בכנס שדרות שהתקיים היום (שלישי) לציון 600 ימים לתחילת מלחמת חרבות ברזל, הציגה מנהלת תקומה תכנית-על להכפלת העוטף, אך בישובים ובמועצות הביעו חששות מבעיות פרט שאין מקבלת מענה הולם: מחסור משמעותי בשעות טיפול לנפגעי 7 באוקטובר, חוסר במענה לתושבים שלא יחזרו ומבנים שנדרשים בשיפוץ בשנית בגלל סבב הלחימה החדש.
"אנחנו רוצים שאנשים יחזרו לעוטף – אבל לא מתוך חוסר בחירה כלכלית" כך אמר יושב ראש המועצה האזורית שער הנגב, אורי אפשטיין בכנס שדרות שנערך הבוקר, לציון 600 ימים מאז תחילת המלחמה. את דבריו כיוון, במרומז, לביקורת שעלתה מקיבוץ במועצה שלו, נחל עוז, שתושביו יצאו בביקורת על מנהלת תקומה. הם העלו חשש שמימון הפינוי הזמני שלהם יסתיים במהלך הקיץ הקרוב בעוד הלחימה בעזה מתמשכת, ומצב הקיבוץ ומצבם הנפשי של רבים מהתושבים – לא מתאים לחזרה.
"אומרים שלא תהיה חזרה כל עוד יש מניעה ביטחונית, אבל זה מושג חמקמק – אי אפשר לישון בלילות בקיבוצי הגבול" אמר אפשטיין "המדינה והצבא לא יודעים להגיד היום מתי תסתיים הלחימה העצימה – וזה חוסר ביטחון קיצוני עבור התושבים".
על פי סקר ארגון 'הביתה' שפורסם אמש, 12% מתושבי היישובים האדומים -כפר עזה ונחל עוז בשער הנגב – טענו שלא יחזרו לביתם. למרות שהמצב ידוע מזה לפחות כשנה, טרם ניתן לסוגייה מענה הולם ולטענת אפשטיין, בגלל העלות הגבוה והסבך הבירוקרטי בעניין, ללא המדינה הנושא לא יקודם.
השר לענייני השיקום בעוטף ובצפון זאב אלקין התייחס לנושא ואמר שנמצא בשיח מול התנועה הקיבוצית ורשויות המדינה, בתקווה להביא פתרון שיהיה חיצוני לתקומה "בהתנתקות, מנהלת סלע התעסקה בסוגיה וזה לקח לה את כל זמנה" אמר אלקין "זו תהיה טעות שמנהלת תקומה תתעסק בפרט של אלו שלא רוצים לחזור. יכול להיות שצריך לשקול ליצור לזה מסגרת ייחודית – כספי תקומה לא צריכים לממן את זה".
אלקין ומנהלת תקומה ספגו ביקורת בחודשים האחרונים על כך שהצמיחה הדמוגרפית – ובראשה הכפלת העוטף תוך עשור, הפכה לסוגית הליבה של המנהלת, בעוד שלנושאים אחרים, הקשורים לבעיות הווה, טרם מצאו פתרון. כמעט מחצית מתקציבי תקומה יעברו לקידום מערך הצמיחה, שאמור להטיב גם עם התושבים המקומיים בתווך הארוך, אך על פי השטח, נראה שכספים לא מעטים חסרים לצרכים הממשיים שעולים כבר עכשיו מהשטח.
כך למשל, במנהלת תקומה ציינו שבמהלך החודשים האחרונים קיבלו פניות רבות על כך שפעולות שיפוץ שכבר בוצעו ביישובים, דורשות טיפול מחודש עקב נזק שנוצר כתוצאה מהדף מהלחימה שחודשה. לטענת תקומה, אין בנמצא תקציב לנושא והם מנסים לערב את מס רכוש.
תעשיינים ואנשי עסקים מהאזור, טענו בפני השר שמעל 80% מהם מדווחם על קשיים מאוד משמעותיים בשימור המפעלים והפעילות העסקית, כולל פניות לשוק האפור למימון הלוואות.
סוגיה נוספת שעלתה ממספר ראשי מועצות, עסקה במרכזי החוסן ובסוגיית הטיפול הנפשי. למרות שהוקצו לטובת העניין מעל 100 מיליון שח מכספי תקומה. במועצות מדווחים שחברים שביקשו טיפול מוגבלים ל-36 מפגשים וגם כעת, קביעת תור למרכז לוקחת בין חודשיים לשלושה – מה שמוביל חלק מהמשפחות לפנות למענה פרטי. סקר 'הביתה' הראה שההוצאה על בריאות בקרב התושבים שעדין מפונים גדלה בכ40%. "כל סבב לחימה חדש – זה סבב טיפולים חדש" אמר אפשטיין. לטענת נציגי המועצות הקשורים בתחום הבריאות, עד היום ישנו מחסור ניכר בכח אדם במרכזים, וישנם קשיים בתשלום משכורות.
אביעד פרידמן, העומד בראש מנהלת תקומה ציין שבמנהלת רואים לחיוב את הביצועיים הכלכליים שלה עד כה – כ 8 מילארד ₪ שכבר יצאו במטרה לקדם את חידוש היישובים, השיפוצים והתמיכה בקהילות. על פי הנתונים שהציג בכנס – כמעט מחצית מהכספים (45%) הוצאו על שיקום פיזי – בנייה מחדש ביישובים, שיפוצים וחידוש תשתיות. 16% יצאו על מערך הפינויים והחזרה ליישובים ועוד 15% לצרכים השוטפים לקהילות.
