בעקבות עתירות ההסתדרות והאגודה לאיכות השלטון פסל בג"ץ אתמול (שני) את הדרך בה ביקשה הממשלה למנות את נציב שירות המדינה הבא, וקבע כי נדרש הליך תחרותי לאיוש המשרה.
דעת הרוב שהוביל הנשיא יצחק עמית ושאליה הצטרפה השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי ההליך שהציעה הממשלה (בניגוד לדעת היועצת המשפטית לממשלה), לפיו יוצע מועמד יחיד על ידי ראש הממשלה אשר ייבחן על ידי וועדת מינויים – אינו מספק. זאת משום שאינו כולל ערובות מספקות לשמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד ולבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית. עוד הבהיר בג"ץ כי אין מקום לפרקטיקה לפיה הדרג הפוליטי קובע ומשנה כראות עיניו את מנגנון המינוי על פי שיקולים שאינם גלויים לציבור.
הנשיא עמית הדגיש בפסק הדין כי העובדה שהממשלה מוסמכת למנות את הנציב בפטור ממכרז, אין משמעה כי נתון לה שיקול דעת בלתי-מוגבל או פטור מכללי המשפט המינהלי. לדבריו, חוק המינויים בכללותו נועד להבטיח את המקצועיות והממלכתיות של השירות הציבורי, שהוא א-פוליטי במהותו, ולמנוע מינוי נושאי משרה משיקולים פסולים כגון שייכות מפלגתית או קרבה אישית. חשיבות זו מתחדדת לגבי נציב שירות המדינה, שהוא שומר סף עצמאי הנדרש לפעול נגד זליגת שיקולים פוליטיים לתוך השירות הציבורי.
הנשיא טען כי מאז פסק הדין לפני 14 שנים בו נמנע בית המשפט להתערב באופן מינוי הנציב, חלו שינויי נסיבות משמעותיים: בין היתר עלייה משמעותית בהיקף המינויים הפטורים ממכרז בשירות הציבורי המגבירה את החשיבות שבמינוי נציב בעל כישורים שבכוחו להתניע שינויים בשירות הציבורי גם בניגוד לאינטרסים הפוליטיים של נבחרי ציבור. הנשיא טען כי בעוד שבעבר נעשו מינויים פוליטיים במסתרים, כיום נעשים הדברים בראש חוצות על ידי גורמים בממשלה. עובדה זו מחזקת עוד יותר את הצורך בהגנה על אופיו העצמאי והא-פוליטי של הנציב.
עוד הדגיש הנשיא כי לפי הפסיקה, שיקולים 'פוליטיים-רעיוניים' שנוגעים לתפיסת עולמו של המועמד עלולים ליצור מתח בין הצרכים הפוליטיים של הגורם הממנה ובין הצרכים הממלכתיים של הציבור. מכל מקום, הודגש כי הממשלה בתשובתה לבית הדין ממילא לא הבהירה מהי אותה 'מדיניות' רעיונית שהממשלה מבקשת לקדם באמצעות הנציב.
המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, סבר בדעת המיעוט שכתב שיש לדחות את העתירות, וכי לבג"ץ אין עילה להתערב בהחלטות הממשלה בנושא זה. לדבריו, קשה לקבוע כי קיימת חובה חוקית למנות את הנציב בהליך תחרותי, שכן החוק קובע פטור מפורש מחובת מכרז תחרותי.
לשיטתו של המשנה לנשיא, שיקולים בדמות קרבה רעיונית-מקצועית בין הממשלה לנציב הינם שיקולים לגיטימיים (לצד שיקולים חשובים נוספים לגביהם ועדת המינויים נותנת מענה הולם), התואמים את תכלית החוק הפוטר את המינוי לתפקיד. סולברג התווכח בדעת המיעוט עם הנשיא עמית וטען כי האחרון תופס את משרת הנציב כמשרה המסתכמת כמעט רק ב'שמירת סף', אולם זו אינה מתיישבת עם האופן בו המחוקק פטר אותה ממכרז.
