מערכת Airbnb המכילה דירות מסתור, בינה מלאכותית המתרגמת מניפולציות וחושפת גזלייטינג, אפליקציה המזהה מצבי אלימות ומזעיקה עזרה וסימולטור לנוער לתרגול מערכת יחסים בריאה וזיהוי נורות אדומות – אלו הם רק חלק מ-31 סטארט-אפים טכנולוגיים, המוקדשים כולם לביטחון נשים ולמניעת אלימות במשפחה, שהומצאו ופותחו במהלך 24 שעות רצופות במסגרת האקתון מיכל סלה, שנערך בשבוע שעבר בירושלים.

עמותת 'פורום מיכל סלה', פועלת כבר שש שנים להעלאת מודעות ולמניעת אלימות כלפי נשים באמצעות פתרונות טכנולוגיים, פעילות פרלמנטרית, הסברה וקידום מדיניות. הפורום הוקם לזכרה של מיכל סלה ז"ל, שנרצחה בביתה בדקירות סכין על ידי בן זוגה אלירן מלול באוקטובר 2019, מול בתם הפעוטה. הפורום הוקם על ידי אחותה של סלה, לילי בן עמי, המנהיגה אותו עד היום.

זו השנה השישית שהפורום מקיים את ההאקתון ביום הולדתה של סלה ז"ל. מדובר בתחרות ארצית של פיתוחים טכנולוגיים, המבקש לגייס את מיטב המוחות מעולמות ההיי-טק למטרה אחת: להציל את מיכל סלה הבאה.

להאקתון הנוכחי, המתקיים בשיתוף רשות החדשנות ומרכז פרס לשלום ולחדשנות, נרשמו 608 יזמים ויזמיות, הומצאו 114 רעיונות לטכנולוגיות לביטחון נשים, הורכבו 31 צוותי פיתוח עם 162 חברים ולקחו בו חלק 35 חברות בתעשייה, ארבעה משרדי ממשלה, 66 מומחים ומומחיות בתחומים שונים שסייעו למשתתפים ועוד 39 שופטות ושופטים.

במשך 24 שעות רצופות, ישבו 35 צוותי סטארט-אפים ויותר מ-200 מתכנתים ומומחים מכל רחבי הארץ בבניין רשות החדשנות בירושלים, ועבדו מסביב לשעון. במבוך חדרים מתפתל מזכוכית נוצרו מעגלים מעגלים, בתוכם גברים ונשים מכל הסוגים והמינים סביב שולחנות עמוסים במחשבים ניידים, סקיצות, רעיונות, שיחות קודחות אל תוך הלילה וקרטוני פיצה ריקים. מדענית חלל שוחחה עם ניצב משטרה בדימוס, גבר חרדי שאחותו נרצחה בידי בן זוגה שוחח עם מדענית בינה מלאכותית של גוגל, מפתח מערכת הבחירות של הכנסת שוחח עם מנהלת מקלטים לנשים נפגעות מהרווחה – הכול בשביל למנוע את הרצח הבא.

"אין היום דרך להגן על ילדים מפני אלימות"

את הצוות של התעשייה האווירית מובילה לימור (41), אם לשלושה מפתח תקווה, אלגוריתמיקאית וחוקרת AI. "הבאתי לפה את כל המשרד", היא צוחקת, "ברגע ששמענו על ההאקתון ידעתי שאני אהיה כאן וכולם הלכו אחריי כדי לפתח את הצעד הבא בהגנה על נשים וילדים באלימות".

לימור נחשפה ל'פורום מיכל סלה' כשפנתה אליו לפני מספר שנים במסגרת ליווי חברה טובה שהתמודדה עם אלימות במשפחה. במסגרת הטיפול, החברה נעזרה בלחצן המצוקה שהציע הפורום, מה שסייע לה לצאת מביתה ולהרגיש שוב ביטחון. כך, היא מתארת, הבינה מחווייתה שפתרונות טכנולוגיים יכולים לסייע לקורבנות אלימות, ושעם מחשבה יצירתית של אנשי מקצוע כמותה – הם יכולים לסייע אף יותר.

"מהליווי הצמוד של אותה חברה, הבנתי שהדבר שהיה הכי קשה זה הילדים. הם חסרי ישע, אין להם שום הגנה, וזה גם מה שסגר אותה בתוך הבית – היא העדיפה לא לצאת לעבודה כדי לא להשאיר את הילדים איתו לבד, והיא העדיפה גם לא להתגרש כדי שהם לא ייפגעו כשהם אצלו במשמורת. הבנתי שאין היום דרך להגן על ילדים מפני אלימות, בבית או במסגרות – מקרים שאנחנו לצערי שומעים עליהם יותר ויותר, ושאחד החסמים הגדולים הוא המשפטי והקושי להוכיח, במיוחד אם מדובר בילדים קטנים".

מאז, לצד עבודה ציבורית בהתנדבות שמבצעת לימור עם המועצה לשלום הילד ושדולת הנשים בניסיון לקדם חוקים להגנה על ילדים, מוחה הקודח החל לעבוד גם על יצירת פתרון טכנולוגי, המבוסס על אחת מהמערכות שכבר פותחה בתעשייה האווירית, ולקחה בה חלק. "לקחנו את המערכת הקיימת, שאמורה להתריע על מצבים של חוסר ריכוז ועייפות אצל טייסים, ואנחנו עובדים על ללמד אותה להבין מצבים של אלימות ולהגיב. במקרה של אלימות אפשר יהיה להתקין את האפליקציה על הטלפון והיא תדע לזהות טונים, מילים מסוימות, שיח מתוח וגם קולות ותגובות שמעידים על תקיפה פיזית ולהגיב בהתאם. ממתן משוב, תרגילי הרגעה ושליטה בכעסים והפנייה לסיוע במקרים קלים יותר של גברים שמעוניינים בטיפול, עד לקריאה למשטרה ולמד"א במקרים של אלימות. תוך כדי, האפליקציה תדע גם לתעד את כל המקרים".

