את האנרגיות החיוביות והחיוך של יהלי שושני אי אפשר לפספס. המתעמלת הצעירה עשתה השנה קפיצת מדרגה מרשימה ביכולותיה, במיוחד בתרגיל הקרקע. היא זכתה במדליית זהב בתחרות יוקרתית שנערכה בגרמניה, והוסיפה זכייה במדליית כסף בגביע העולם באוסייק, קרואטיה.

התחרות בקרואטיה הייתה עבור שושני ומשפחתה סגירת מעגל אישית ומרגשת. סבתא רבא שלה, יהודית שושני, נולדה וחייתה בשכונה היהודית באוסייק. היא עלתה לישראל לפני מלחמת העולם השנייה, אך בני משפחתה נשארו שם — הוריה נרצחו בשואה, ואחיה הצטרף לשורות הפרטיזנים ונהרג במהלך הלחימה בנאצים. "זה היה מאוד מרגש להיות שם," מספרת שושני ל'דבר'. "המלון שלנו היה ממש קרוב למקום שבו הם גרו, והרגשתי שבאיזשהו אופן היא הייתה שם איתי".

הסבתא יהודית: חלוצה, אחות וראשת מועצה

יהודית שושני נולדה ב-1917, ובגיל 18 עלתה לארץ ישראל יחד עם חבריה מתנועת השומר הצעיר. בשנתה הראשונה בארץ התגוררה בקיבוץ שער העמקים, ולאחר שנה מצאה אהבה והתחתנה עם אלכסנדר שושני — שומר יערות וחבר בארגון השומר של אלכסנדר זייד, אשר פעל לשמירה ולהגנה על היישוב היהודי בעמק יזרעאל.

הזוג הצעיר נדד בלא פחות מ-17 יישובים ברחבי הארץ, עד שב-1948 הצטרפו ליישוב רמת ישי. שנתיים לאחר מכן, יהודית, אחות במקצועה, סייעה בקליטתן של כ-100 משפחות עולים שהצטרפו ליישוב, ושם מצאה יחד עם משפחתה בית קבע. ב-1962, בזכות ההערכה הרבה שזכתה לה על עבודתה ומעורבותה הציבורית, נבחרה יהודית פה אחד לכהן כראשת המועצה והפכה לאישה הראשונה בתפקיד זה בישראל.

הנכד שלה, עירד שושני, אביה של יהלי, מספר שהיא הייתה סבתא לא שגרתית. "היא הייתה מצד אחד בעלת חזות חזקה וקשוחה, ומצד שני אחות היישוב שטיפלה בכולם עם לב רחב ונתינה גדולה לחברה. יהודית הייתה סבתא טובה וחמה שלקחה את כל הנכדים בשנת המצווה שלהם לטיול שורשים בארץ הולדתה קרואטיה".

תרגיל לצלילי "חי" באולם התחרות הצמוד לאנדרטה לזכרי יהודי העיר

לפני תחילת התחרות סיירה המשלחת הישראלית באוסייק, ויהלי שושני גילתה בצירוף מקרים מפתיע אנדרטה לזכר יהודי אוסייק שנספו בשואה, ממש ליד אולם ההתעמלות שבו התקיימה התחרות. עם תחושת שליחות עמוקה ומוטיבציה אישית יוצאת דופן, עלתה שושני לתרגיל הקרקע, כשברקע מתנגנים שני שירים שבחרה אימה. "עליתי לתרגיל עם המוזיקה של 'חי' ו'עולה עולה' . זה היה חשוב לי מאוד, להראות שאנחנו כאן. אף אחד לא ימחוק אותנו, ואנחנו נמשיך להתקיים ולהיות".

את שלב המוקדמות בתרגיל הקרקע, סיימה במקום הראשון עם ציון מרשים של 13.400 נקודות. בגמר ביצעה שוב את אותו תרגיל, אך הפעם קיבלה ציון מעט נמוך יותר של 13.300 נקודות, שהעניק לה את המקום השני בתחרות ומדליה ראשונה בקריירה בסבב גביע העולם.

"הגעתי לתחרות בלי הרבה ציפיות", היא מספרת. "התמקדתי בלתת את המיטב במכשירים שהתחריתי בהם. דווקא במוקדמות ביצעתי את התרגיל טוב יותר. המעמד בגמר היה מלחיץ יותר מהרגיל וקצת התרגשתי, זה שיבש אותי בהתחלה, אבל לאט לאט התאפסתי".

"זאת הייתה סגירת מעגל מרגשת בשבילי", מספרת שושני. "אחרי כל מה שהדור שלהם עבר – אנחנו עדיין פה היום. אני שמחה שיש לי הזדמנות להופיע ולייצג את ישראל ברחבי העולם, במיוחד במקומות שיהודים גורשו מהם ונרצחו בהם. לצערי, גם היום יש הרבה מקומות בעולם שבהם אנחנו כיהודים לא רצויים. התרגשתי לייצג את המדינה, ולשמח את המשפחה ואת העם שלי".

ילדות במשפחה ספורטיבית

שושני, בת 16, במקור מקיבוץ שריד בעמק יזרעאל. את דרכה בענף ההתעמלות החלה כבר בגיל שבע בחוג בגבעת אלה. "אימא שלי פשוט רשמה אותי לחוג בשביל ההנאה, ולאט לאט זה התפתח. הייתי ילדה מאוד מעופפת – באתי ליהנות ולעשות גלגלונים כמו בחצר בבית. לאט לאט זה הפך למשהו קבוע. בגיל תשע זכיתי במקום השני בתחרות קרב-רב". בגיל 11 החליטה משפחתה לעבור לפתח תקווה, וכעת היא חלק ממועדון בני הרצליה.

