
סקר מקיף שנערך בעוטף במליאת 600 ימים לתחילת המלחמה, חושף תמונת מצב מדאיגה על מצבם של תושבי 11 היישובים שטרם חזרו. כשליש מהתושבים דיווחו כי אינם עובדים כלל, וכמחצית מתוכם טענו שהדבר נובע מקושי נפשי. יותר מ-40% דיווחו על חרדה כלכלית גבוהה שגדלה משמעותית מאז 7 באוקטובר, ולמרות הסיוע המתמשך של המדינה – 60% מהמפונים דיווחו על גידול ניכר בהוצאותיהם בעקבות הפינוי.
סקירת העומק נעשתה בהובלת פורום 'הביתה', העוסק בשיקום האזרחי של הנגב המערבי, כדי למפות את מצבם הכלכלי של 580 תושבי העוטף מ-11 היישובים האדומים שהמדינה ממשיכה לפנות. בהם: בארי, ניר עוז, נחל עוז, כפר עזה, רעים, נירים, סופה, חולית, ניר יצחק, כיסופים ונתיב העשרה.
למרות שבאופן רשמי התושבים יכולים להמשיך להיות מפונים, רבע מהם (24%) כבר חזרו ליישובים, כולל כאלו שיש מניעה ביטחונית לחזור אליהם. כמעט כל השאר (73%) גרים במוקדי הפינוי הזמניים עם הקהילות שלהם והיתר (2%) בבתי מלון או אצל קרובי משפחה. פחות ממחצית מהתושבים (45%) ציינו שיחזרו לביתם כשהדבר יתאפשר, 12% הצהירו שלא יחזרו.
28% מובטלים, פחות מ-290 עובדים במשרה מלאה
עוד עולה מהסקר כי טרם פרצה המלחמה 1 מכל 10 מתושבי היישובים היה מובטל, וכי באזור נרשמו נתוני תעסוקה גבוהים בקרב התושבים, של 70% מועסקים במשרה מלאה. הימשכות הפינוי החריפה את מצבם של העובדים באופן ניכר, כאשר 28% מהתושבים מובטלים ופחות ממחצית מהתושבים (45%) עובדים במשרה מלאה. שליש מהנשאלים שעובדים – העידו שאינם מרוצים ממצבם כלכלי. רבע מהם טענו התחילו או ישקלו הסבה מקצועית.
מלבד ביטוי לקושי הרגשי בחזרה לעבודה, 17% מהתושבים שאינם עובדים טענו שהסיבה לכך היא הילדים ו-10% טוענים שאינם עובדים בגלל שמקום עבודתם הקודם נהרס או נסגר עקב המלחמה.
גדילה משמעותית בהוצאות
על פי סקירת נתוני הוצאות הבית, מתוך כלל המפונים שדיווחו על התייקרות בהוצאות, 75% מהתושבים העידו על כך שמוצרי הבסיס בביתם התייקרו משמעותית, 60% דיווחו על עלייה בהוצאות על תחבורה, 40% על בריאות, 30% על דיור ו-22% על חינוך. יותר מ-70% דיווחו שיוקר המחייה בשילוב עם הקשיים הנובעים סביב מצבם התעסוקתי והנפשי, גרם לחרדה כלכלית גבוהה יותר. 42% מהם אמרו כי החרדה הכלכלית שלהם גדלה באופן משמעותי מזו שלפני 7 באוקטובר.
"הנתונים שעולים מהסקר הזה מציבים לנו תמרור אדום ובוהק", מסר מנכ"ל פורום 'הביתה' עדן ביזמן, "המצב הכלכלי והתעסוקתי בקרב התושבים מחייב התייחסות ומציאת פתרונות באופן מיידי. גם העובדה שרבים אינם יודעים אם יחזרו לביתם כשהדבר יתאפשר, היא מדאיגה באופן מיוחד. עם זאת, חשוב לזכור ששום סיוע כלכלי כזה או אחר יוכל להביא לשיקום אמיתי, בלי השבת החטופים משבי האויב" .


