מאז ראשית המלחמה נתניהו הוסיף לשבע החזיתות אחת נוספת ופעילה במיוחד: הקרב על הסיפור. לקרב הזה יש משמעות פוליטית – בבחירות הבאות, אבל יש לו גם משמעות היסטורית. כמי שרואה בעצמו אחד המנהיגים הגדולים של העם היהודי, בעיניו, אסור שכתם 7 באוקטובר יידבק בו.
לקרב הזה יש כמה עקרונות אסטרטגיים: הראשון הוא שהוא מנהל אותו ממקום מושבו כראש הממשלה. השני הוא שלא יוקם אף גוף שיכתוב את הסיפור הזה במקומו. השלישי הוא עקרון 'החשיפה האיטית' – נתניהו לא רץ לאולפנים כדי למסור את הגרסה שלו, אלא מפזר אותה טיפין טיפין, ככל שהזמן עובר ומה שהיה ברור לחלוטין נהיה יותר ויותר מטושטש.
השבוע גרסת נתניהו עשתה כברת דרך, בכמה משפטים שאמר במסיבת העיתונאים שערך. אפשר לתמצת אותה באמירה: "הכסף הקטארי הוא לא זה שהביא ל-7 באוקטובר. המחבלים תקפו אותנו עם כפכפים וקלצ'ניקובים וטנדרים – זה עולה פרוטות".
כדי להבין את גרסת נתניהו (ולראות את החורים הרבים בה) יש לפרק את הנרטיב הזה לפרטים.
הכסף הקטארי
במסיבת העיתונאים נתניהו הציג את מזוודות הכסף מקטאר כחלק קטן מהכסף שהועבר לחמאס. ראש הממשלה חזר על טענתו שהדבר נעשה בעידוד מערכת הביטחון, ולא נעשה בו שימוש להתעצמות הצבאית של חמאס.
הסכומים שהועברו לחמאס במזומן במזוודות הדולרים בין 2018 ל-2023 עומדים, על פי הערכות, על 1.5 מיליארד דולר. לא הכסף היחידי שנכנס לעזה, אבל ללא ספק סכום לא מבוטל. במשך תקופה משמעותית הסכום הועבר במזומן בלי פיקוח של ממש, בשונה מתמיכות שהועברו לרצועה מהאיחוד האירופי לדוגמה. רבים במערכת הביטחון תמכו במהלך, אבל ממש לא כולם. במוסד וגם בשב"כ היו התנגדויות לשיטה הזאת. גם במערכת הפוליטית היו שטענו שלא צריך להמשיך להחיות את חמאס.
לגבי הטענה ש'הכסף לא שימש לטרור': נתניהו חזר ואמר בשנה האחרונה כי כל הסיוע ההומניטרי שמועבר לרצועת עזה מחזק ומתדלק את חמאס. איך ייתכן שחמאס מתחזק מקופסאות שימורים ושקי קמח – אבל מזוודות של מיליוני דולרים הם "פרוטות"? אומנם הדולרים הקטארים היו רק חלק מהתקציב שחמאס הקצתה לחימוש וביצור רצועת עזה, אך הם היו אותו החלק שנתניהו התעקש להזרים בניגוד לדעתם של אנשי מערכת הביטחון.
כפכפים?
חמאס הקים בעזה תעשיית נשק. צה"ל חשף בשנה האחרונה מפעלים תת קרקעיים לייצור ולהרכבת רקטות, פצמ"רים, מטענים, תחמושת לנשק קל, חימושים ואמצעי לחימה נוספים. מאז פרוץ המלחמה כוחות הביטחון החרימו 78,170 אמצעי לחימה מרצועת עזה, זאת בנוסף לכמות גדולה מזה שהושמדה בשטח. הציוד שהוחרם כולל בין היתר טילי נ"ט מסוגים שונים (כולל טילי קורנט), מטעני נפץ, רימוני רסס, מקלעי PK, סכיני קומנדו, רובי צלפים, רובי סער, מחסניות מלאות, ארגזי תחמושת עם כדורי 7.62 לרובי קלצ'ניקוב, רחפני נפץ, טילי לאו, מוקשים נגד טנקים, מרגמות, טילי קרקע-קרקע לטווח קצר ובינוני, אמצעים לראיית לילה, מכשירי קשר מוצפנים ועוד.
מעבר לכמות הגדולה של הנשק, הכוח של חמאס התארגן והתאמן במשך שנים למתקפת 7 באוקטובר. חמאס שפלש לישראל ב-7 באוקטובר 2023, לא היה אותו ארגון טרור שהיה ביום בו תפס את השלטון ברצועת עזה ב-2007. הוא היה כוח גדול, מאומן, מצויד וחמוש, שפעל לפי תוכנית מבצעית סדורה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים וביכולות אש משמעותיות. ההתעצמות הזאת היא עניין כלכלי – היא דורשת שדרת פיקוד מקצועית, אימונים, חיילים פנויים, או במילים אחרות – הרבה מאד משכורות.
הזלזול שהפגין נתניהו בחמאס בנאומו אתמול חוטא לאמת המרה בה הצבא החזק והמיומן ביותר במזרח התיכון מתקשה להביס את ארגון הטרור, במלחמה שאורכה כבר קרוב ל-20 חודשים ובה נפלו מאות חיילים בקרבות גבורה. אם היה מדובר בארגון טרור שלוחם "בכפכפים" אולי זה היה נגמר כבר.
קיר תת-קרקעי
נתניהו התגאה כי אף מנהרה לא חדרה לשטח ישראל בזכות הקיר התת-קרקעי שנבנה בתקופת כהונתו. טענה זו מעידה בדיוק את ההיפך. את חטא היוהרה, את הזלזול באויב ואת הדבקות בקונספציה שגויה לפיה חמאס לא יערוך מתקפה גדולה על ישראל. האחריות של ממשלת ישראל צריכה להיות לביטחון תושבי ישראל, ולא לשאלה המשנית אם החדירה נעשית מעל לקרקע או מתחתיה.
חמאס חדר את הגדר בעשרות נקודות, במסות גדולות, מהאוויר מהים ומהיבשה, ברגל ובכלי רכב. הוא לא נזקק לתת-קרקע לצורך החדירה הזו שנעשתה כזכור שבועות לאחר שנתניהו הבטיח לציבור הישראלי כי חמאס מורתע.
אם מחברים את הנקודות של ראש הממשלה, נראה שהנרטיב שהוא מנסה לספר הוא שהכשל היה בעיקר באלמנט ההפתעה. מעבר לסוגיית האחריות, הסיפור הזה מלמד את הלקח הלא נכון: צבא טרור שנמצא על הגבול יכול תמיד להפתיע. השאלה היא לא רק מה קרה ב-6 באוקטובר ומי ראה את מסמכי 'חומת יריחו', אלא בעיקר איך ומתי הצבא הזה הוקם. התשובות לשאלות אלה פחות נוחות לראש הממשלה.
