאם לחוק עבודת נשים.
מנגד הבהירו במשרד החינוך כי כלל האישורים שהונפקו בדיעבד, לאחר ההיעדרות (כולה או חלקה) – לא יוכרו כימי מחלה אלא כימי שביתה בגינם ינוכה שכר. כמו כן, הבהירו כי אישורי מחלה שהופקו ללא ביקור אצל רופא, גם אם הופקו ביום ההיעדרות – לא יוכרו כימי מחלה כלל. סעיף זה בעייתי בין היתר שכן מוקדם יותר השנה תוקן מנגנון הוצאת אישורי המחלה בחוק, כך שכיום מתאפשר להוציא אישורי מחלה (עד 4 ימים ברצף ועד 10 ימים בשנה) באופן אוטומטי מקופות החולים, ללא בדיקת רופא. המשרד הבהיר כי לא יתאפשר כלל לנצל 'ימי הצהרה' (כלומר ימי מחלה ללא אישור רפואי, המתאפשרים בשגרה במערכת החינוך) או כל אישור מסוג אחר.
מנהלי מוסדות החינוך, נדרשו לדווח ביחס למורים שנעדרו מעבודתם, ולצרף לכך את האישורים הרלוונטיים במערכות השכר של משרד החינוך עד יום ראשון ה-18 במאי. במשרד הבהירו כי ללא השלמת הדיווח כנדרש – שעות שלא ידווחו ירשמו כהיעדרות שאינה מזכה בשכר ולא ישולם בגינם שכר. בעקבות הנחייה זו, עובדי הוראה רבים קיבלו כבר הודעה במערכות השכר שלהם כי אישורי המחלה שהגישו 'אינם מוצדקים', ולפיכך לא יקבלו עבורם שכר.
יושבת ראש הסתדרות המורים יפה בן דויד פנתה למשרד החינוך במכתב היום ובו כתבה כי ההסתדרות מתנגדת לניכוי שכר גורף וחסר הבחנה מעובדי הוראה שדיווחו על היעדרות מחמת מחלה בימים הרלוונטיים. "אנו סבורים שיש לקיים בדיקה פרטנית ולבחון כל מקרה לגופו כדי לוודא שעובד הוראה שנעדר בשל מחלה אותנטית – לא ייפגע ולא יבוצע ניכוי שלא כדין משכרו" כתבה בר דויד. "בוודאי לא ייתכן מצב שלפיו גם במקרים שכן יוצגו אישורים רפואיים ספציפיים ייתכן שלא תוכר מחלה בטענה שהאישורים אינם אותנטיים".
עוד הדגישה בן דוד כי קיימים גם מקרים בהם עובדי הוראה נעדרים מעבודתם בשל מחלת ילד או הורה, שלא קיבלו מענה בהנחיות שפרסם המשרד. "אני דורשת שמשרד החינוך יעשה את כל מה שנדרש כך שיתאפשר לעובדי ההוראה לצרף אסמכתאות בדבר הזכאות הפרטנית שלהם לימי מחלה, וניכוי שכר כדין יבוצע אך ורק לאחר בדיקה פרטנית ועניינית של האסמכתאות שיוצגו על ידי עובדי ההוראה" סיכמה.
עשרות מורים כבר הגישו פניות למשרד החינוך בדרישה לביטול ההנחיה, בין היתר באמצעות עו"ד שאול אידה ועורכי דין נוספים. גם ארגון המורים הצהיר כי יעמיד סיוע משפטי לעובדי הוראה ששכרם ינוכה בימים בהם הצהירו ימי מחלה.
במכתב ששלח אידה לסמנכ"לית משרד החינוך בשם אחת המורות, ציין כי שהתה בחופשת מחלה אותנטית וכי היא מכחישה שהתחלתה או כי תעודת המחלה שהציגה הוצאה לצורך השתתפות במחאה. "מעבר לנדרש ולנושא דנן, יוער – שמרשתי תומכת בפה מלא במחאת המורים ששבתו באותו היום. על כן, גם אילו היו בנמצא התבטאויות פומביות מצידה המביעות תמיכה שלה במחאה, הרי שאין בכך כדי לאיין את תעודת המחלה הנ"ל" כתב עו"ד אידה.
לדבריו, הכללים אותם קבע משרד החינוך להכרה או אי הכרה בתעודות מחלה, אינם עומדים במבחן החוק והפסיקה. זאת משום שאין בסמכות משרד האוצר או הממונה על השכר באוצר לשלול באופן גורף את זכות העובדים לעשות שימוש בימי המחלה הצבורים שלהם, ככל שקיבלו אישורי מחלה והציגו אותם למעסיק כדין. במידה והמעסיק מפקפק בתעודת המחלה, הבהיר אידה, עליו לפעול בהתאם לתקנות דמי מחלה המאפשרת למעסיק לדרוש להעמיד את העובד לבדיקה רפואית – ככל שהתעודה לא ניתנה על ידי רופא קופת חולים.
בין היתר הזכיר פסיקה שניתנה לאחרונה, אשר קבעה אף היא כי במקרים חריגים ניתן להעמיד עובדת לבדיקת רופא מטעם המעסיק – אולם בכל מקרה אין לנכות לעובדים שכר ללא בדיקה שכזו. "האופן שבו בוחר המעסיק לנכות שכר באופן חד צדדי, ללא כל תימוכין חוקיים ומבלי לשמוע את צד העובדת, שומט את הקרקע מתחת ליחסי האמון בין הצדדים, ומעלה חשש כבד שמדובר בעונש קולקטיבי, תחת האשמת הקורבן בהשתתפות בצעדים ארגוניים".
"הנכן נדרשות לחזור בכן לאלתר מהאמור במכתבכן, למשוך אותו בחזרה, לשלם את שכרה של מרשתי כדין ולהימנע מכל ניכוי שכר והלנתו באופן בלתי חוקי" סיכם אידה והוסיף: "ככל שהחלטתכן תיוותר על כנה, מרשתי שומרת לעצמה את הזכות לנקוט בכל אמצעי העומד לרשותה, לרבות פנייה לערכאות".
ככל והסוגיה תגיע לפתחם של בתי הדין לעבודה, עשויות להיות לה השלכות רחבות על ההגנות הניתנות לעובדים המציגים אישורי מחלה בכלל, לרבות בשאלה באלו תנאים רשאי מעסיק להטיל ספק באישור מחלה, האם הוא רשאי לעשות כן בלא להעמיד את העובד לבדיקה מטעמו, והאם ישנם הבדלים בין ימי מחלה הניתנים על ידי רופא לעומת המנגנון האוטומטי של קופות החולים ובדיעבד לעומת ביום ההיעדרות עצמו.
