חן סגי בליך (41), שעובדת עם הנוער במועצה האזורית מטה אשר, הבחינה בהתגברות מקרים של התנהגות מינית לא הולמת ופגיעה מינית מאז שפרצה המלחמה. "באחד המקרים נערים הדביקו פרצופים של נערות לתמונות עירום בעזרת בינה מלאכותית, והפיצו את התמונות", היא מספרת ל'דבר'. כדי להתמודד עם התופעה, היא פנתה לארגון 'נקודת מפגש'.

חן סגי בליך. "הילדים מחפשים את מי לשאול, אז הם נפתחים" (צילום: אלבום פרטי)

צוותי 'נקודת מפגש' מחנכים למיניות בריאה דרך סדרות של מפגשים עם ילדים ובני נוער, ועם המבוגרים הסובבים אותם – הורים וצוותים חינוכיים. לארגון פעילות ענפה במרחב הכפרי. סגי בליך, רכזת תוכנית להב"ה (למען הנוער בסיכון במרחב הכפרי) במטה אשר, הכירה את הארגון מפעילותו במועצה בשנים קודמות, והזמינה אותו להגיע שוב בגלל ריבוי מקרי הפגיעה ובניסיון למנוע את הישנותם. "יש לנו רכזת מומחית בנושא במועצה", היא אומרת, "אבל בעומס כזה הרגשנו שצריך עוד סיוע". כעת הארגון פועל בארבעה מתוך 32 יישובי המועצה.

שמונה מיישובי מטה אשר פונו בזמן המלחמה, וגם היתר סבלו קשות מהגזרה הצפונית של המלחמה. טל קפלן (32), מנכ"ל 'נקודת מפגש' בחמש השנים האחרונות, מעיד כמו סגי בליך על עלייה בהתנהגויות מיניות לא הולמות של נוער במלחמה, ומדגיש את חומרת המצב ביישובי הגבול: "המלחמה משפיעה על כולם, אבל זה מורגש יותר בקרב הילדים ובני הנוער שחיים בגבול הצפוני והדרומי".

קפלן נותן דוגמאות להתנהגויות שבהן הוא ומדריכי הארגון נתקלו: "בנים שמורידים מכנסיים זה לזה, שזורקים הערות מיניות אחד לשני או לצוות החינוכי – כל אלו הן תגובות נורמליות למציאות לא נורמלית. במציאות שבה נחצים הגבולות שוב ושוב, רק טבעי שהילדים יחצו את הגבולות בעצמם. אנחנו רואים ילדים בכיתה ד'-ה' שמתנהגים כמו בני נוער בז'-ח', ובני נוער בז'-ח' שמתנהגים כמו תיכוניסטים".

הנתונים מאמתים את דבריהם של קפלן וסגי בליך. המועצה לשלום הילד דיווחה לפני כחודשיים על עלייה של 80% במספר עבירות המין שנחקרו בידי חוקרי ילדים, זאת בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. האגודה להגנת הילד דיווחה בדצמבר 2024 ש-77% מהפניות שהיא מקבלת הן על פגיעות מיניות, ו-41.6% מתוך הפגיעות המיניות הן של ילדים כלפי ילדים אחרים.

סגי בליך מסבירה שלשכבות גיל שונות מתקיימות פעילות מותאמת נפרדת. לשכבות ה'-ו' יש מפגשים העוסקים במניעת התנהגויות מיניות לא הולמות, והסבר על מיניות בריאה. לשכבות א'-ג' נערכים מפגשים לקראת הקיץ על מוגנות, שמתמקדים בין היתר במסר 'הגוף שלי ברשותי'.

כל תהליך חינוכי נמשך שלושה-ארבעה מפגשים, שנערכים בנפרד לבנים ולבנות. קפלן: "המטרה היא מצד אחד להכיר בסקרנות, שהיא טבעית לחלוטין – התפתחות הגוף, נשיקה ראשונה, כמובן בהתאם לגיל. ומצד שני, לעמוד על גבולות ברורים של מותר ואסור. הצורך לדעת הוא הגיוני, אך הוא לא צריך להוביל לפגיעה בי או באחרים". סגי בליך מוסיפה: "הילדים מחפשים את מי לשאול, אז הם נפתחים".

טל קפלן. "רואים ילדים בד'-ה' שמתנהגים כמו בני נוער בז'-ח', ובני נוער בז'-ח' שמתנהגים כמו תיכוניסטים" (צילום: אלבום פרטי)

המפגשים גם מסייעים לאתר ילדים שזקוקים למענה נוסף. "ברגע שהגבולות מוטמעים וההתנהגויות המיניות הלא מותאמות מופחתות", מסביר קפלן, "ניתן לראות בבירור מי הילד או הילדה שהצבת הגבולות לא מספיקה להם, וצריכים מענה טיפולי".

מדריכי 'נקודת מפגש' עורכים מפגשים גם עם המבוגרים שנוכחים בחיי הילדים – ההורים והצוותים החינוכיים. נערכים מפגשים משותפים למבוגרים עם הילדים, או נפרדים, בהתאם לצורך. במפגשים הנפרדים, קפלן אומר, "אנחנו מנסים להבהיר להורים שהילדים שלהם נורמליים". המפגשים המשותפים להורים וילדים מסייעים להתניע שיחה הורית על מיניות: "ההורים והילדים מסכימים אחד עם השני על מה מדברים ומה לא".

לגבי העבודה עם צוותים חינוכיים, קפלן מדגיש את הצורך שלהם בכלים להתמודדות עם המקרים שהם נתקלים בהם. "ברור שישלחו הביתה נער שמרביץ במועדון, אבל זה פחות ברור כשנער מוריד מכנסיים לנער אחר או מספר בדיחות גסות. אז אנחנו נותנים לצוות החינוכי סט של מקרים ותגובות, שיהיה להם עם מה לעבוד". הצוותים החינוכיים גם יכולים לשאוב השראה מהדרך שבה מדריכי הארגון מדברים עם הילדים: "מצפייה במפגש ניתן להבין איך נראית שיחה על הנושאים האלו".