
"השירות הציבורי בישראל קורס תחת תחרות בלתי אפשרית מול המגזר הפרטי" – כך אמר היום (שני) מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן, בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, עובדים עוזבים את השירות והמשרד מתקשה לאייש את משרותיהם, בין היתר על רקע הקיצוצים בתקציבי המשרדים בעקבות המלחמה. "זה לא פופולארי לדבר על הממשלה מתוך הממשלה, אבל אין ברירה. אנחנו בקטסטרופה של המגזר הציבורי, ולא מצליחים לספק לאזרחים ולמגזר העסקי את השירותים שאנחנו צריכים לספק".
אוזן הציג גרף המציג את פערי השכר שנפתחו בשנים האחרונות בין המגזר הציבורי למגזר העסקי מאז 2015, והדגיש כי הבעיה היא רוחבית ונוגעת לממשלה כולה. למשל, המחסור בכוח אדם מעכב את תהליכי האצת הבאת העובדים הזרים לישראל בהתאם להחלטות הממשלה, כחלופה לעובדים הפלסטינים שכניסתם נאסרה מאז תחילת המלחמה.
לדבריו, "אנחנו לקראת תקציב מדינה חדש, ואני מקווה שעמיתיי לממשלה יצטרפו לקריאה הזו".
מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, אמרה שלאורך 24 שנות עבודה בשירות הציבורי תמיד קראה לעובדים לעבור מהמגזר העסקי והשלישי למגזר הציבורי. אך לדבריה, "היום זה בלתי אפשרי. זה פשוט לא הוגן. אי אפשר לנהל דיון תיאורטי על שיפור המגזר הציבורי כל עוד אין ראש ממשלה שאומר שהשירות הציבורי בראש מעייניו וצריך לעסוק בו לעומק. גם את הציבור שעמוס כל כך, זה צריך לעניין יותר".
פלמור אמרה שלצד המאבק במינויים לא ראויים במגזר הציבורי, חשוב לחזק ו'לפרגן' לדרג הפוליטי על מינויים ראויים, דוגמת מינויו של אביעד פרידמן להובלת מנהלת תקומה על ידי השר במשרד האוצר זאב אלקין. "אם אנחנו לא יודעים להעלות על נס, אין מה להיות מופתעים שמביאים אנשים לא ראויים".
תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים לשעבר, מתח ביקורת על השיח לפיו יש 'דיפ סטייט' בישראל. "אני חושב שזה תירוץ של פוליטיקאים כושלים. מעין כרית ספיגה לכישלונות שלהם. הביטוי הזה יוצר נזק גדול בשני היבטים – הוא משחיר את פניהם של משרתי הציבור בישראל שקמים בבוקר לעבוד עבור הציבור, אבל הוא גם מסיט הצידה דיון לגיטימי, נחוץ ואמיתי על האתגרים האמיתיים של המגזר הציבורי – הפערים בין סמכות לאחריות, קשיים מבניים, חלוקה בין שחקני וטו. אלה דיונים לגיטימיים וחשובים. יש הרבה מה לשפר, בהיבט המהותי".
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חיים שני, אמר שגם היום, הוא עדיין ממליץ לכל מי שיכול להצטרף לשירות הציבורי. "אני מבין שהמצב היום קשה, אבל שנים שאלו אותי איך המרתי תפקיד כמנכ"ל חברת היי-טק במשכורת של 17 אלף שקל. התשובה הפשוטה היא – מי שנמצא במגזר הציבורי יכול להשפיע באמת. באופן שכמעט אף תפקיד אחר לא יכול להשפיע".
עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, ראשת התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי "הבעיה של ישראל היא לא שאין בה תוכניות, אלא שיש יותר מדי תוכניות. יש פרגמנטציה". לדבריה, "יש תוכניות חומש, החלטות ממשלה, תוכניות אב. מגוון גדול מאוד של שחקנים שכל אחד אמור לכאורה להחזיק פיסה מהפאזל. אבל משהו בתמונה הכללית של הפאזל הזה לא מתכנס בסופו של דבר. החלטות מתקבלות, אבל הביצוע לוקה בחסר – וזה לא רק אנחנו אומרים אלא גם מבקר המדינה".
ד"ר ליבי ממן מהמכון הציגה מדד חדש שגובש במכון הישראלי לדמוקרטיה, על מנת לאמוד את התפקוד של משרדי הממשלה. לדבריה, המדד מתבסס על הקוד האתי של נציבות שירות המדינה, שהגדיר את ששת ערכי הליבה של השירות הציבורי: ממלכתיות, מקצועיות, מערכתיות, טוהר המידות, שירותיות ואחריותיות. לכל אחד מערכי ליבה אלו הוגדרו על בסיס מחקר וסקירת ספרות 10-20 איכויות מדידות. במסגרת המדד נקבעו 109 אינדיקטורים לבדיקת המשרדים, ועוד 70 אינדיקטורים למדידה של מנגנונים חוצי משרדים כמו תכנון, תקצוב, רגולציה, רכש והון אנושי – כש-30% מהאינדיקטורים הם סובייקטיביים ומבוססים על סקרים בקרב עובדי המדינה והאזרחים, ו-70% הם מדדים אובייקטיביים מבוססי נתונים. "אנחנו שואפים שהמדד יתפרסם פעם בשנה, כלי שכולנו נוכל להיעזר בו כדי לשפר את השירות הציבורי" אמרה.


