הפגנות ועצרות למען השבת החטופים מתקיימות הערב (שבת) ברחבי הארץ, במוקדים שונים מצפון עד דרום. בתל אביב מתקיימת העצרת מרכזית בכיכר החטופים ברחוב שאול המלך, משם תצא צעדה לצומת בגין וקפלן, ליד הכניסה לקריה.
משה אור, אחיו של החטוף אבינתן אור, אמר כי "צריך לומר את זה בקול רם וברור – המלחמה הזו לא מחזירה את החטופים. היא מסכנת אותם. היא מרחיקה את הרגע שבו הם יחזרו. והאחריות – יש לה כתובת: ראש הממשלה בנימין נתניהו וחבורתו. נכשלתם ב-7 באוקטובר, ואתם ממשיכים להיכשל כל יום כבר שנה וחצי. די, קחו אחריות, תתפטרו. כמו ראשי מערכת הביטחון – גם אתם צריכים לפנות את מקומכם. זו לא אמירה פוליטית. זו אמירה ערכית שטוענת 'נכשלתם – קחו אחריות ולכל הפחות תתפטרו'".
יפעת הימן, אמה של ענבר הימן שנחטפה ונרצחה בשבי: "ב-7 באוקטובר ענברי עבדה כמתנדבת כהלפרית במסיבת הנובה", סיפרה אמה. "כשמתחילה מתקפת המחבלים, היא נסה על נפשה במשך שעות רבות. מחבלים יורים עליה וחוטפים אותה לעזה".
"ביום שישי ב-15 בדצמבר 23', אחרי הדלקת נרות, קיבלנו את הידיעה המרה. ענברי נרצחה, והיא עדין מוחזקת חטופה בעזה. ישבנו שבעה בלי הלוויה, אבל הספק עדין מכרסם בי. אולי זה ישמע מוזר, אבל אני מרגישה אותה כל הזמן לידי".
היא אמרה בכאב: "אני כבר לא אלווה אותך לחופה עם שמלת כלה כמו שחלמתי, אני רק מחכה שתבואי ואוכל לנשק את הארון. אני לא יכולה להיות בטוחה שענברי לא בין החיים, אני חייבת לראות אותה כאן בשביל לוודא מה מצבה. ענברי שלי, כמעט 590 ימים שאני מחכה לך ואת עדיין לא פה. אין לי קבר לעלות אליו, אין לי איפה להדליק נר אין לי איפה להניח פרח.
עפרי חגי, אחייניתם של החטופים ג׳ודי ויינשטיין חגי וגדי חגי: "הם היו זוג מיוחד ומעורר השראה. הייתה שם אהבה יוצאת דופן, זוגיות, חברות ושותפות, ומעל הכל הייתה המשפחה שלהם שהם כל כך אהבו", שיתפה. "ב-7 באוקטובר, גדי וג'ודי יצאו כהרגלם מדי בוקר לטייל בשדות של ניר עוז שכל כך אהבו, ומשם לא חזרו. מחבלים על אופנועים רצחו אותם וחטפו אותם לעזה, והם שם עד היום".
שורדת השבי מייה שם, סיפרה על ההכנות שעשו המחבלים לפני ששוחררה: ״באו לצלם אותי, הם קיבלו הוראה שאראה טוב, שהעולם לא יחשוד חלילה בשטניות שלהם. אבל השיער שלי היה גוש אחד של קשרים. אז אחד החוטפים התקרב אליי עם מספריים כדי לחתוך לי את השיער".
באשר לטריגרים שהיא חווה מאז שוחררה מהשבי, אמרה שם: "מאז, בכל פעם שאני רואה מספריים, בכל התעסקות בשיער שלי, חוזר אליי הרגע ההוא, הגוף שלי רועד בלי שליטה ואני מתקשה לנשום. לא עוזרת העובדה שאני חופשיה, עדיין מתנפלת עליי האימה. התקפי חרדה הם חלק מחיי השבים כתוצאה מהגיהינום שעברנו, הם חלק מאיתנו והם מחיר כבד מאוד".
ברחובות הפגינו כמה מאות בני אדם בצומת פארק המדע בעיר, גם נגד הממשלה והתארכות המלחמה. אחד הרכבים עצר וניסה להתעמת עם המפגינים.
״לאחר שמדינה שלמה צפתה בהתרגשות בשחרורו של שורד השבי עידן אלכסנדר, משפחות החטופים קוראות לעם ישראל כולו – מכל הגוונים, המגזרים והקהילות – להתכנס במוצאי שבת בעצרת המרכזית בכיכר החטופים. נעמוד יחד, נצביע ברגליים ונקרא למקבלי ההחלטות: העם מבקש את החזרת החטופים – מעל הכל, עכשיו. החזרתו של עידן מוכרחה להוות פתח להסכם שיביא להשבת כל 58 החטופים — החיים לשיקום, והחללים לקבורה ראויה. הזמן אוזל, העולם צופה, וההיסטוריה לא תשכח. יש רק דרך אחת – נחזיר. נקום״.
