מאסרו של ראש מכינת בני ציון, יובל כאהן, יידחה בחודש לפחות, לפי החלטת בית המשפט העליון. השופטים החליטו על הדחייה בעקבות ערעור סנגוריו של כאהן, שנידון בחושד שעבר בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לשבע שנות מאסר בגין גרימת מוות ברשלנות של עשרה מחניכיו באסון המכינה בנחל צפית.
לטענת עורכי דינו, למרות האשמות החמורות, העונש שנפסק לו כבד מדי, והם כופרים הן בסעיף ההרשעה – גרימת מוות ברשלנות, והן במאסר שנגזר ממנו. הם דרשו לעכב תחילת המאסר אחרי 5 ביוני, המועד האחרון שבו יוכלו לערער. נוסף על כך, דרשו מבית המשפט לאפשר הארכה נוספת עד אמצע ספטמבר כדי להגיש ערעור מנומק, מה שעלול לדחות את המאסר בחודשים רבים נוספים.
שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר, שעתיד לדון בערעור, קבע דיון בנושא ב-18 ביוני ודחה את תחילת ריצוי העונש של כאהן לכל המוקדם ל-3 ביולי. כאהן והרכז השני שהורשע, אביב ברדיצ'ב, היו אמורים להתחיל לרצות את מאסרם עוד שבועיים. אם בית המשפט העליון יחליט להמשיך לדון בערעור, תחילת המאסר תידחה. נכון להיום, עורכי דינו של ברדיצ'ב, שנגזר עליו אותו גזר הדין, לא הגישו ערעור, והוא צפוי להתחיל לרצות את עונשו במועד.
בחמש וחצי השנים שבהן התנהל המשפט כאהן עמד בתוקף על כך שאינו נושא באחריות פלילית לאסון. גם לאחר שבית המשפט מצא אותו אשם בכך שלא מנע את הטיול חרף עשרות התרעות ואזהרות, וביום הטיול 'נעלם ונאלם', כלשון פסק הדין, ולא פיקח עליו – דרש שעונשו יוגבל לעבודות שירות בלבד.
"חובות של מנהל מכינה להכיר לפרטי פרטים מה מיקומה ותוכניות הקבוצה נגזרות בראש ובראשונה מאחריותו לחיי אדם וככלל הן גוברות על כל שיקול אחר", קבע השופט יובל ליברדו. לפי תפיסתו, לשני הרכזים הייתה אחריות שווה, גם אם שונה באופייה מתוקף תפקידיהם בטיול, והוא החליט לגזור עליהם עונש שווה. "יובל עצמו לא הכניס פיזית את הקבוצה אל תוך ערוץ נחל צפית כמו אביב, אך ניתן לומר שבמחדליו הוא אישר את הכניסה לתוך הנחל".
בנוסח גזר הדין, ליברדו ציין את דבריו של כאהן עצמו על כך שאם משהו יקרה הוא זה שיישב בכלא. "נטילת האחריות הפלילית שלו היא בגדר קליפה ריקה שמחליפה אחריות אמיתית", כתב ליברדו. "העמדה של באי כוחו של הנאשם לא לבקש אפילו יום אחד של מאסר היא אי-לקיחת אחריות".
הודעת דחיית המאסר התקבלה בכעס רב אצל הורי הנערות והנער שנהרגו. "יובל כאהן המנהיג ה'דגול' רק מנסה לדחות ולדחות", אמרה רותם בר שלום, אימה של אילן ז"ל. בר שלום והורים נוספים דרשו מפרקליטות המדינה לעתור בעצמה נגד הכרעת הדין וגזר הדין, בטענה שאלו הקלו על המורשעים. "לדחות את הדיונים, את ההכרעה, את גזר הדין, את ביצוע גזר הדין. רק את הטיול הוא לא דחה. המאמצים שלו לדחות רק מלמדים שהוא לא חושב שהוא אשם במותם של הבת שלי ושל עוד תשעה ילדים ורק מוכיחים שהוא לא למד כלום".
הורה נוסף: "יותר מהדחייה, מאכזב אותנו שהפרקליטות עוד לא החליטה אם להגיש ערעור. אנחנו דורשים שיוגש ערעור על ההרשעה המקלה ועל העונש הלא ראוי. דרשנו פגישה עם פרקליט המדינה ולמרות הלחץ – אין תגובה או רצון לפגוש אותנו. מביש".
