למעלה מ-15 שנים משפחתו של סיסאי בקלה ממתינה לעלייה במחנה בגונדר, והבוקר (שלישי) השתתף בקלה בדיון בוועדת העלייה והקליטה בנוגע להמשך העלייה מאתיופיה, "אני ממתין כבר יותר ל-15 שנים לעלייה לישראל", אמר בקלה בעברית קולחת, דרך שידור בזום. "אני נמצא ברשימות הממתינים, הבטיחו לי שאעלה לישראל, אבל עד היום ההבטחה לא מומשה. אני לא מצליח להבין את הפרוצדורה, איך בישראל קובעים למי מותר לעלות ולמי לא? אם מדינת ישראל מאמינה בקיבוץ גלויות בצורה אמיתית היא צריכה לאפשר לכולנו לעלות לארץ כמו שאנחנו חולמים".
אולם, למרות המצב בשטח, התעקש אפרים נגוסה, נציג משרד העלייה והקליטה שהשתתף בדיון, לטעון כי השר, שלא נכח בדיון, מחויב לנושא, "לשר העלייה והקליטה אופיר סופר חשוב מאוד להעלות את הממתינים באתיופיה לישראל בהתאם להחלטות של ועדת קנאפו", אמר נגוסה, "השר מנסה למצוא פתרון כולל של הבעיה ולגייס לכך את הרוב הפוליטי הנדרש. מנסים להעלות לישראל כמה שיותר ממתינים ולא להסתפק רק בעלייה של בודדים מדיי מספר חודשים".
רק בשבוע שעבר, התפייט שר העלייה והקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית) על חשיבותה של העלייה מאתיופיה לסיפור הציוני, ״בעליית יהודי אתיופיה יש משהו ייחודי", אמר סופר בטקס הזיכרון ליהודים שנספו בסודן בדרכם מאתיופיה לישראל. "שימור המסורת, הכמיהה לציון, והמסע שמזכיר את יציאת מצרים. אין דוגמה מרגשת יותר לקיבוץ גלויות כמו עם ישראל, ואין סיפור עלייה מעורר השראה כמו זה של קהילת יהודי אתיופיה". בעוד המילים עצמן מרגשות ונכונות, בפועל המשך עלייתם של אלפים הממתינים באתיופיה נעצר בזמן כהונתו בתפקיד.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה), ביקש להבין לאשורו את מצב העניינים בנוגע להמשך העלייה מאתיופיה, נוכח העדר התקציב הייעודי בתקציבי המשרד ונוכח העובדה שעברה כמעט שנה מפרסום מסקנות ועדת כנפו, אך דבר לא התקדם. קריב, שהחליף זה מכבר את ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) בתפקיד, מיקד את הדיון בשתיים מתוך שלוש הקבוצות המחכות לעלייה באתיופיה: אלו הזכאים לעלייה מכוח חוק השבות, קבוצה שעומדת על זכויותיה רק בשנים האחרונות, וממוקמת בעיקר באזור טיגראי וקבוצת של 1,226 ממתינים אשר המדינה הכירה בזכאותם לעלייה כחלק מעליית 'צור ישראל2', ונשארו באתיופיה משום שמולאה המכסה. את ההעמקה בעתידה של הקבוצה הגדולה מבחינה מספרית, הממתינים בגונדר ואדיס אבבה, שזכאותם כלל לא נבדקה בידי ישראל, השאיר קריב להמשך הדיונים.
כזכור, ועדת כנפו מונתה באוגוסט 2023 בידי השר סופר בניסיון להביא הצעה להמשך היחס של מדינת ישראל לעלייה והממתינים באתיופיה. מסקנות הוועדה התנסחו כך: חלופה ראשונה היא מעבר לבדיקת זכאות לעלייה על פי חוק השבות בלבד. החלופה השנייה, לצד ועדת החריגים לזכאי חוק השבות תושלם החלטת הממשלה 713 עם עלייתם של 1,226 הממתינים. החלופה השלישית היא עלייה של כ-6,000 איש, כלומר מימוש וסיום של החלטה 716, לטענת מחברי ההצעה. לפי ההחלטה מ-2015, בהתאם למסורת שהתפתחה באתיופיה של הורשת היהדות מהאב, ייחשבו מי שאביהם יהודי זרע ישראל. בחלופה הרביעית, שאף חבר בוועדה לא תמך בה, מוצע לבדוק את את שורשי כל הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה, וההערכה היא כי יממשו את זכותם כ-10,500 ממתינים.
בדיון עלו וצפו הבעיות המלוות את העלייה מאתיופיה בשנים האחרונות, חידלון הטיפול של המדינה עם הבקשות לעלייה – כאשר ישנה רק אשת מקצוע אחת הרשות האוכלוסין וההגירה הבוחנת ועונה לבקשות מאתיופיה; חוסר עקביות של המשרדים הממשלתיים בנוגע למספרי הממתינים, הזכאים לעלייה מכוח חוק השבות ואפילו במספר הזכאים לעלייה שאותם המדינה בחנה במסגרת 'צור ישראל'. היו"ר קריב הפגין סבלנות למחסור בנתונים, אך קבע, "הוועדה רואה בחומרה את העובדה שאין התקדמות ממשית בעלייה ארצה של הממתינים באתיופיה".