שושני היא לא היחידה במשפחתה עם אהבה לעולם הספורט והריקוד. "אחותי הגדולה רוני היא רקדנית מצטיינת בצבא ורוקדת בלהקת המחול הקיבוצית, ואחותי התאומה אנה הייתה בהתעמלות אומנותית, ועכשיו היא רקדנית בלט. אחי הקטן יונתן עוסק בכדורסל, כדורגל וכדורמים".

שושני מספרת שאהבתן של שלוש האחיות לריקוד הייתה הדבר שמחבר אותן מגיל מאוד צעיר, והאהבה הזאת גם בולטת בחיבור שלה לתרגיל הקרקע. "כשהיינו קטנות כל הזמן היינו רוקדות בבית, ונורא אהבנו לרקוד ביחד. הן המשיכו עם הריקוד, ואני הלכתי למשהו קצת אחר. אנחנו מאוד קרובות, מבלות הרבה אחת עם השנייה, ואנחנו מאוד תומכות אחת בשנייה".

האהבה שלה ושל אחיותיה למוזיקה ולריקוד הופכת את תרגיל הקרקע למקום שבו היא מצליחה לבטא את עצמה בצורה הטובה ביותר. זה התרגיל שמראה את שמחת החיים והחיוביות המתפרצת ממנה. "אני חושבת שהקרקע מראה את האופי שלי. אני מאוד שמחה, אני אוהבת לרקוד ולהופיע, אני אוהבת להראות ולהציג את עצמי. אני אוהבת את זה, זה עושה לי טוב, זה נותן לי אנרגיות, וגם רואים את זה. גם באלמנטים זה נותן לי את היציבות ואת החוזק שיש בי, כמו במוזיקה. זה ממש משפיע על כל התרגיל".

השיא: מדליית זהב בגרמניה

בסוף מרץ, שבועיים לפני התחרות בקרואטיה, זכתה שושני במדליית הזהב בתחרות שנערכה בשטוטגרט, גרמניה. "לא היו לי ציפיות, זאת הייתה התחרות הראשונה לעונה בחו"ל, ובאתי באמת בראש הכי שקט שאפשר. באתי לעשות את שלי, לא חשבתי אם יש לי סיכוי או אין לי סיכוי למדליה. התחרינו בתחרות הקבוצתית והתמקדתי בזה".

הנבחרת, שכללה את ליהיא רז (א.ס. רמת השרון), יהלי שושני, רוני שמאי (בני הרצליה) ואלמוג לייזרוביץ (א.ס. רמת השרון), סיימה את התחרות במקום החמישי. התחרות הקבוצתית הייתה גם שלב המוקדמות בתחרות היחידים. שושני עלתה לגמר תרגיל הקרקע, והמתעמלת האולימפית ליהיא רז עלתה לגמר קפיצות ומקבילים. "אנחנו עובדות קשה לשפר את הקבוצתי. השנה אנחנו קבוצה נורא חזקה, ואני מקווה שאנחנו נצליח להמשיך להשתפר בהמשך".

בגמר תרגיל הקרקע זכתה שושני במדליית הזהב הראשונה בקריירת הבוגרים, עם ציון של 13.300 נקודות. "זאת הייתה תחושה מטורפת. באותו רגע אפילו קצת לא האמנתי שזה מה שקרה. קלטתי לאט לאט ומאוד התרגשתי".

בניגוד לתחרויות האחרות, במהלך טקס הפודיום בתחרות בגרמניה לא נערך בטקס השמעת ההמנונים הלאומיים. חלוקת המדליות התקיימה לשני מכשירים במקביל, ושושני עמדה בראש הפודיום ביחד עם מתעמל איטלקי שזכה במכשיר המתח. "פשוט עמדתי וקיבלתי את המדליה. אני רק בת 16 ומאמינה שזאת רק ההתחלה. עכשיו אני עוד יותר רוצה לעשות את זה – להגיע לתחרות, לעמוד על הפודיום, להניף את הדגל ולשמוע את ההמנון בכמה שיותר מקומות בעולם".

לצד ההישגים הנפלאים של שושני בתרגיל הקרקע, היא מכוונת להמשיך להשתפר גם במכשירים הנוספים בקרב רב. "אני מתחרה בקרב רב, ואני תמיד נותנת את המאה אחוז שלי ומשקיעה בכל המכשירים אותו דבר. בתחרות בשטוטגרט פחות הלך לי בקרב רב, ובשאר המכשירים חוץ מהקרקע, אבל אני חושבת שבגביע העולם שיפרתי נורא את הציונים בשלושת המכשירים שהתחריתי בהם. הקרב רב נורא חשוב לי, אני מאמינה שאני גם אצליח בו, ועם הזמן אני אהיה יותר יציבה וחזקה בקרב רב".

המטרה הבאה של שושני היא אליפות אירופה, שתיערך בסוף החודש בגרמניה. "זו תחרות נורא חשובה, ואני מקווה להמשיך להשתפר גם בהמשך השנה. יש תחרויות גביע העולם ואליפות העולם, והמטרה בסוף היא להגיע לאולימפיאדה בלוס אנג'לס ב-2028".

את הצלחתה שושני מייחסת בין היתר למאמנים שלה רוני רבינוביץ' ואלכס שטילוב שעובדים ומשקיעים בה ללא סוף, לאגודה שלה בני הרצליה, לאיגוד ההתעמלות, ולקרן פלצ'יק שתומכים בה לאורך כל הדרך.