"אני מרוויח שכר מאוד נמוך ומעליב", מספר ל'דבר' מדריך במסגרת שיקומית (שמו שמור במערכת). "אני אוהב מאוד את העבודה שלי, אני לא רוצה לעשות שום דבר אחר, אבל אני עובד במשרה מלאה ולא יכול לסגור את החודש". הוא מספר שכדי להרוויח מספיק, הוא נאלץ להשלים הכנסה במשלוחים בזמנו הפנוי. "יש לי אישה וילד קטן, אני חייב להביא הביתה שכר שמאפשר לחיות".

יוכי צ'יבוטרו, יו"ר עמותת 'עוצמה', המייצגת את מתמודדי הנפש בישראל ואת משפחותיהם, הסבירה את חשיבות עבודתם של מדריכי השיקום, בהקמת שדולה למענם בכנסת אתמול (שלישי): "אלה אנשים שעושים עבודת קודש, אנחנו צריכים אותם ומדינת ישראל צריכה אותם. אנחנו, המתמודדים ומשפחותיהם, דורשים מממשלת ישראל למצוא דרך להשיב לעבודה את אלה שפרשו, ותומכים באופן מלא בדרישותיהם לשכר ראוי, הכשרות, תנאי העסקה מתגמלים ועוד. על משרד הבריאות והאוצר להבטיח את כל אלה. גורל מתמודדי הנפש בישראל מונח על הכף".

המשתתפים באירוע הקמת השדולה. מדריך שיקום: "יש לי אישה וילד קטן, אני חייב להביא הביתה שכר שמאפשר לחיות" (צילום: צוות השדולה)

יו"ר השדולה, ח"כ עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): "זכויות המדריכים קשורות קשר בל ינותק לזכויות המשוקמים. זה עניין של צדק, לא של צדקה".

ערן כהן, יו"ר איגוד מדריכי השיקום, פירט בפני חברי הכנסת את הקשיים העולים בעבודה הקשה והלא מתגמלת. "השכר של המדריכים הוא שכר משפיל. מלבד זה אין להם אופק תעסוקתי. אלה אנשים שעובדים עם האנשים הכי מוחלשים בחברה שבאים לעבוד בזה בגלל מסירות נפש, ומדיניות הממשלה היא שאנשים שמגיעים לעבוד ממסירות נפש לא זכאים לשכר הולם. אנחנו נפגשים עם מתמודדים יום יום, אמורים לתת להם תקווה. אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה אם לנו אין תקווה לסגור את החודש". כהן סיים את דבריו בבקשה מחברי הכנסת להכניס את מקצוע מדריכי השיקום לחוק נכי נפש בקהילה, ובבקשה ממדריכי השיקום להצטרף לאיגוד העובדים.

שרון מזרחי, מדריכת שיקום כבר יותר מעשור: "אנחנו מציבים את חזון שיפור מעמד המדריכים על השולחן. הביצוע בידיים שלנו, הקמת התארגנות עובדים, לא עוד הזנחה של השכר שלנו, של תנאי העסקה ירודים, של יחס מזלזל ממעסיקים. קוראים לנו מלאכים ועובדי קודש. ולא סתם. אנחנו משקיעים מעצמנו כל כך הרבה זמן, הקשבה, סבלנות למען מקבלי השירות שלנו והיום אנחנו דורשים לקבל את ההכרה שהייתה אמורה להגיע לנו החל מהרגע הראשון.

שרון מזרחי (מימין) בהקמת השדולה בכנסת. "אנחנו רוצים איגוד עובדים יציג כדי שיוכל לסייע לנו להשיג את מבוקשנו אל מול הרשויות והמפעילים" (צילום: הדס יום טוב)

"אנחנו מבקשים שכר הולם, כדי שהעבודה לא תהיה עוד בת חלוף, שהיא תהפוך למקצוע עם הדרכה והכשרות שוטפות כדי שתמיד נוכל להיטיב ולשפר את איכות השירות. אנחנו רוצים איגוד עובדים יציג כדי שיוכל לסייע לנו להשיג את מבוקשנו אל מול הרשויות והמפעילים".

מדריכי השיקום הם הבסיס לטיפול בקהילה באנשים עם מוגבלות נפשית במסגרות שיקומיות ובסל שיקום הניתן בבית המטופל, והם חלק בלתי נפרד ממגמת המעבר לטיפול באנשים עם מוגבלות בקהילה וסגירת מוסדות סגורים, שאימץ משרד הרווחה בשנים האחרונות. אולם מדריכי השיקום נמצאים בחסר בשל תנאי עבודה ירודים ושכר נמוך, ובעקבות המחסור, שירותים רק הולכים ונסגרים.

מדריכי שיקום הם האחראים, יחד עם עובדים סוציאליים מתאמי טיפול, על ליווי והדרכה של משתקמים בניהול אורח חיים עצמאי ושילובם בקהילה ובחברה. הם פועלים מכוח חוק שיקום נכי נפש בקהילה, שנחקק בשנת 2000, ושואף לשקם חלק ניכר ממתמודדי הנפש בתוך הקהילה והחברה, ולא במוסדות סגורים. כחלק מהשיקום בקהילה, המדריך השיקומי הוא איש הצוות שבא במגע הקרוב ביותר עם המשתקם, ער לכל שינוי במצבו, צרכיו ומצוקתו, ומשמש גם מתווך בין המשתקם לשאר המערכת הקהילתית והטיפולית.

חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות וחוק שיקום נכי נפש בקהילה מחייבים את משרדי הרווחה והבריאות לתת שירותי רווחה, בריאות ושיקום לאנשים עם מוגבלות במסגרת קהילתית, אולם על פי מכון המידע והמחקר של הכנסת, רק כשליש מהאנשים עם מוגבלות בישראל קיבלו ב-2024 שירות בקהילה ממשרד הרווחה, ורק כשליש מנכי הנפש בישראל קיבלו שירות ממשרד הבריאות. על פי הערכת מבקר המדינה, כ-900 אלף איש יזדקקו לטיפול נפשי או רגשי בעקבות המלחמה.