"קרוב ל-22 תחנות פנו אליי ואמרו שהן הולכות להיסגר, כי אינן יכולות לעמוד בזה. גם בבני ברק, גם באלעד" אמר כפיר בן זינו מהתאגדות נהגי המוניות, בהתייחסו לתופעת ה"דרייברים". לדבריו, "פשוט לא שווה להם להעסיק נהגים, כי הכול שם דרייברים. הענף הזה עומד להיכחד תוך עשר, חמש עשרה שנים אם לא יטפלו בזה".

זינו אמר את הדברים האלו אתמול (שלישי) בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שעסק במה שהפך לאחד הביטויים הבולטים ביותר של ההון השחור בישראל בשנים האחרונות. ה"דרייברים", או "נהגים לא מוכרים", הם תופעה ותיקה שצברה תאוצה בשנים האחרונות. מדובר בנהגים, על פי רוב מהציבור החרדי, שפועלים בפועל כמוניות או אפילו כמוניות שירות, וזאת מבלי פיקוח ומבלי לשלם מס. בשל אי תשלום המס וההימנעות מההוצאות והנהלים הכרוכים בנהיגה במונית מוסדרת, הדרייברים מסוגלים להציע מחירים זולים משמעותית – ובכך להעביר לקוחות רבים ולפגוע בפרנסתם של נהגי המוניות.

התופעה מגלמת העלמת מס בהיקפים נרחבים: על פי חלק מההערכות בוועדה, יתכן שמדובר בכ-3 מיליארד שקלים בשנה. היות שמדובר בנהיגה לא מפוקחת, הדרייברים לא עומדים בשום תקן, לא מחזיקים בביטוח מתאים, לא נתונים לפיקוח מבחינת כמות שעות הנסיעה והעירנות שלהם, ופעמים רבות גם משלים את חברות הביטוח שלהם לגבי מצב הרכב שבו הם נוהגים.

מטבע הדברים, לא ניתן לדעת באופן מדויק את מספרם של הדרייברים, אולם ההערכות בדיון בוועדה נעו סביב ה-35 אלף. "הם לא מפחדים, יש להם קבוצות וואטסאפ, הם מפיצים בלי בושה מספרים ושירותים" אמר מצליח שבתאי מארגון נהגי המוניות. לדבריו, התופעה קיימת מזה 13 שנים, והמשטרה אינה עושה כמעט דבר.

"העברתי מידע ומספרים לאגף מודיעין של רשות המסים במשך שישה חודשים", סיפר שבתאי. "אולי שמעתם, היו כמה פשיטות. אבל זו טיפה בים. במשרד התחבורה יש בסך הכול 3 פקחים, בכל מדינת ישראל, על 35 אלף דרייברים".

לא ברור מי אחראי

נהגי המוניות חזרו וטענו בשיחה כי משרד התחבורה, רשות המסים והמשטרה מפנים אותם מגוף אחד לשני. בהמשך הדיון, התייחסו הגופים השונים לנושא, והודו שאכן לא היה ברור מי אחראי עליו.

לדברי זהר גולן, יו״ר ארגון נהגי המוניות בפורום העצמאיים בהסתדרות מדובר בתופעה שקשה לאמוד אותה, "למרות הפשיטה של רשות המיסים, אף אחד לא מדבר פה על העניין הפלילי – יש פה עבירה על החוק כי לפי התקנות כתוב במפורש למי מותר להסיע בשכר. בדיקה של רשות המיסים זה חשוב אבל איפה האכיפה של רשויות החוק, חסר את המערך הזה והמדינה חייבת לדכא את התופעה הזו. מי שרוצה להסיע בשכר שיעבור את התהליך שהמדינה עצמה קבעה כמו קורסים והשתלמויות ואז שיסיע מי שהוא רוצה. די לזנב בנו מאחורי הגב ובמקביל לדרוש מנהגי המוניות לעמוד בכללים. יש פה עניין פלילי מובהק ולא מדברים על זה״.

דובר המשטרה אבנר גוס הודה שהמשטרה מכירה את הבעיה, "אבל מתעדפת את כוח האדם שלה כל הזמן, אז התיעדוף נוטה לעבירות שמסכנות חייי אדם, כמו נהיגה בטלפון ונהיגה בשיכרות". גוס הוסיף שמודבר בתופעה שמאוד קשה לאכוף: "הקושי הראייתי מורכב. הממשלה מאפשרת נסיעה שיתופית, כל אזרח יכול להגיד שיש השתתפות בהוצאות".

גוס התייחס בדבריו לחוקי הנסיעה המשותפת שנחקקו בתקופת ממשלת בנט-לפיד. חוקים אלו מאפשרים להסיע נוסע נוסף, גם בדמי השתתפות על הדלק, כדי לצמצם את מספר הרכבים על הכביש. החקיקה נועדה להקל על האזרח, אך בפועל היא מאפשרת לנהגים לתאם גרסאות מראש עם נוסעיהם, ולהציג אותם כנוסעים משותפים ולא כלקוחות.

"דפקו על דלתנו לפני כמה חודשים והחלטנו שכחלק מהמלחמה בהון השחור, אנחנו צריכים להיכנס לזה", אמר נציג רשות המסים בדיון, "אבל זה לוקח זמן". בנקודה זו קטעה אותו ח"כ שלי מירון מ'יש עתיד': "תתקשר היום לדרייבר, תזמין אותו ותעניש", ומתחה ביקורת על העיכוב בטיפול בתופעה.

עדן ביטקובר, מנהל ברשות המסים, תיאר מבצע רחב היקף שהתנהל ביום שלישי שעבר נגד הדרייברים. "מה עשיתם?" הגיבה ח"כ מירון, "יש מספרים, יש דאטה? בוועדות מקובל להביא מידע". ביטקובר הודה שבשלב זה אין לו מידע מדויק, משום שטרם הוגשו כתבי אישום.

יו"ר הוועדה דוד ביטן אמר שאינו מוכן לקיים דיון נוסף בטרם יובא בפניו מידע רלוונטי יותר, ויחלו ניסיונות אכיפה מעשיים. "צריך להגביר את האכיפה, אם צריך עוד כוח אדם תגדילו את כוח האדם. לדעתי כדאי להוסיף גם קנסות מינהליים, לא רק הליך משפטי".