שעת בוקר ביום חול, וברחובה הראשי של נצרת, רחוב פאולוס השישי, שתיים מכל שלוש חנויות סגורות. בתי הקפה ריקים. עובדי העירייה חזרו לעבוד בתחילת השבוע, אך הם לא קיבלו משכורת מאז ינואר. "עוד מעט עיד אל אדחא, ואנשים בלי משכורת ארבעה חודשים", אומר דחיל חאמד, גמלאי של העירייה. גמלאית אחרת אומרת בחיוך מריר, "מסתדרים, חיים מקצבת ביטוח לאומי של בעלי".

תושבי נצרת לכודים בין הפשיעה הגואה ובין קריסת העירייה. ברכת "בוקר טוב" נאמרת בשמחה, שמתחלפת בשקט כאשר נשאלים "מה שלומכם?", חאמד ממהר להסביר כי "אנשים מפחדים לדבר".

"מה יעשה אדם שאין לו חמצן?" הוא תוהה. "הרבה אנשים מספרים לי שהבנקים לא מאפשרים הלוואות, סגרו את הברזים. אנשים פונים לשוק האפור". הוא מצביע על החנויות ממול, שנסגרו כי לא יכלו לעמוד בתשלום דמי החסות. ליד אחת החנויות יושב אדם נכה. "הם ירו לו בשתי הרגליים, כי לא שילם בזמן".

בשוק שקט מעיק. החנויות סגורות, למעט בודדות שבעליהם מקפידים לבוא, "כדי לעשות משהו ביום", אומר חאמד. "יש הרבה אלימות. הכסף הגדול הולך לדמי חסות", אומר חאמד. "איך אדם ילך למסעדה או לשתות, במצב שיכולים לירות בו בגלל טעות בזיהוי?"

הכיכר לפני כנסיית הבשורה האורתודוכסית ריקה. "בימים רגילים, המקום הומה תיירים", מקונן חאמד. שלושה צליינים בודדים נכנסים לכנסיה. בדרך הצליינים השוממת עומדות ערימות אשפה בקרן הרחוב. ליד בית הקברות המוסלמי גבהה האשפה לכדי גבעה קטנה. על קיר סמוך כתמי פיח, שרידים לשריפת אשפה.

על-פי דו"ח ועדת החקירה של משרד הפנים, תפח הגרעון בשנות כהונתו של עלי סאלם כראש עיר מ-52.9 מיליון שקלים ל-238.2 מיליון שקלים. בשנת 2024 שילמה העירייה באיחור ניכר את שכר עובדיה. השנה, כאמור, העובדים לא קיבלו משכורת מאז ינואר.

ליד כיכר שיהאב א-דין, 'כיכר המריבה', יושב ח'אלד עטיה, יו"ר ועד עובדי העירייה לשעבר, בבית קפה קטן. הוא מתוסכל מהתנהלות הרשויות, שהעובדים והתושבים משלמים עליה את המחיר. "איפה משרד הפנים? צריך לפטר את כולם בעירייה מהראש ועד הבסיס".

"אנחנו לא רוצים היכל תרבות", אומר חאמד, "אנו רוצים שירותים בסיסיים, כמו לנקות את האשפה, רק להחזיר את הרכבת למסילה".

בית הדין לעבודה: 70% מכל הכנסה עתידית של העירייה תופנה לשכר לעובדים

לאחר דיון טעון שהתקיים ב-19 במאי, יום שני האחרון, בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בעקבות תביעת ההסתדרות לתשלום שכרם של העובדים, הורתה השופטת אורית פזי יעקבס לעירייה כי 70% מכל הכנסה עתידית שלה ייצבעו לטובת תשלום שכר לעובדים ואילו 30% בלבד ישמשו ליתר השירותים החיוניים.

יש לציין כי מתווה זה צפוי לתת מענה לשכר העתידי של העובדים, אך לא לשכר שלא שולם בגין חודשים פברואר עד אפריל. את חובות העירייה לעובדיה בגין חודשים אלו, הובהר בדיון, תוכל לשלם רק בכפוף לקבלת הלוואה מהבנקים או סיוע ישיר מהמדינה.

בדיון הבהירה העירייה כי היא מתקשה לקבל הלוואות מהבנקים בשל חובותיה הכבדים. השופטת פז יעקבס הורתה לעירייה למצות בהקדם האפשרי את מהלכיה מול הבנקים במטרה לקבל הלוואה, אך הוסיפה כי על העירייה לעדכן את המדינה בנדון. "ככל שהעירייה תודיע למדינה כי לא עלה בידה לקבל הלוואה מהבנקים, תבחן המדינה באיזה אופן היא יכולה לסייע לעירייה על מנת שזו תוכל לשלם את שכר עובדיה ואת גמלאות גמלאיה", כתבה פזי יעקבס.