לימור מספרת שבעת תהליך החשיבה הצוות נתקל בקשיים משפטיים, ולכן נעזר ביועץ משפטי במסגרת ההאקתון, אחד המומחים שהביא הפורום. "למדנו שיש בעיה של רגולציה משפטית בעניין של הגנת הפרטיות, שהקלטות סתר לא בהכרח תקפות בבית המשפט ושהאדם האלים צריך להסכים לפיקוח. עכשיו אנחנו שוברים את הראש מה לעשות. אם זה יכול להיות כלי שניתן דרך צו בית משפט, או טיפול למי שנמצא בהליכים. פיני (המומחה) מכוון אותנו".

"לקח לי זמן להודות שאני חווה אלימות רגשית וכלכלית"

קרין ביבס (42), היא אם לשתיים מאשקלון ומובילה צוות עצמאי של נשים נפגעות אלימות. "לקח לי הרבה מאוד זמן לצאת, כי חשבתי ש'אני לא הטייפ קאסט' של אישה מוכה", היא מספרת, "זה תמיד הרגיש לא בסדר, בהמון סיטואציות יומיומיות, שעתיות. לקח לי המון זמן להודות שאני חווה אלימות רגשית, מניפולציות, שליטה ואלימות כלכלית".

ביבס נעזרה בעצמה ב'פורום מיכל סלה' במשבר שחוותה, ולאחר שקיבלה כלים מהפורום היא הפכה לפעילה בו, והצטרפה לקבוצת 'לא עלינו בלעדינו', במסגרתו נשות מקצוע ושורדות אלימות מנסחות ומקדמות הצעות חוק בנושאי אלימות כלפי נשים וילדים ואלימות במשפחה.

לאחר שביבס אזרה אומץ והתגרשה, היא החליטה להקדיש את חייה כדי לעזור לנשים שמתמודדות עם מה שהיא חוותה. היום, ביבס מאמנת אישית ומלווה נשים לעצמאות כלכלית וניהול מערכות יחסים בריאות. "אני יודעת כמה זה קשה להרים את עצמך על הרגליים אחרי שהוא סגר לך הכול, לקח את כל הכסף מהחשבון ואחר כך חסם את הגישה בחשבון בנק, ועם ילדות קטנות. אבל זה אפשרי, וזה מה שחשוב לי להראות שהפוסט-טראומה קיימת, אבל היא יכולה לגרום לצמיחה. אני התמודדתי שנים לבד עד שהסכמתי לקבל עזרה, ואני לא רוצה שעוד נשים יהיו במצב הזה".

בשנים האחרונות, כשהבנות שלה גדלו, הפכו למתבגרות והתחילו להתעניין בבנים, ביבס מספרת שהתעורר בה פחד ל'העברה בין דורית', כלומר שהדפוסים שחוותה במערכות יחסים אלימות ישתחזרו אצל בנותיה, ודאגה לבחירות של בנותיה בבני זוג. לכן היא יצרה, יחד עם צוות נשי המורכב משורדות אלימות, את 'החבר הווירטואלי הראשון שלי' – אפליקציה בה נערות ונערים יכולים להתכתב עם 'חבר', וללמוד על מערכות יחסים בריאות ועל נורות אדומות ומיקרו-אגרסיות המובילות לאלימות. השימוש באפליקציה, מדגישה ביבס, תלווה בהדרכה ובסדנה על מערכות יחסים בריאות המועברת בבית הספר על ידי שורדות ושורדי מערכות יחסים אלימות.

מדובר בסימולטור שנותן לבני ובנות נוער חבר וירטואלי ראשון להתנסות. הוא מציג כל מיני סיטואציות, כשחלקן מהוות נורות אדומות לאלימות, כמו מניפולציות, קנאה, הערות על לבוש ועוד. כשהנער או הנערה מגיבים ל'חבר', הוא בוחן את התגובות ומלמד על נורות אדומות וסימני אזהרה, היכן צריך לעבור הגבול ומהצד השני ראוי להתנהג מול בן או בת זוג כדי לא לפגוע בהם.

"השימוש באפליקציה ישולב עם הדרכה במסגרת בית ספרית, ואת ההדרכה יעבירו נשים שורדות אלימות שיעברו הכשרה ייעודית", מספרת ביבס. זאת, במטרה שהפרויקט יהווה מקור פרנסה לנשים נפגעות המבקשות לפתח עצמאות כלכלית, ובמה לספר את סיפורן. "בעיניי חינוך זו המניעה הכי טובה ואנחנו רוצות להגיע לבני ובנות 12-15, הגילאים שרק מתחילים להכיר ולתקשר עם המין השני, ולהצליח לייצר חינוך למערכות יחסים בריאות".

האפליקציה והתוכנית החינוכית שתתלווה אליה נמצאות כעת בפיתוח, ונעזרות לשם כך במומחים ובשירותים שמציע ההאקתון, בשאיפה שיוטמע בכל הבית ספר. ביבס מסכמת: "אחרי שיצאתי, שאלתי את עצמי המון – איך הגעתי למקום הזה? אם רק הייתי לומדת, אם רק מישהו היה מראה לי את הנורות האדומות – אולי הייתי יכולה למנוע מעצמי ומהבנות שלי הרבה סבל".