פסטיבל מדרום ייפתח היום (שני) באופקים ויימשך כשלושה ימים. העיר מציינת 70 שנים להקמתה ושנה וחצי לאסון הגדול שפקד אותה ואת המדינה ב-7 באוקטובר. "הפסטיבל מזמין את המבקרים להשתתף בעתיד שמתהווה לנגד עינינו", אומרת ל'דבר' נואית זכאי, מנהלת הפסטיבל בשמונה השנים האחרונות. "העיר צפויה להכפיל את שטחה בשנים הקרובות, וזאת הזדמנות להקדיש רגע לתהות באשר לזהותה המתהווה של אופקים".

לדבריה, אחד מההיבטים החשובים של חוסן לאומי וקהילתי הוא היכולת לצמוח מתוך הכאב והטראומה. "מתוך השבר והמכאוב שמלווים כל אחד ואחת מאיתנו בשגרה, בתוך תהליך ההחלמה האישית והקהילתית, אנחנו מנסים לדמיין עתיד טוב יותר".

זכאי היא ראש מסלול ניהול תרבות במחלקה לתרבות יצירה והפקה במכללת ספיר. "הפסטיבל הוקם לפני 15 שנים ומאז הוא מתקיים מדי שנה, כולל בקורונה ובשנת המלחמה. הפסטיבל מוציא את הסטודנטים מגדרות המכללה ומאפשר להם להתערות במה שקורה באזור, ליזום ולהיות שותפים לעשייה התרבותית. הפסטיבל הוא הגדול והמשמעותי בפרויקטים שעושה המכללה".

הפסטיבל הוא גם פרויקט הגמר של הסטודנטים. "זה חיובי לכל הצדדים, כי לסטודנטים נוספת לרקורד הפקה של פסטיבל, והעיר זוכה בהפקה. היא שותפה מהיום הראשון וכל ראשי האגפים בעיר מעורבים בו".

הסטודנטים פועלים בעיר כל השנה, מבצעים עבודות חקר ופועלים עם התושבים בקביעות. "זה מאפשר להם להתנסות בשנת לימודים שלמה של יצירת פסטיבל אומנות שקשור במקום ובקהילה. ממש אקטיביזם תרבותי שקשור במקום".

לאורך השנה הם פועלים בכיתת לימוד באופקים. "פעם בשבוע הסטודנטים מגיעים ליום עבודה במרכז הצעירים, חוקרים ולומדים את העיר, המאפיינים שלה, הצרכים שלה, ובכל שנה יוצאים לתחקיר חדש, כי הסטודנטים מתחלפים". מתוך התחקירים נוצרים שיתופי הפעולה.

אחד הפרויקטים המעניינים השנה הוא פרופורמנס שעושות עדילי ליברמן וענת איזנבר שנקרא "אופקים של מעלה 1+1". "זה מופע מדהים שמשלב בין בדיה למציאות". המבקרים עולים על מיניבוס שאוסף אותם ויוצא לסיור באופקים. "זה לכאורה סיור נדל"ניסטי, הסטודנטיות הן מעין מתווכות-על שמסבירות על הנכסים שיש היום באופקים ושיהיו בעתיד".

הסיור עובר בין הנקודות בעיר ובמהלכן מסבירות ה"מתווכות" על העיר והמבנים. "הסיור מסתיים בקומה 11 של אחד הבניינים החדשים בעיר, בתצפית על השכונות שייבנו בה, ובעצם על העתיד. בדירת פנטהאוז מרשימה שמתנתקת מאופקים הישנה ונותנת מבט על העתיד".

פרויקט נוסף שיוצג בפסטיבל הוא "פרויקט האימהות" של הכוריאוגרפית והאקטיביסטית דניאל גליה-קינד. "הפרויקט נולד בעקבות השנה וחצי האחרונות ומה שאופקים עברה", מסבירה זכאי. "לקראת הפסטיבל, נשות אופקים הוזמנו להשתתף בפרויקט ארצי ביוזמת גליה-קינד, ובמהלכו סיפורי האמהות הפכו לטקסט בימתי ולריקוד".

אופקים ממוקמת 24 קילומטרים צפון-מערבית לבאר שבע. ייסדו אותה 400 עולים ממרוקו ותוניסיה ששוכנו בה במעברת צריפים, פחונים ואזבסטונים באפריל 1955. שנה אחר כך הצטרפו 150 משפחות של יהודים ממצרים, חלקם קראים. "אופקים נבנתה מקהילות והייתה במשך שנים יישוב מאוד קטן", אומרת זכאי. "מי שהכיר אותה בראשיתה או אפילו בתחילת שנות ה-2000 כשקלטה עולים מברית המועצות לשעבר, לא יכיר אותה היום, ובעוד כמה שנים היא בכלל תהיה עיר גדולה. אנחנו מנצלים את תקופת המעבר הזאת לנסות ולשמר זיכרונות של הקהילות וההוויה שעדיין יש במרכזים הישנים של העיר, אם בפרלמנטים השונים של העיר ואם במפגשים של הנשים בעיר".

הפסטיבל התקיים בשנה שעברה, חצי שנה אחרי 7 באוקטובר, בשכונת משעול הגפן שהותקפה. "המטרה הייתה להתעסק הרבה בזיכרון ואיך הוא הופך גמיש ומי מעצב אותו. השנה החלטנו בצורה מודעת לא לשים את הזיכרון במרכז, אבל ברור שאי אפשר להתעלם ממנו. אין אחד שישן באופקים בלי להתעורר בלילה".

השנה בחרו להסתכל קדימה. "אופקים נמצאת בצמיחה גדולה. היא הכפילה את עצמה והיום היא מונה יותר מ-40 אלף תושבים ועוד תגדל. הסלוגן של העיר הוא 'אופקים – עיר של אנשים' וזה מדויק. החיבור והחום האנושי מאפיין אותה. השינויים שהיא צפויה לעבור ישפיעו על האופי של העיר. נצטרך לחשוב איך יוצרים קהילות בעיר שכבר לא מכירים בה את כולם".

הפסטיבל יימשך שלושה ימים ויתפרש על פני העיר כולה. בערב השני תתקיים הופעה של דריה מוסנזון בגן הידידות, ובערב האחרון מופע "משדרות למרקש" של המוזיקאי אור אוליאל שיארח את הזמרת "הודיה".

פרטים וכרטיסים באתר הפסטיבל