נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הציג היום (שלישי) בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, את מצב המשק הישראלי לפי בנק ישראל. "במשפט אחד: אי ודאות גבוהה ועמידות גבוהה של המשק".

אי הוודאות שהציג הנגיד היה מקומי, אך לא פחות מכך גלובלי. הקפאת תוכנית המכסים של ממשל טראמפ העלתה בחזרה את שוק המניות, אך לא את תחזיות הצמיחה בעולם. גם התחזית לריבית הפד האמריקאי בסוף 2025 עלתה.

לדבריו, התוצר במהלך 2024 היה נמוך ב-4% מהמגמה שקדמה למלחמה, "קיים מחסור בכוח אדם זמין וחוסר של כמעט 3% בעובדים. בין היתר בעקבות ירידה במספר העובדים הפלסטינים וזינוק בהיקף משרתי המילואים".

"הצמיחה כיום לא תחזיר אותנו למגמה שהייתה לפני המלחמה"

לפי הנגיד ישנה התאוששות מהירה יחסית של המשק אך הוא מתקשה לעמוד בביקוש, ופונה ליבוא. "נתוני הרבעון הראשון של 2025 מביא התאוששות: עליה ביבוא, בצריכה ובהשקעה. אבל הצמיחה כיום לא תחזיר אותנו למגמה שהייתה קודם למלחמה". מאז התחזית באפריל חשש המכסים התמתן, "ולצד זאת הלחימה בעזה עצימה יותר. יש לשני הדברים האלה השפעות מנוגדות וצריך שלא להיסחף אחר התרחישים האופטימים, ואי אפשר לבסס עליהם מדיניות".

פרופ' ירון קרא לממשלה לקדם הסכמים עם ממשלות אחרות להבאת עובדים, "יש לכך חשיבות מכרעת. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה מתחילת המלחמה אבל נמצאת במגמת ירידה מנובמבר".

הנגיד גם התייחס לשינויים בשיטת הממשל, שבאים לידי ביטוי היום במינויים ופיטורים, ובחוקים קטנים, ולא בשינוי חוקי יסוד: "יש קשר בין חוזק המוסדות לעוצמתה הכלכלית של המדינה. חשוב שהשווקים יפרשו את הדמוקרטיה כחזקה ולא נכון בעיני להוסיף סיכונים על אלה הקיימים".

על האינפלציה, שעומדת כיום על 3.6%, ותרחישים של הורדות ריביות אפשריות, אמר פרופ' ירון: "עליית המדד באפריל העלתה את ציפיות האינפלציה של החזאים. במצב הנוכחי נדרש להותיר את המדיניות המרסנת לפרק זמן ארוך יותר. אם המדדים ישתנו נוכל להוריד את הריבית בפרק זמן מוקדם יותר".

עד הקורונה האינפלציה בישראל הייתה נמוכה מה-OECD. דרך מדיניות מוניטרית טובה ושוק עבודה הדוק. "יתכן שנראה תיקון במדד הטיסות אך יש אי ודאות. התחזית ל-12 החודשים הקרובים של החזאים, שקרובים לשלנו מראים ירידה ליעד האינפלציה (1-3%) בתוך מספר חודשים".

"לצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה"

הנגיד הציג את השפעת השינויים הדמוגרפים הצפויים על הכלכלה: "אחוז האוכלוסייה לא צפוי להשתנות, אך חלקה של האוכלוסייה החרדית צפויה לגדול. יש לגדילה זו משקולת על המשק, מכיוון שיש השתתפות נמוכה של גברים חרדים בתעסוקה, בדומה לנשים ערביות, והכנסה נמוכה לאלה שכן עובדים, שגוררת תשלום נמוך של מיסים".

"הייתה לנו ירידה ביחס החוב לתוצר לפני הקורונה, השתמשנו במרווח שהיה לנו בקורונה וירדנו בחזרה לכמעט 60% תוך שנתיים. אם בעבר הייתי בא לפה ואומר שצריך להשתמש במרחב הפיסקלי להשקעה בתשתיות, גם במצב של 60% חוב לתוצר, כרגע המגבלה הרבה יותר גדולה ואנחנו צריכים להראות אחריות פיסקלית והתמתנות בחוב לאורך זמן. דרגות החופש שלנו ירדו ואני חושב שצריך לצמצם תמריצים שליליים ליציאה לעבודה".

"אנחנו לא במצב טוב במבחני הפיזה ומבחני חינוך בינלאומיים, במצב התשתיות, ובפריון, וזה מציב אתגר גדול מאוד" אמר הנגיד, "בטווח הארוך צריך לפעול להרחבת כלי המיסוי של הממשלה, השקעה בחינוך, תשתיות פיזיות וגם טכנולוגיות. חשוב שלא נישאר מאחור גם בתחום הבינה המלאכותית. עם אחריות פיסקלית ובחירות נבונות נוכל לחזור להשקיע בתחומים אלה".