"הממשלה צריכה לראות בחברה הערבית שותפה לתהליך", אמר פיראס בדחי, ראש עיריית כפר קרע, בכנס 'בוחרים בריאות, בונים שותפות' שנערך אתמול (שלישי) בחיפה ועסק בפערי הבריאות בחברה הערבית ובתוכנית המערכתית לצמצומם, בנוכחות אנשי מערכת הבריאות, השלטון המקומי, ארגוני החברה האזרחית ואנשי ממשל. "צריך להפעיל לחץ פוליטי חזק להקצאת משאבים ותקציבים. אנו צריכים להתאגד כמנהיגים לליווי תוכניות, לגיוס משאבים ולבניית תשתיות. בכפר קרע יש 540 רופאים. צריך להקים בתי חולים בגליל או בוואדי ערה".
מוחמד עבד אל-רחמאן, מנהל מחוז צפון בקופת חולים מאוחדת, התנגד וטען כי הבסיס הוא גיוס כוח אדם איכותי לעבודה בקהילה. בדחי טען שקופות החולים אינן עושות מספיק כדי לשלב אנשי מקצוע ערביים במערכת.
"הבריאות בחברה הערבית לא מדוברת מספיק", אמר חסאן טוואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית. "יש נתיבים. השינוי יגיע כשהחברה הערבית תדרוש. אי אפשר לפתור את בעיות הבריאות לבד. שיתוף פעולה בין כל הגורמים יביא את הפתרון. צריך לחשוב איך מתמרצים את השינוי. 40% מהעובדים במערכת הבריאות ערבים, אך אין לנו ייצוג מספיק בדרג מקבלי החלטות".
שר הבריאות אוריאל בוסו אמר בכנס כי פערי בריאות הם אתגר מתמשך שמערכת הבריאות לא יכולה להתעלם ממנו. "לא מספיקות הצהרות, צריך גם תקציבים ועבודה יומיומית בשטח. האתגר הוא מוסרי וחברתי ודורש תשובה נחרצת. החזון הוא ליצור שינוי תרבותי, להפוך את הבריאות לנחלת הכלל. זו אינה פריווילגיה אלא הזכות לחיים בכבוד".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן-טוב, אמר כי התוכנית החדשה אינה עוד תוכנית חומש. "התוכנית נועדה לגעת בשורשי המערכת, במנגנוני קביעת ההחלטות. התוכנית מתאימה את עצמה למבנה של המערכת, לעבודה עם קופות החולים ועם בתי החולים".
ד"ר נור עבד אלהאדי שחברי, ראש מטה יישום תוכנית הבריאות בחברה הערבית, הציגה את התוכנית ואת הישגיה. כחלק מהתוכנית, ששולבה בתוכנית החומש תקאדום, הוקמו 22 יחידות בריאות ברשויות מקומיות. הוקמו תשתיות מקדמות בריאות ב-19 רשויות דרוזיות וב-10 רשויות ערביות. התוכנית, המקיפה גם את הדרוזים, הצ'רקסים, הבדואים ותושבי מזרח ירושלים, תוקצבה ב-730 מיליון שקלים, אך גם היא קוצצה ב-15% כחלק מהקיצוץ בתקציב המדינה.
החלק האחרון של הכנס עסק בשותפות הערבית-יהודית במערכת הבריאות. איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי כלכלי במשרד הבריאות הציגה את פעולת המשרד לאחר 7 באוקטובר, החל מאיגרות השר, שהעלו על נס את השותפות לאור משימת הצלת החיים, וכלה בצוותי התערבות מיידיים והתערבויות לטווח ארוך.
"זה היה בשמחת תורה, ברוב הצוותים הכוננים היו ערבים", אמר ד"ר נעים אבו פריחה, יו"ר אגודת הרופאים הערבים בנגב. "אנחנו עדיין בפוסט טראומה. המצב היום לא טוב. התחושה הכללית בחברה הערבית היא של משטר צבאי מתחת לרדאר".
פרופ' נחמן אש, יו"ר הוועד המנהל של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, אמר כי אינו מופתע מעוצמת המשבר, אלא מעמידות המערכת ויכולתה להכיל את המשבר ולהמשיך לספק מענה רפואי. אש הדגיש את תפקידה של המנהיגות בבניית השותפות, "מרמת השר ועד מנהלת המרפאה", כדי להתמודד עם משבר האמון. הוא הוסיף כי היכולת לקיים שיח, לאפשר לדבר על המצוקות והכאבים ולתת טיפול מהיר ומיטבי במשברים נקודתיים יכולים למתן את עוצמת המשבר.
"יש לעבוד בזמן השגרה על התשתית", אמרה ד"ר ח'וזיימה ח'מאיסי מקופת חולים כללית, "ולא רק בנקודות המשבר".
