מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ספג קיצוץ של כ-40% מתקציבו בשנים 2023–2024, כך עדכן סגן ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה, רן כהן, את ועדת העבודה והרווחה בדיון שנערך היום (רביעי) בנושא בטיחות עובדים. "למינהל הבטיחות חסרים היום בשטח 150 מפקחים. יש לנו היום 78–79 מפקחים", אמר, והוסיף כי הקיצוץ פגע ביכולת המשרד לאפשר שעות נוספות למפקחים הקיימים וכן בתקציב הרכבים עבור המפקחים בשטח.

לדבריו, ב-2023 פורסמו 38 משרות למפקחים, שלא כולן אוישו, ואילו ב-2024 פורסמו רק 5. "כרגע יש לנו כ-30 תקנים לא מאוישים, שרובם לא ניתנים לפרסום בגלל ענייני תקציב – מוקפאים. בפועל מפרסמים 3–4 בכל פעם, אחרי מאבקים, וכך גם לגבי רכבים. אם מפקח פורש – בכלל לא ברור מאליו שאפשר לפרסם גם את המשרה שלו.

הקיצוצים בתקציב לא פסחו עלינו, וגם ב-2025 יש קיצוץ נוסף, למרות שפעילות המשק מתאוששת וצריך יותר מפקחים", אמר. לדבריו, על רקע כוונת הממשלה להגדיל באופן משמעותי את היקף העובדים הזרים בישראל, קיבלו יחידות ממשלה אחרות תוספות תקנים – אך לא מינהל הבטיחות. לטענתו, ב-2025 חלה עלייה במספר צווי הבטיחות: "אבל זה כמו לרוקן את האוקיינוס בכפית. כדי לבצע אכיפה יעילה צריך יותר משאבים".

ח"כ עאידה תומא סלימאן (קרדיט: דוברות הכנסת – עדינה ולמן)

"למרות הירידה בפעילות המשק, אנחנו רואים שב-2025 אנחנו מגיעים למספרי הרוגים שדומים לאלו שטרם המלחמה", אמרה עו"ד דיאנה בארון מ"קו לעובד". דו"ח קו לעובד לשנה שעברה מנה, לדבריה, 69 הרוגים בתאונות עבודה – מהם 37 בענף הבניין, וזאת על אף שפעילות הענף הצטמצמה עקב המלחמה. "למרות הירידה בפעילות המשק, היה שיעור של 1.5 הרוגים לכל 100,000 עובדים, שזה פי שניים מהממוצע באיחוד האירופי. הפתרונות נמצאים בידי המדינה. ועדות מומחים כבר הצביעו עליהם – החל מהקמת רשות בטיחות לאומית, הקמת מאגר נתונים ממשלתי שהציבור יוכל להסתמך עליו, ולא על מאגר של קו לעובד שהיא עמותה פרטית, הגברת הפיקוח, הענישה, כתבי האישום. מצאנו שההליכים המשפטיים שכן קורים הם מאוד ארוכים, וגם בסופם על פי רוב אין עונשי מאסר, גם כשהוכחה רשלנות".

כהן התייחס להקמת רשות בטיחות שהומלצה בעבר ואמר כי הנושא מקודם בימים אלה. "אין התנגדות של האוצר או אף גורם אחר להקמת הרשות, אבל זה דורש עבודת הידוק של חלק מהדברים שהוועדה הבין-משרדית המליצה עליהם. זה לא תלוי רק בנו – אבל אני מניח שב-2026 תהיה בשורה".

מ"מ יו"ר הוועדה ויוזמת הדיון, ח"כ עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל), אמרה: "הוועדה עוקבת כל השנים אחרי התחום של בטיחות בעבודה. אנחנו שומעים על הרבה דברים שקורים, אבל נדמה לא אחת שבשטח הדברים לא מתקדמים ולא מביאים לתוצאה הרצויה, ובינתיים אנשים יוצאים להרוויח את לחמם ומאבדים את חייהם, או חוזרים עם פציעות ונכויות קשות. אחת הסיבות שאני מחויבת לנושא הזה היא שאני בת של עובד בניין שהיה צריך לחיות 25 שנים במצב בריאותי קשה בגלל תאונת עבודה. אני יודעת איך זה משפיע על משפחה". סלימאן מתחה ביקורת חריפה על הקיצוצים בתקציב מינהל הבטיחות.

רועי ויינשטיין, מארגון מפעילי העגורנים, אמר: "שמים כל הזמן את מספר ההרוגים מול העיניים – ועל הפצועים לא מדברים. אבל צריך לדעת ולהבין שהפציעות עולות מעל 4 מיליארד בשנה לביטוח הלאומי. פועל שלא בטוח במקור הפרנסה שלו כמעט תמיד יסכן את עצמו, הוא לא יעז להפסיק את העבודה ולהסתכן בפגיעה בפרנסה ולפעמים גם בפגיעה אישית בגלל בעיות של בטיחות. לכן כל עוד לא נקשור ביטחון תעסוקתי בבטיחות – המצב לא ישתנה. אנחנו מגיעים לכל הדיונים, יושבים ושומעים כבר שנים איך כל אחד אומר למי הוא מחכה ובמה הוא עסוק. מחכים לכולם שיתחילו לעבוד ביחד".

אביתר חנן, מההסתדרות החדשה, הוסיף: "מדברים כל הזמן על מספרי עובדים – אבל לא על שמות, וככה זה עובר ליד האוזן וממשיכים הלאה. בדו"ח לצמצום תאונות עבודה כתוב שיש 80,000 מקומות עבודה שצריכים להיות מפוקחים – אבל אין שום התייחסות לנושא של כוח אדם. שמענו כאן שיש 78 מפקחים, והמשמעות היא מפקח על כל 1,000 מקומות עבודה ויותר. ברור לכולם שזה לא ישים. צריך שתהיה הרתעה בפועל".