"מנוע הצמיחה החשוב ביותר עבור המשק כרגע הוא סיום הדרך של הממשלה הנוכחית, או שינוי כיוון שלה" – כך אמר היום (שלישי) יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, בכנס אלי הורוביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בירושלים. לדברי בר-דוד, "אי אפשר לנהל פה משק כל הזמן באי-ודאות – מילא קורונה, זה לא תלוי באף אחד. אבל מהפכה משפטית, מלחמה שלא נגמרת וחטופים שלא חוזרים – זה תלוי מדיניות. מדינת ישראל צריכה ריסטארט ועכשיו".

לדברי יו"ר ההסתדרות, הוא התריע עוד קודם ל-7 באוקטובר כי רבים ממשרדי הממשלה אינם מתפקדים. "מזל שיש פה אנשים טובים, יצרניים, תעשייה טובה והיי-טק. עובדים טובים. אבל התחושה ש'כל אחד לנפשו', והיא מאוד קשה".

בר-דוד סיפר על ביקוריו בשבועות האחרונים בחצור הגלילית, טבריה וקריית שמונה. "אני נפגש עם ראשי הערים והמועצות שמחכים לרכבת שתגיע. הם ימשיכו לחכות… מתי תגיע הרכבת? הם מחכים לתעשיות מתקדמות, להיי-טק, לתעשייה ביטחונית – וזה לא מגיע. הכול במרכז. אמר לי ראש מועצת חצור הגלילית, עד מתי העיירה שלי תתבסס על מפעל שימורים, שגם הוא עכשיו נסגר. זה העתיד? אם רוצים מנועי צמיחה, חייבים לפתח את הפריפריה. אי אפשר להשאיר אותה מאחור, וזה לצערי המצב. בשביל שיהיה כאן עתיד וחזון צריך יד מכוונת, ולצערי היא עושה דברים אחרים".

לדבריו, כדי לחולל צמיחה נדרש לרתום גם את החברה החרדית, הן לצבא והן לעולם העבודה. "אנחנו צריכים אותם בשוק העבודה יחד איתנו כדי שנוכל להמשיך לפתח ולבנות את המדינה הזו, אחרת נשקע. אנחנו צריכים שהמגזר החרדי יתגייס יחד עם הילדים שלנו שנלחמים את מלחמות ישראל, ועכשיו. וזה לא קורה מסיבות פוליטיות. וצריך לשים את הפוליטיקה בצד. אי אפשר להמשיך להתנהל ככה. צריך לשנות דיסקט".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "אי אפשר להישען רק על ההיי-טק בפריון ובצמיחה"

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, קרא להגדלת ההשקעה בתעשייה: "המשק הישראלי הוא כספינת משא בלב ים, שממשיכים להעמיס עליה עוד ועוד נטל. אם המצב הזה יימשך לצערי יש סכנה אמיתית שהיא פשוט תטבע", אמר, "אי אפשר להישען רק על ההיי-טק בפריון ובצמיחה. צריך לעבור לתפיסה מכלילה של מגזר עסקי תחרותי וחדשני. ההשקעות במחקר ופיתוח ירדו ב-20%, ואנחנו כבר לא מובילים בעולם הזה מול ה-OECD. יש לעדכן את חוק עידוד השקעות הון כדי שיתמוך גם בענפים מסורתיים להגברת הפריון".

אמיתי קרא לצמצום משמעותי ברגולציה, שלדבריו מכבידה מאוד על המגזר העסקי בדגש על עסקים קטנים ובינוניים. "הגיע הזמן לחוקק 'חוק יעדים לאומיים' שיחייב כל משרד לעמוד ביעדים מסוימים ארוכי טווח. אי אפשר להמשיך לעבוד בכיבוי שריפות. מערכת החינוך למשל לא מוטעמת היום לצרכי המגזר העסקי. אנחנו עומדים עם 40 אלף משרות פנויות בשכר גבוה, ואין לנו עובדים מתאימים לקחת. אי אפשר שבכל חילוף של ממשלה נמציא את הגלגל מחדש. צריך להתחיל לחשוב קדימה ורחוק".

סגן הממונה על התקציבים: "אי-השתתפות החרדים בשוק התעסוקה זה קטר רכבת שטס לכיוון הקיר"

סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט, התייחס לצורך בכניסת הציבור החרדי לשוק התעסוקה ולצה"ל: "סביר להניח שמיצינו את הגדלת שיעור התעסוקה באוכלוסייה הכללית. לכן פוטנציאל השיפור בתעסוקה טמון בעיקר בנשים ערביות וגברים חרדים. בקרב הנשים הערביות אנחנו רואים מגמה חיובית, אבל בקרב הגברים החרדים, אוכלוסייה שגדלה בקצב המהיר ביותר, אנחנו לא רואים מגמה דומה. הסיבה המרכזית לאי ההשתתפות של הגברים החרדים בשוק העבודה זו מדיניות ממשלתית – וזה האתגר החברתי כלכלי המשמעותי ביותר למדינת ישראל לשנים קדימה. זה קטר רכבת שטס לכיוון הקיר.

"ביחס לגיוס החרדים שינינו את עמדתנו בעקבות המלחמה כי השירות הנרחב למילואים לדברי בטט, נופל קודם כל על כתפי המגזר העסקי. גיוס החרדים חייבי הגיוס יוכל לסייע גם להקלת העומס על המילואימניקים וגם לדחוף לשילובם בשוק התעסוקה".

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל: "אם הכבישים פחות טובים, זה מקטין את הפריון"

מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, קרא להגדלת ההשקעה בתשתיות בישראל. "אנחנו נמצאים 20-25% מתחת לממוצע התוצר לנפש במדינות המפותחות", אמר ברנדר והדגיש כי מדובר במדד המקובל לרמת החיים במדינה. "חלק מהפער הזה נובע מיחס התלות הגבוה בישראל, בשל אוכלוסייה גדולה יחסית של ילדים, אבל יש תסכול שנובע מכך שהעובדים הישראלים עובדים 20% יותר שעות מממוצע המדינות המפותחות, והמשמעות היא שהפריון נמוך".

לדבריו, עבודות שנעשו בשנים האחרונות בחטיבת המחקר של בנק ישראל מלמדות שאחד הגורמים המרכזיים לפער הזה הוא שהון התשתיות הציבורי המושקע בישראל נמוך בהרבה ביחס ליתר המדינות המפותחות. "כולם מבינים שאם הכבישים פחות טובים ולוקח יותר זמן להגיע לעבודה, זה מקטין את הפריון".

לצד זאת, הדגיש כי פערי הפריון נובעים גם מהמיומנויות הנמוכות של כוח העבודה הישראלי, שמתאפיין בפערים באוריינות קריאה ומתמטיקה ובפתרון בעיות אדפטיבי. ברנדר ציין שפערים אלה גבוהים במיוחד בחברה החרדית והערבית, אולם לדבריו, גם העובדה שציוני האוכלוסייה היהודית הלא חרדית לבדה דומות לממוצע במדינות ה-OECD, היא מטעה, שכן ממוצע יתר המדינות כולל גם את האוכלוסיות החלשות בהן. "לכן, אפשר להעריך שיש לנו בעיה יחסית גם באוכלוסייה היהודית הלא חרדית". ברנדר הדגיש את החשיבות בשיפור מערכת החינוך, בדגש על החינוך החרדי, שאינו מכשיר כיום לשוק העבודה.

מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר דפנה אבירם ניצן, אמרה: "ככל שיגדל התוצר יקטן יחס חוב-תוצר, ולכן העיסוק במנועי צמיחה הוא לא פריווילגיה, אלא תנאי הכרחי להתמודדות עם אתגרי מדינת ישראל והיכולת של הממשלה לממן שירותים אזרחיים".